(צילום: דניאל בוק, סטלינק; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ')
משיב אש: דקות לאחר שזוכה בשתי פרשות שחיתות בהן הואשם ראשונטורס ומעטפות הכסף אך הורשע בפרשת מרכז ההשקעות, התייחס היום (שלישי) ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, להכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים. בצאתו מאולם הדיונים אמר אולמרט כי "בתום למעלה מארבע שנים, הסתיים ההליך המשפטי בהחלטה שהיום בית המשפט המחוזי פרסם. לא היו מעטפות כסף, אין מעטפות כסף, בית המשפט הכריע בצורה החד משמעית - אין מעטפות כסף".
הוא ציין עוד: "בית המשפט זיכה אותי גם בפרשת ראשונטורס. לא הולכתי שולל ולו מוסד אחד. מי שנכח בישיבות בית המשפט ושמע את נציגי הארגונים הללו, שמע שמעולם לא היה איש ציבור ישראלי שגייס למען הארגונים האלה מאות מיליוני דולרים, כפי שאני עשיתי במשך שלושים שנה. פרשת ראשונטורס נמחקה". את דבריו סיכם: "לא הייתה שחיתות". על הסעיף בו הורשע, פרשת מרכז ההשקעות, "בית המשפט החליט שהפרתי אמונים בהקשר זה. אני מכבד את החלטת בית המשפט, אני אפיק ממנה את הלקחים המתחייבים. אני רוצה להזכיר לכם שבית המשפט אמר שהייתה כאן אי-תקינות פרוצדורלית, לא שחיתות. לא נהניתי מדבר. אני מכבד את הערת בית המשפט". עוד אמר אולמרט כי "חובה להתייחס להשלכות הפוליטיות. מה המשמעויות, המסקנות, הלקחים והאחריות האישית שצריכים ליטול אלה שקיבלו את ההחלטה הזו? את זה אני משאיר להם". הוא גם אמר שהוא "כואב את כאבה" של שולה זקן, ראש לשכתו שהורשעה בפרשת ראשונטורס.
מוקדם יותר הרשיע הרכב השופטים, בראשות הנשיא מוסיה ארד, את אולמרט במרמה והפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות. עם זאת, הוא זוכה בפרשת ראשונטורס ובפרשת מעטפות הכסף. ראש לשכתו, שולה זקן, הורשעה בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים בפרשת ראשונטורס, וזוכתה מיתר העבירות שיוחסו לה. גם אולמרט וגם זקן נראו באולם הדיונים כשהם מחויכים. כזכור, שתי הפרשות בהן זוכה ראש הממשלה לשעבר - ראשונטורס וטלנסקי - הן אלה שאילצו את אולמרט להתפטר מתפקידו ב-2008. כמו כן, זוכה אולמרט בפרשת העטים, ובפרשת ג'ו אלמליח.
מיוחד: הכרעת הדין המלאה במשפט אולמרט
"זהו יום גדול למשפט הישראלי", אמר לפני דבריו של אולמרט, פרקליטו אלי זוהר, שהבהיר שאין בכוונתו לערער על הרשעתו של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות. "גם בסעיף בו הורשע, הדגישו השופטים שמדובר בסטייה מן השורה בעניין פרוצדורליים, לא במהות ולא בעניין אחר", אמר זוהר. "בנסיבות העניין, ובמחשבה שראש ממשלה מכהן ירד ממשרתו בעקבות העדות המוקדמת, ובעקבות העובדה שאנחנו ב-2008 נאלצנו לעמוד פה בשביל לשמוע את מר טלנסקי ולדבר על כך שראש ממשלה בישראל עבר עבירות שאז עוד ייחסו לו עבירות שוחד, התהליך הזה הסתיים היום בזיכוי מוחלט ורועם. אני מאוד מעריך את בית המשפט הנכבד הזה, על היכולת להתגבר על כל הלחץ הסביבתי והתקשורתי ולומר דברים כהגייתם, ולקבוע קביעות שלפי קריאה ראשונה, רק בתמצית, אין מוצדקות מהן. עם זאת, אני לא יכול להשתחרר מדברים שאמרה מזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס, על הערב שבו יצאה פרשת טלנסקי לאור, ועל המשמעות המאוד קשה לחיים הפוליטיים במדינת ישראל אשר התגלגלו כתוצאה מזה".
