רגע השיא של המשבר הקואליציוני מתקרב? יומיים לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע על פירוקה של הוועדה לקידום השוויון בנטל, צפוי ראש הוועדה, ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) לפרסם היום (רביעי) בשעה 10:00 את מסקנותיה, באירוע שיועבר בשידור חי בוואלה! חדשות.
הוועדה, שהחלה כוועדה קואליציונית במטרה למצוא נוסחה מוסכמת לגיוס חרדים לצה"ל, סיימה את עבודתה כוועדה חסרת שיניים, לאחר שבשבוע שעבר נטשו אותה נציגי סיעות ישראל ביתנו והבית היהודי, והשבוע עזב בטריקת דלת גם נציג החרדים בוועדה, עו"ד יעקב וינרוט. אמש הודיעו חברים במפלגת קדימה אם
אתמול נמשכו עד שעות הלילה המגעים בין נתניהו לבין משנהו, יו"ר קדימה שאול מופז, בהשתתפות שר הביטחון אהוד ברק, כדי למצוא פתרון לסוגיה ובניסיון לצאת מהמשבר הפוליטי. בכירים בקדימה, שנחושים לפרסם את ההמלצות, אמרו כי "המגעים מוצו" וכעת הם מצפים שראש הממשלה יקבל את המלצות הוועדה, אחרת יפרשו מהקואליציה.
המסקנות כוללות מתווה גיוס לפיו המדינה תאפשר למועמדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי לבחור, מגיל 18 עד 22, מסלול אחד מתוך כמה מסלולים אפשריים. המטרה של המהלך היא להעניק תמריץ לגיוס מוקדם, ככל הניתן, באמצעות שורה של "מקלות וגזרים" - נקודות זכות למוסדות הלימוד של בחורי הישיבה. תלמיד ישיבה שיתגייס בין גיל 18 ל-19, ייזכה את הישיבה שלו ב- 1.5 נקודות זכות לצורך קבלת תקציבים מהמדינה. ככל שהגיוס יהיה מאוחר יותר, כך התקצוב בגין אותו תלמיד יילך ויפחת, עד לכדי 0.4 נקודות לתלמיד ישיבה בן 22 שלא התגייס.
ההטבה לישיבות, שתלמידיהן יתגייסו בגיל מוקדם, היא כפולה - גם תקצוב גבוה יותר בהשוואה להיום וגם מספר מועט יותר של תלמידים שעליהן לכלכל. התמריצים למוסדות הלימוד יופסקו אם תלמיד הישיבה יבחר שלא להתגייס עד גיל 22. מכאן ואילך, תלמיד הישיבה שסירב להתגייס יצטרך להתמודד עם סנקציות אישיות, כמו מניעת הטבות דיור תמריץ שחשוב מאוד במגזר החרדי. סוגיית הטלת הסנקציות האישיות על תלמידי ישיבה סרבנים היא סלע המחלוקת העיקרי בין מופז לנתניהו. יו"ר קדימה דורש ליישם את מסקנות הוועדה בנוגע לסנקציות האישיות, בעוד ראש הממשלה מבקש להקל בהן.
שירות צבאי מגיל 22 יימשך 24 חודשים בלבד ושירות אזרחי ייארך 18 חודשים. המתווה של ועדת פלסנר כולל גם קיצור משך השירות הצבאי ליתר החיילים בארבעה חודשים. אלה שישרתו במשך שלוש שנים, יקבלו 20 אלף שקלים עבור ארבעת חודשי השירות האחרונים שלהם.
בתוך חמש שנים: 80% מהחרדים יגויסו לשירות
המסקנות כוללות פטור מלא משירות צבאי לתלמידי ישיבה שיוגדרו "תורתם אומנותם". בניגוד לנהוג כיום, כמות הפטורים תפחת משמעותית באמצעות קביעת יעדי גיוס בכל שנה. כמו כן, תוגבר האכיפה על הימצאות תלמידים שהצהירו כי "תורתם אומנותם" בישיבות על ידי איחוד הרישומים של משרדי הביטחון והחינוך וביקורים תכופים יותר במוסדות. היעד שקבעה הוועדה הוא גיוס 80% מהחרדים לשירות צבאי או אזרחי תוך חמש שנים.
אחד ממסלולי הגיוס הוא "ישיבות הסדר" לחרדים, על פי המודל המוצלח של ישיבות ההסדר המיועד למגזר הדתי-לאומי. המסלול, בן ארבע שנים, כולל לימודים וכן שירות צבאי שאורכו שנה וארבעה חודשים. אמנם אורך השירות הצבאי במסלול קצר מאשר מאורך שירות צבאי רגיל, אך ישיבות ההסדר הוכיחו את נחיצותן, כאשר אחוז גבוה מאוד של בוגריהן מבצע שירות משמעותי ומקפיד להתייצב לשירות המילואים שנים רבות.
בנוסף לישיבות ההסדר, המסקנות כוללות הקמת שני גדודי נח"ל חרדי, בנוסף לגדוד "נצח יהודה" הפועל כיום, ששמו ישונה ל"נצח ישראל". כמו כן, יוקם מסלולי גיוס למשטרה ויתווספו תפקידים גם לתלמידי ישיבה שיגויסו לשירות בתי הסוהר. בשירות האזרחי תינתן עדיפות לשירות משמעותי, כגון מד"א, כיבוי אש, שב"כ, המוסד והמשרד לביטחון פנים.
לא יוטלו סנקציות אישיות במגזר הערבי
ההמלצות כלפי ערביי ישראל שונות מאשר ההמלצות לציבור החרדי, עובדה שגרמה לזעם רב בקרב סיעות הימין בקואליציה. אומנם הוועדה קבעה יעד גיוס של 6,000 מבני המגזר הערבי באופן מידי, על בסיס נתונים שסיפקה מנהלת השירות האזרחי, אך מדובר בהמלצה בלבד והוועדה לא מתכוונת להטיל סנקציות אישיות על בני המגזר שיסרבו לכך. פוטנציאל הגיוס מקרב ערביי ישראל עומד על כ-23 אלף גברים ונשים בשנה.
הוועדה בחרה ליצור תמריצים עבור ערבים שיבחרו לשרת, ולהטיל סנקציות על גופים שמקבלים תקציב מהמדינה, כגון עיריות, הפועלים נגד התנדבות לשירות אזרחי.
חברי הוועדה ציינו כי נדרשת עבודת מטה בת חצי שנה כדי לבחון סוגיות כגון מתן פטור מגיוס לנשים ערביות ויהודיות המצהירות כי הן דתיות, לפני העברת החוק. כמו כן, יש לבחון כיצד להגדיר יעדי גיוס ומהו גובה התקציב הנדרש לשירות אזרחי.
תפוח האדמה הלוהט עובר כעת לידי הפוליטיקאים. השאלה היא האם נתניהו יאמץ את רוח המתווה, כפי שדורש מופז, או שקדימה תפרוש מהממשלה ונתניהו יצטרך לתחזק את הקואליציה שלו. התרחיש הגרוע ביותר מבחינתו הוא הליכה לבחירות על רקע מה שעשוי להצטייר ככניעה לדרישות החרדים בסוגיה שחשובה לרוב אזרחי ישראל.