(צילום: דניאל בוק, סטלינק, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, יצא הבוקר (שלישי) מבית המשפט המחוזי בירושלים בתחושת ניצחון. הוא זוכה משני האישומים המרכזיים נגדו, וכן מאישום נוסף הנוגע למידע שמסר למבקר המדינה על הלוואה שקיבל ועל הערך של אוסף העטים שלו. אולם השופטים, שהרשיעו אותו בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, לא התייחסו לכך בקלות כלל. "לא ניתן להפריז בעוצמת הפגיעה הנגרמת מכך לטוהר המידות ולאמון הציבור בשירות הציבורי", כתבו בהכרעת הדין.
בפרשה זו הואשם אולמרט בכך שפעל בניגוד עניינים כאשר טיפל בלקוחות של מקורבו אורי מסר, בעת שהיה שר התמ"ת. כתב האישום כלל ארבעה מקרים כאלה החלטה לגבי היטלים על יבוא שמנים, הכרה במפעל "סיליקט" לצורך מתן מענקים, פרויקט לבדק מטוסים ליד שדה התעופה בנבטים ומחלוקת בין בזק למשרד התקשורת בנוגע להזרמת כספים לחברת הלוויין "יס".
הכרעת הדין המלאה במשפט אולמרט
אולמרט הודה שיש לו קשר עם מסר, מי שהיה שותפו במשרד עורכי דין בשנות ה-70', וסייע לו במספר מערכות בחירות, אולם דחה את טענת הפרקליטות שהקשר ביניהם היה הדוק או שהם חברים קרובים. אולמרט גם טען שמעורבותו בנושאים בהם היו מעורבים לקוחות של מסר הייתה עניינית ומוצדקת, ולא הייתה קשורה לזהותו של מסר. עוד טען, כי היו מקרים שבהם פעל בניגוד לטובת לקוחותיו של מסר, וכי לא היה לו עניין מיוחד בטובתו של מסר. יצוין כי הפרקליטות לא טענה שההחלטות שקיבל אולמרט בנוגע ללקוחות של אולמרט היו לא ענייניות.
ראשית, דחו השופטים את טענתו של אולמרט על כך שלא היה מקורב למסר. הם ציינו כי השניים נפגשו פעמים רבות בלשכתו של אולמרט ובמקומות אחרים, ושמסר היה אחד מיועציו הפוליטיים של אולמרט. "כל הסממנים המתייחסים לערוצי התקשורת הישירה בין הנאשם לעו"ד מסר מצביעים על חברות בדרגה גבוהה", הבהירו השופטים. הם גם הוסיפו שמסר העניק לאולמרט ולבני משפחתו שירותים משפטיים תמורת שכר טרחה חלקי או בחינם, מה שמצביע גם על קשר כלכלי בין השניים. לצד זאת, הם ציינו גם את העובדה שמסר החזיק עבור אולמרט כספים בכספת במשרדו.
בהכרעת הדין, מציינים השופטים שמסר נשכר בחלק מהמקרים כ"לוביסט", כדי לארגן לחברות פגישות עם אולמרט, שחברות אחרות לא זכו להן. כך לדוגמא, חברת "שמן" שכרה את שירותיו של מסר, ולאחר שהוא ארגן פגישה עם אולמרט, קיבל אולמרט החלטה לטובת יצרניות השמנים. השופטים הבהירו כי מדובר בהחלטה סבירה, אך דרך קבלתה בעייתית. "הבעייתיות מתעוררת כאשר סטיית השר מחוות הדעת של הגורמים המקצועיים או מהמלצת המנכ"ל אינה עומדת בפני עצמה, אלא מצטרפת להליך פגום אותו ניהל השר בדרך אל ההחלטה", נכתב בהכרעת הדין.
"ההתנהלות הפרוצדורלית של אולמרט הייתה בלתי תקינה"
השופטים מבהירים בהכרעת הדין כי האיסור על ביצוע פעולה בניגוד עניינים נועד למנוע מצב שבו מחויבות של איש ציבור תשפיע על פעולותיו ותערב שיקול זר. הם הוסיפו גם שהאיסור על ניגוד עניינים נועד למנוע פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית. השופטים קבעו בהכרעת הדין כי אולמרט טיפל בלקוחות של מסר, ולא בו באופן אישי, דבר המפחית את עוצמת ניגוד העניינים, ובמקרים מסוימים אולי אף היה מוביל לכך שלא מתקיים האיסור. "מהות והיקף היחסים ששררו בין הנאשם לבין מסר הולידו קרבה בעוצמה ובאינטנסיביות גבוהות ביותר", כתבו עם זאת השופטים. "אלה הקימו אפשרות ממשית להשפעה פסולה של הקרבה על מעשיו והחלטותיו של הנאשם".
השופטים הוסיפו כי לא ניתן להתעלם מהתכיפות של הפגישות בין אולמרט למסר, וכן מהעובדה שבסמיכות לפגישות פעל אולמרט בענייניו של מסר - עניינים רבים ופעולות רבות, הבהירו השופטים. השופטים קבעו כי ה"התנהלות הפרוצדורלית" של אולמרט הייתה בלתי תקינה, ולא ניתן לשלול שאולמרט הושפע משיקול זר, גם אם זה לא הוכח.
השופטים גם מתחו ביקורת על כך שאולמרט נמנע מחשיפת הפירוט המלא של ניגוד העניינים שבו היה מצוי בפני אנשי משרדו, וגם בפני רשויות הביקורת ואכיפת החוק, "באופן המצביע על מגמה עקבית של הנאשם להימנע ככל הניתן משיתופם של אחרים בקיומו של ניגוד עניינים". הם הוסיפו כי ההכחשות של אולמרט על הקשר בפני חוקרי המשטרה ומבקר המדינה מסוגלים אף להוכיח מודעת מצדו של אולמרט לכך שהתנהגותו פסולה.
נקודה נוספת, ולא פחות חשובה, אליה מתייחסים השופטים, היא מעמדו של אולמרט, שכיהן כשר התמ"ת וממלא מקום ראש הממשלה. הם התייחסו לפגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור, "הן במישור הפנימי של הסתכלות עובדי המדינה על בעל משרות כה רמות האמור לשמש להם דוגמה ומופת, והן במישור החיצוני של מסקנות הציבור מהתנהגותו של עובד ציבור במעמד כזה".
למרות הדברים החמורים, ההערכה היא שהשופטים יתחשבו בזיכוי המהדהד, בהימשכות התהליכים ובעובדה שבסופו של יום אולמרט מורשע בניגוד עניינים ברף יחסית נמוך, מבלי שקיבל טובות הנאה לעצמו. על כך, ההערכה היא שהשופטים יחליטו שלא לגזור עליו עונש מאסר.