וידוי המשחית ביד ושם: לכם יש מדינה, לי יש רק ספריי

במכתב בן 8 עמודים סיפר החשוד בהשחתה על הלילה בו ריסס הכתובות. "אין זמן, צריך להגיע אל העיקר. חצי דקה אחרי אני כבר באנדרטה. שקט, חשוך, אין אבטחה, אבל צריך להיזהר"

יאיר אלטמן
16/07/2012
גדעון צנטנר

"לא התכוונתי לפגוע בזיכרונם של הקדושים. לא התכוונתי לפגוע בניצולים שעדיין איתנו. התכוונתי למחות באלו שסוחרים באסון שאירע לבני עמנו בגלל שאיפותיהם הבלתי נלאות להשגת שלטון וממשלה בכל מחיר, יהיה אשר יהיה. התכוונתי למחות נגד מוזיאון סלקטיבי שהם הקימו כדי לשמר את שלטונם זה. אני כן מתנצל בכנות בפני כל אותם אלה שנפגעו, סליחה ומחילה, אך לא זאת הייתה כוונתי" – כך חתם אלחנן אסתרוביץ', צעיר חרדי תושב ירושלים החשוד בריסוס כתובות נאצה במוזיאון יד-ושם בירושלים ובאתרים נוספים, מכתב בן שמונה עמודים שכתב מתא השירותים בבית המעצר במגרש הרוסים, ושהגיע לידי וואלה! חדשות.

במכתב מכריז אסתרוביץ' כי הוא אינו מכחיש שואה ומציין אף כי חלק מבני משפחתו נספו בשואה. "אבל האם אני מצטער על הכתובות שריססתי ועל המחאה שמחיתי? לא ולא ועוד פעם לא. זאת התשובה שלי", כתב.

לקריאת המכתב המלא

מתוך המכתב(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אסתרוביץ' ממשיך ומסביר את גרסתו לאירועים ואת המניע להם. "'מפלצת הצורחת מנירנברג' זאת הייתה הכותרת הכל כך לא אחראית של עיתון 'דבר' בשנת 36' כשהיטלר עלה לשלטון", פותח אסתרוביץ'. "כשפסעתי ביער הקק"ל שמקיף את יד-ושם בשעה שלוש בלילה, לא תיארתי לעצמי מעצרים, תקשורת, עיתונאים, חוקרים שלא אוהבים ללבוש מדים, אזיקים וניידות משטרה. המשטרה הרי לא הגיעה אחרי מה שהיה בבקעת הירדן וגם אחרי גבעת התחמושת (גם שם הושחתו אנדרטאות, י.א.). משטרת ישראל המהוללת נרדמה בשמירה. גם למה שקרה ביד ושם לא היה לה הוכחות, אבל אז, אחרי הלחץ הציבורי האדיר, החוקרים החליטו לקפוץ למים הקרים ולעצור את כל מי שאפשר ולא אפשר, וכך מצא את עצמו בחור תמים בן 25 מאשדוד מורד באמצע היום מאוטובוס עירוני ומוכנס בהפגנתיות לניידת כאילו היה ברון סמים קולומביאני. החטא של הבחור הזה, אגב, זה שהוא התכתב איתי באימייל".

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על מין לא מספק: כך תשפרו ביצועים - עם הנחה בלעדית

מוגש מטעם "גברא"
"משטרת ישראל המהוללת נרדמה בשמירה"(צילום: עומר מירון)

בהמשך מפרט אסתרוביץ' כיצד ביצע במקום ביקור מקדים, עקב אחרי מצלמות האבטחה וריסס את הכתובות. "החורשה חשוכה ונראה שאיבדתי קצת את הדרך. ביתן הפרטיזנים, שחור כזפת, מתגלה פתאום נגדי. הבנתי שאני באזור בקעת הקהילות. קפיצה קטנה על חומת האבן ואני בפנים. חושך מצרים בבקעת הקהילות. כפפות ניילון חד פעמיות, ספריי שחור נשלף החוצה מהתרמיל – 'ציונים ארורים, הרפו ידכם מהעם היהודי'. אני מתרחק מעט, בוחן את הגרפיטי, לא רע. אין זמן, צריך להגיע אל העיקר. חצי דקה אחרי זה אני כבר באנדרטת הקרון. שקט, חשוך, אין אבטחה, אבל צריך להיזהר".

"חשבו שהייתה שגיאת כתיב, שיהיה"

"בהליכה שפופה ומהירה אני אגיע אל אנדרטת הקרון", הוא ממשיך. "כל רחש קטן הקפיץ אותי אל השיחים, לא שזה היה ממש עוזר אם היה עובר כאן רכב אבטחה. אני מנער את הספריי השחור וכותב שמדינת ישראל הייתה האושוויץ הרוחני של עדות המזרח וממשיך אל הפרונט המרכזי של יד ושם, אנדרטת מרד גטו ורשה. מכל הצד של היער אין שם מצלמות, בדקתי את זה בביקור המקדים. יש רק מצלמה אחת ששומרת על הכניסה למוזיאונים והיא לא מכוונת על האנדרטה, היא לא תפריע לי. 'מלחמותיו של משטר הרשע הציוני אינן מלחמותיו של העם היהודי' אני מרסס בשחור על הרצפה שלפני אנדרטת הגבורה, כדי להבהיר שהעם היהודי הוא עם נייטרלי ושוחר שלום, ואלפיים שנות גלות רק לימדנו תורה, שמרנו מצוות והתפללנו לביאת המשיח ולגאולה בידי שמים".

