ריבלין: "לא להפוך טרגדיית הארמנים לנושא פוליטי"

מליאת הכנסת מציינת הערב (שלישי) את רצח העם הארמני בידי הטורקים, שנעשה בימי מלחמת העולם הראשונה, ובמהלכו נטבחו מאות אלפי ארמנים. יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, התייחס בדיון לרגישות הנושא וליחסי ישראל טורקיה. "מוטלת עלינו חובה מוסרית לזכור ולהזכיר את הטרגדיה שפקדה את העם הארמני, שאיבד למעלה ממיליון מבניו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ואסור להפוך זאת לנושא פוליטי. אני מודע לרגישות בכל פעם שעולה נושא זה בשיח הציבורי שלנו, אבל חשוב להבהיר כי אין מדובר כאן בהאשמה שאנחנו מפנים כלפי טורקיה היום, או כלפי ממשלת טורקיה הנוכחית".

"בארץ ישראל של 1915 איש לא התכחש לטבח הארמנים", אמר ריבלין. "תושבי ירושלים ראו אותם מגיעים באלפיהם, מזי רעב אודים מוצלים מאש. עדויות על הטבח היו ברורות וחדות. היהודים אז שאלו את עצמם שתי שאלות: מי הבא בתור, והאם נזיל דמעות גם על הארמנים? אנחנו היינו הבאים בתור, אך כלל לא ידענו ולא שיערנו זאת. מי שהגה את הפתרון הסופי עבור היהודים התרשם שבבוא היום העולם ישתוק כפי ששתק נוכח רצח הארמנים".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שיזמה את הדיון יחד עם ח"כ אריה אלדד, קראה בדבריה לממשלה ולכנסת להכיר בטבח. "לצערי, במשך שנים רבות מדי הרצח טוטא מתחת לשטיח בגלל שיקולי מדיניות החוץ של המדינה", אמרה גלאון. "יש חובה מוסרית, ערכי זיכרון שהוקרבו על מזבח של אינטרסים צרים. העיתוי בעייתי כי שוב ממשלת ישראל עושה שימוש ציני ברצח העם הארמני כדי לנגח את טורקיה. זה פסול מוסרית בדיוק כמו הכרה לשם חנופה. הקישור בין השניים מזיק לישראל. צריך לסיים את המשבר עם טורקיה, וישראל חזקה מספיק להתנצל על הרג אזרחים. זה לא או הכרה ברצח העם או התנצלות. זה גם וגם. אי אפשר לנהוג באופן מסוים כלפי עם אחד ולצפות שיכירו באסון שלנו".

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר בדיון כי "כשקוראים את העדויות של רצח העם הארמני, דומה שמדובר בחזרה כללית לקראת מה שקרה לנו 25 שנה לאחר מכן". לדבריו, "הגרמנים היו בעלי הברית של הטורקים במלחמת העולם הראשונה, והם מציינים מיליון ו-200 אלף שנרצחו. רק 180 איש מתוך 170 אלף שרדו את צעדת המוות. טורקיה חייבת להכיר באחריותה לפשע ההיסטורי. אם אנחנו דנים בנושא הזה היום, זה לא בגלל מערכת היחסים שלנו עם טורקיה, אלא למרות זאת. בעבר אמרו לנו שצריך ללמד את זה בבתי הספר, אבל בגלל הקשרים הטובים עם טורקיה עדיף שלא כי הם יתרגזו. עכשיו אומרים לנו שבגלל היחסים הרעים עם טורקיה לא כדאי לנו. ואני שואל, עד מתי נחכה עם הצדק? עד שימות אחרון פליטי רצח העם? צדק היסטורי חייב להיעשות".

במהלך השנים דרשו הארמנים מהעולם להכיר באירוע כ"שואה הארמנית", והדבר נחשב לנושא רגיש ביחסים הדיפלומטיים מול טורקיה. מכאן, שמדינת ישראל לא הכירה עד היום ברצח העם הארמני. הפעם הראשונה בה בכיר ישראלי דרש הכרה רשמית של מדינת ישראל ברצח, הייתה בשנת 2000, אז דרש זאת שר החינוך דאז יוסי שריד מראש הממשלה אהוד ברק, אלא שהממשלה התנערה מהדברים. הנושא היה כל כך רגיש לישראל, עד כדי כך שבשנת 2007 הכנסת הסירה מסדר יומה הצעה לסדר של ח"כ חיים אורון (מרצ) לדון בנושא בוועדת החינוך, בעקבות הוראת ראש הממשלה אהוד אולמרט.

אלא שלאחר המתח שנוצר עם טורקיה, וביתר שאת לאחר משט המרמרה, התחושה בישראל השתנתה. בדצמבר האחרון התקיים לראשונה דיון בנושא בוועדת החינוך, ביוזמת חברי הכנסת אריה אלדד וזהבה גלאון.

לקריאה נוספת
ערב פרסום דו”ח המרמרה: הכנסת תדון ברצח העם הארמני
ארדואן: חוק השואה הארמנית בצרפת ”גזעני ומפלה”
זעם בטורקיה: צרפת אסרה הכחשת שואת העם הארמני