"לא ציפינו לתוצאה הזאת", הודה פרקליט מחוז ירושלים והתובע בתיק, אלי אברבנל. "יחד עם זאת, אין להקל ראש בכך שאדם כל-כך בכיר בחיים הציבוריים שלנו הורשע במה שהורשע". הוא הוסיף כי "ניתנה כאן אמירה חשובה: עובד ציבור, בכיר או זוטר, לא יכול לעסוק בעניינים שנוגעים למקורביו, כשהוא נמצא בניגוד עניינים חריף כל-כך. עובד ציבור מחויב אך ורק לאינטרס הציבורי. אלה נורמות התנהגות בסיסיות, שהופרו פעם אחר פעם במהלך כהונתו של אולמרט כשר התמ"ת. מדובר בהתנהגות פסולה שאינה מתיישבת בשום אופן עם טוהר המידות". אברבנל ציין: "לא נוח להימצא היום לאחר זיכוי חלקי. אילו האישום היחידי היה בפרשת מרכז ההשקעות, הייתה כאן הרשעה מהדהדת. מר אולמרט נעמד לדין ונשפט ככל אזרח". באשר לאפשרות שיערער על ההכרעה, אמר אברבנל: "זה לא יהיה רציני אם אתמודד עכשיו עם קביעות מלומדות מהשרוול, ולהגיד לכם שיהיה כאן ערעור".
בתחילת הכרעת הדין השופטת תיארה את השתלשלות האירועים שהובילה לכתב האישום, כולל עדותו המוקדמת של טלנסקי והתפטרותו של אולמרט מראשות הממשלה. "כעת הגיעה שעת ההכרעה", אמרה. "הנאשמים הציגו מצג שווא לארגונים יהודיים בעולם שנצברו לחשבון פרטי ששימש את אולמרט", אמרה ארד על פרשת ראשונטורס. עם זאת, היא החליטה לזכות את אולמרט גם בפרשת ראשונטורס, וגם בפרשת טלנסקי. לצד זאת, הוא הורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.
בסך הכל הוכרע היום דינו של אולמרט בשלוש פרשות מרמה שונות. בפרשת "ראשונטורס" נטען כי בשנים 2006-2002 הצליחו אולמרט וזקן, באמצעות מצגי שווא ותיעוד כוזב שהוכן עבורם בסוכנות הנסיעות "ראשונטורס", לקבל תשלומים כפולים מארגונים שונים עבור טיסות לאירועים אליהם הוזמן אולמרט ברחבי העולם, בהם הרצה בפני ארגונים ומוסדות יהודיים. בפרקליטות טוענים שמדובר בשיטה מתוחכמת, שבזכותה קיבל אולמרט 92 אלף דולר במרמה, ששימשו לאחר מכן למימון טיסות פרטיות שלו ושל ובני משפחתו. עם זאת, אמרו השופטים על פרשה זו כי "הראיות אינן מוכיחות שהנאשמים פעלו בשיטת מרמה מכוונת ופעלו לקבלת כספים עודפים עבור נסיעות". הם הוסיפו כי "לא הוכח שאולמרט היה מודע לגביית כספים עודפים, אולם הוכח כי זקן היתה מודעת שהיו מקרים שבהם התקבלו כספים עודפים".
השופטים קבעו כי לא נמצא מסמך שבו מנחה אולמרט את מתאמת הנסיעות שלו רייצ'ל ריזבי-רז לממן את נסיעותיו הפרטיות באמצעות הכספים העודפים ולא הוכח שנתן הנחיה לכך. השופטים הוסיפו כי לא ניתן לשלול את גרסתו של אולמרט כי היה עסוק ולא התעמק בנושא הנסיעות, וכי סבר שהטיסות הפרטיות שלו מומנו על ידי נקודות נוסע מתמיד שצבר. עם זאת, לגבי זקן השופטים קבעו כי היא השתתפה בפגישות עם נציגי ראשונטורס, והיתה מודעת לכך שנגבו כספים עודפים עבור נסיעות. הם הוסיפו כי שתיקתה בחקירה והעובדה שלא העידה בבית המשפט מחזקות את האשמה נגדה.
"הנאשם מזוכה והנאשמת מורשע? התוצאה לפיה הנאשם, בעל הרמה הגבוהה מזוכה ואילו הנאשמת, שהיתה כפופה לו, מורשעת, מעוררת לכאורה תמיהה. אולם, זו התוצאה המשפטית המתחייבת", נכתב בהכרעת הדין. "בנסיבות המיוחדות והבלתי שגרתיות שהועלו מהראיות התוצאה האמורה אינה בלתי סבירה. הנאשמת היא אשת סודו של הנאשם, היא בעלת כוח ועוצמה רסים, היא רוצה בטובתו ושולטת ביד רמה בלשכתו".
האישום השני התייחס לפרשת "מעטפות הכסף". הכרעת הדין סוקרת את המקרים השונים שבהם נטען שאיש העסקים משה טלנסקי העביר כספים לידי אולמרט, ונקבע כי במרבית המקרים מדובר בכספים שניתנו למימון מערכות בחירות, אולם טלנסקי אכן מימן לאולמרט שהייה במלון בניו יורק וכן 15 אלף דולר במזומן. הם בחנו את הפעולות של אולמרט לטובת טלנסקי, וקבעו כי "חרף פגיעה מסוימת בערכים המוגנים על ידי העבירה (תקינות מינהלית, טוהר מידות, אמון ציבור בנושאי משרה) הפגיעה לא היתה בעוצמה הנדרשת להפיכתה למעשה פלילי". גם בפרשה זו, כאמור, זוכה אולמרט. באשר ל"קופה הסודית" שהחזיק אורי מסר עבור אולמרט, קבעו השופטים כי לא ניתן לשלול את הטענה שמדובר בכספים פוליטיים, וכי קיים ספק האם העובדה שאולמרט לא דיווח על הכספים מהווה עבירה. השופטים קבעו כי יומניה של זקן, ראייה מרכזית במשפט, אינם קבילים כראיות נגד אולמרט, אלא רק נגד זקן.
הפרשה השלישית בה הואשם אולמרט היא פרשת "מרכז ההשקעות", בה נטען כי בעת שהיה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בין השנים 2003-2006, הוא פעל בניגוד עניינים ובדרך פסולה, שעה שהתערב בהליכים ובהחלטות במרכז ההשקעות, שבאחריות המשרד, לטובת חברות שיוצגו על ידי מסר. זקן נאשמת גם בכך שהאזינה לשיחותיו של אולמרט ללא ידיעתו. בפרשה זו, כאמור, הורשע אולמרט. ביחס למרכז ההשקעות קבעו השופטים כי הקרבה של אולמרט למסר העמידה אותו בניגוד עניינים. הם הוסיפו שהיו מקרים שבהם התנהלותו הפרוצדוריאלית היתה בלתי תקינה, וכי נטה לטובתו של מסר. הם הבהירו, כי לא ניתן לקבוע שהחלטתו הסופינת של אולמרט בעניינים הקשורים למסר לא חרגה ממתחם הסבירות, אולם הוא עדין פעל בניגוד עניינים ותוך פגיעה במינהל התקין.
בנוסף, אולמרט הואשם גם כי הגיש למבקר המדינה הצהרות כוזבות לגבי הלוואה שקיבל מיוסף ג'ו אלמליח, ולגבי השווי האמיתי של אוסף העטים שברשותו. גם משתי פרשות אלה זיכו השופטים את אולמרט.