"'יוקם מוזיאון אלטרנטיבי ליד ושם הסלקטיבי' אני מרסס טיפה יותר למעלה, גם כן על הרצפה. לו היה לי כסף, הייתי מקים אולי מוזיאון כזה, יד ושם שלא מציג את השואה בצורה הסלקטיבית שמתאימה לצרכים של מדינת ישראל. 'אם היטלר לא היה הציונים היו ממציאים אותו' אני כותב בספריי לבן על האנדרטה, ומחוסר מקום נאלצתי לכתוב 'ממצים' בלי אלף. אחר כך אמרו שזאת שגיאת כתיב. שיהיה".

"מה אתה עושה אלחנן? אתה חושב שזה יעזור? עצם המחאה היא המטרה ולאו דווקא הניצחון. בדיוק כמו במרד גטו ורשה. הם ידעו שהם לא ינצחו את הכוח הנאצי האדיר, אבל החליטו לצאת לקרב". החומרים שנתפסו על ידי המשטרה(צילום: חטיבת דובר המשטרה)

"לא קל לך לכתוב בתא המעצר, כי אין לך פרטיות, שלא לדבר על שקט. אתמול הסתגרתי חצי לילה בשירותים כשכולם ישנו והצלחתי לכתוב די הרבה, עד שהעיניים נעצמו לי. עכשיו אני אנסה להמשיך, כותב על הפרוטוקולים של הבית משפט", הוא מספר. "להם יש יד ושם שמתוקצב במיליוני שקלים, מדינה, עיתונים, תקשורת, צבא, משטרה, מוסדות שלטון ולי יש רק ספריי. מה אתה עושה אלחנן? אתה חושב שזה יעזור? עצם המחאה היא המטרה ולאו דווקא הניצחון. בדיוק כמו במרד גטו ורשה. הם ידעו שהם לא ינצחו את הכוח הנאצי האדיר, אבל החליטו לצאת לקרב".

"התחלתי לרדת בחזרה, שועלים חמודים שיחקו בין העצים"

הוא מוסיף כי "על הכתובת הבאה שריססתי, חזרו כל שעה ברצף וברהיטות במהדורת החדשות של גלי צה"ל. הערכתי אותם על כך, אפילו הופתעתי. אחר כך המשכתי וריססתי את הניסוח הכושל שאני מתחרט עליו, כי הוא היה מסובך מבחינה תקשורתית: 'תודה לך היטלר על השואה הנהדרת שסידרת לנו, רק בזכותך קיבלנו מדינה מהאו"ם. על החתום המאפיה הציונית העולמית'. אחר כך חזרתי אל אנדרטת הקרון. מיכלי הצבע היו כמעט מרוקנים. האצבע כאבה לי, תנסו לגמור כמה מיכלי ספריי ותבינו. אור ראשון, צפצוף של משאית נוסעת נשמע מכיוון שער הכניסה. נפרדתי מיד ושם ב'ציונים רצו בשואה', 'קץ הציונות – שלום וידידות' ואחרון חביב: 'ממשלת פולין הנכבדה, די לאפשר לציונים לערוך באושוויץ טקסי זיכרון מנפולטיבים'. כפפות הניילון היו מלאות בצבע, הסרתי אותן וזרקתי הכל לתוך התיק. המשטרה לא הגיעה אלי בעקבות ראיות אלא בעקבות האזנות. 'מודיעין' כמו שהם קוראים לזה. התחלתי לרדת בחזרה את יער ירושלים לכיוון גבעת שאול, שני שועלים חמודים שיחקו בין העצים, עמדתי כמה רגעים ונהניתי להתבונן בהם, עד שהם נעלמו, ואחר כך גם אני נעלמתי".

היום הוגש ערעור להחלטת בית משפט השלום לפני כשבועיים להאריך את מעצרו של אסתרוביץ' עד להחלטה אחרת. בערעור, שאליו צורף המכתב של אסתרוביץ', מציינים בין היתר עורכי דינו, יאיר נהוראי ואיתן להמן, כי פגיעה בציונות וברגשות הציבור אינה מהווים עילה למעצר. "אנו מקווים כי הוא ישוחרר בתום הדיון בערעור", מסר עו"ד נהוראי.

לקריאה נוספת
אישום נגד המשחית ביד ושם: "תכנן לפגוע בכנסת"
ההשחתה ביד ושם: "רצו לפרסם אידאולוגיה אנטי ציונית"
ארבעה צעירים נעצרו בחשד שריססו הכתובות ב"יד ושם"
הכתובות ב"יד ושם": המאבטח שלא הבחין, המצלמות שפספסו
כתובת רוססה ביד ושם: "היטלר, תודה על השואה"

לפנות לכתב: talk2yaira@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully