ממשלות אירופה קיבלו חוות דעת משפטית מגוף מייעץ בינלאומי, הטוען כי יש להן את הזכות להחרים את הסחר עם התנחלויות בגדה המערבית. העיתון הבריטי "אינדפנדנט", פרסם הבוקר (שני) חלקים מחוות דעת מקצועית של ג'יימס קרופורד, פרופסור לחוק בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג', אשר יכול להשפיע על עמדות מדינות אירופה בנוגע להחרמת מוצרים מההתנחלויות.
חוות הדעת מאתגרת את התפיסה הרווחת במעגלים רשמיים במדינות, לפיה החרמת מוצרים מההתנחלויות או איסור על בנקים לממן פעילות בהתנחלויות תהווה הפרה של חוקי המסחר האירופיים או הבינלאומיים. על פי פרופ' קרופורד, מחוות הדעת שגיבש, המתפרסת על פני 60 עמודים, ואותה הציג לבכירים בממשלות האיחוד האירופי בחודשים האחרונים, עולה כי "לא נראה שיש כל חוק של הנציבות האירופית אשר יופר אם יוחלט להחרים את הייבוא של מוצרים מההתנחלויות מטעמי מדיניות ציבורית".
לטענתו, לחברות האיחוד המעוניינות לחסום את הייבוא של מוצרי התנחלויות "יש מפלט" מהסכם ההתאגדות עם ישראל, שבהגדרה אמור "להתבסס על כבוד לזכויות אדם ולעקרונות הדמוקרטיה". הוא עוד טוען כי על ידי החלת חרם מסחר על ההתנחלויות, האיחוד האירופי לא יעמוד בהפרה של מחויבויותיה במסגרת ארגון הסחר העולמי, משום ש"מבחינת החוק הבינלאומי, הגדה המערבית ועזה לא יכולות להיחשב בשטח של ישראל". בבריטניה, חוות הדעת צפויה להתפרסם בהמשך השבוע על ידי קונגרס איגוד המסחר, אשר מנהל מערכה ממושכת להחרמת הסחר עם ההתנחלויות.
"אין לחייב את ממשלות האיחוד לאכוף החרם"
דנמרק, שבדיה ודרום אפריקה שוקלות ללכת בעקבות בריטניה, ולסמן מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. ממשלת אירלנד, מצדה, הציעה כי האיחוד האירופי ישקול חרם כולל על מוצרים מההתנחלויות. חוות הדעת של המשפטן הבריטי דוחה את הטענה שממשלות האיחוד יהיו מחויבות לאכוף את החרם, עם זאת, הוא כן טען שממשלות הרוכשות מוצרים ישירות מההתנחלויות יכולות להיענש תחת החוק הבינלאומי.
במשרד החוץ הישראלי דחו את הדו"ח, והדגישו כי מדובר בחוות דעת שהוזמנה על ידי רשת איגודים מקצועיים אירופית, שבין היתר הוצגה גם לפקידי ממשל. "הארגון הזה ידוע בעוינותו הפוליטית לישראל, ומדובר בחוות דעת של איש אחד בלבד. עם כל הכבוד, למרות שהוא פרופסור למשפטים, אין בחוות הדעת של אדם אחד, שהוזמנה על ידי ארגון שהוא בבסיסו בעייתי עבור ישראל, כל המלצה רשמית שיש בה לחייב את המדינות".
כבר ב-2009, המליצו הרשויות בבריטניה לרשתות המזון הפרטיות לסמן בצורה ברורה מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. זאת לדבריהם עקב דרישה של צרכנים מסוימים לדעת את מקורם המדויק של המוצרים. המשרד הסביר את המהלך בכך שאזור הגדה המערבית, ובתוכו ההתנחלויות, לא נמצא בתוך מסגרת הגבולות המוגדרים של מדינת ישראל. המשרד טען בנוסף, כי סימון מוצר שיוצר בהתנחלויות כמוצר ישראלי מהווה הטעייה של הצרכן ועקב כך גם עבירה על החוק.
טל שלו השתתפה בהכנת הידיעה