פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מתקן ההעשרה האירני הבא יהיה מחופר ומוגן יותר"

      בראיון לוואלה! מסביר ראש המכון למחקרי ביטחון בארה"ב את הבסיס להערכה בדבר הקמת מתקן העשרת אורניום שלישי באירן, ומתייחס לשאלת התקיפה: "ישראל לא תצליח, אבל ארה"ב כן"

      "אני מעריך שאירן החלה, או שתתחיל בקרוב, לבנות מתקן שלישי להעשרת אורניום - והוא ככל הנראה יהיה מבוצר ומחופר עמוק באדמה". כך מעריך, בראיון לוואלה! חדשות, דייוויד אולברייט, נשיא המכון למדע ולביטחון בינלאומי (ISIS) בוושינגטון. השבוע פרסם המכון דו"ח שבחן את השאלה, ובו צוטטו הערכות לפיהן אירן החלה בבניית המתקן השלישי, כדי להאיץ את תוכנית הגרעין שלה ולהתכונן לאפשרות ששני המתקנים האחרים יופצצו. "הערכתנו אינה נסמכת על מידע נקודתי", הוא מבהיר את תוכן הדו"ח, "אלא על ניתוח של ההתנהלות האירנית בעבר, ושל הצהרות האחראים על תוכנית הגרעין שלה".

      שני מתקנים להעשרת אורניום פועלים כיום באירן. הגדול, בעיר נתנז, פועל מאז שנת 2004 והותקנו בו כבר כ-10,000 סרכזות (צנטריפוגות) המשמשות להעשרה. רובן והוחזרו לפעולה לאחר שנפגעו במהלך 2010 מתולעת המחשבים "סטוקסנט". לפי פרסומים מהשבוע האחרון, התוכנה הקטלנית נועדה "להרעיל" את מערכות המחשבים של לוחות הבקרה של הסרכזות, במסגרת מבצע משותף של מנגנוני המודיעין בארצות הברית ובישראל. המתקן השני, הקטן יותר, פועל מאז 2009 ליד הכפר פורדו, בקרבת העיר קום. מותקנות בו רק כ-700 סרכזות, אולם חלקן מדגם מתקדם יותר, והן מהירות ויעילות בהרבה ממקבילותיהן בנתנז.

      מתקן להעשרת אורניום סמוך לעיר נתנז, אירן, אפריל 2007 (AP , Hasan Sarbakhshian)
      הצליחו להתגבר על נזקי וירוס "סטוקסנט". מתקן ההעשרה בנתנז (צילום ארכיון: AP)

      שני האתרים נמצאים בפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א). פקחיה מבקרים בהם מעת לעת, ויש בהם מצלמות המתעדות את הפעילות ומדווחות ישירות למרכז סבא"א בווינה. לפי דיווחי הפקחים, עד כה צברו האירנים במתקני ההעשרה מלאי של יותר משש טונות של אורניום מועשר ברמה נמוכה של 3.5%, ו-145 ק"ג של אורניום ברמת העשרה בינונית של 20%. כמות זו מספיקה לייצור חומר בקיע עבור חמש או שש פצצות גרעיניות, אם יעבור העשרה נוספת לרמה של 93%. לפי הערכת אולברייט, לכשתחליט אירן לעשות זאת, התהליך יתחלק לשני שלבים: העשרה מ-20% ל-66%, ומ-66% ל93%.

      "הם מבינים שהמתקנים יופצצו, ונערכים ל'יום שאחרי'"

      אולברייט היה בעבר פקח בצוות הפקחים של סבא"א בעירק, ובשנים האחרונות הוא עומד בראש המכון שאותו ייסד, המתמחה בסוגיות של ביטחון לאומי ומדע. המכון מפרסם מחקרים והערכות שהוכחו לא פעם כמדויקים בכל הקשור לקצב ההתקדמות של תוכנית הגרעין האירנית. כך למשל, לפני כשבע שנים פרסם הערכה לפיה אירן תבנה אתר שני להעשרת אורניום. הערכתו הוכיחה את עצמה כשקהילות הביון בארה"ב, בישראל ובבריטניה חשפו את הקמת האתר ליד קום. אולברייט גם העריך נכונה מבעוד מועד שאירן תעבור מהעשרה ברמה של 3.5% ל-20%.

      "הבעיה עם אירן", מדגיש אולברייט, "היא שהיא טוענת שאינה מחויבת לדווח לסבא"א על כוונתה לבנות מתקנים להעשרת אורניום. אירן גורסת כי חובתה לדווח עליהם בדיעבד רק לאחר שהוקמו. סבא"א, וגם אנחנו, סבורים שעליה לדווח מבעוד מועד, אך היא אינה עושה זאת. כך היא נהגה עם האתר בקום, וכך אני חושש שהיא נוהגת עם האתר השלישי, שהיא כנראה מקימה".

      שר החוץ של אירן, עלי אכבר סאלחי (AP , Hadi Mizba)
      תוכניות לעשרה אתרים להעשרת אורניום. עלי אכבר סאלחי (צילום: AP)

      ההערכה הזו מבוססת בין היתר על הצהרות גלויות לחלוטין של בכירים אירנים, ובהם גם ראש הוועדה האירנית הלאומית לאנרגיה אטומית, פריידון עבאסי דוואני (שניצל לפני כשנה וחצי מניסיון התנקשות שיוחס לישראל), וקודמו בתפקיד, עלי אכבר סלאחי (כיום שר החוץ). שניהם הצהירו בעבר כי אירן תקים עוד אתרים להעשרת אורניום, וסלאחי אף דיבר על עשרה אתרים."אני לא יודע היכן יהיה האתר השלישי", אומר אולברייט, "אך אין לי ספק שעל פי ניתוח ההיגיון האירני ותקדימי העבר, הם יקימו אותו - והוא יהיה עוד יותר מחופר ומבוצר מקום. הם מבינים שהאתרים בנתנז ובקום עלולים להיות מופצצים, ולכן, כדי להיערך ל'יום שאחרי', הם ימהרו להקים אתר שלישי וינסו לבנות אותו כך שלא ניתן יהיה להפציצו".

      "יכולים לקנות ציוד בסין, אבל לא באותה איכות"

      בהנחה שהאירנים מתחילים היום לבנות עוד מתקן העשרה, מתי יוכלו לסיים אותו? "כפי שלמדנו מהתקדים של קום", אומר אולברייט, "בניית מתקן להעשרת אורניום - כמובן, תלוי בגודלו - אורכת כשלוש עד ארבע שנים. להערכתנו, ב-2013 או ב-2014 הם יהיו בעיצומה של הבנייה".

      זה נשמע כאילו שום דבר לא יעצור אותם.

      "כל התהליך לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע. לא מספיק לבנות אתר. צריך גם להשיג את הציוד, ולייצר סרכזות. אנו מבינים שלאירן יש בעיות בייצור סרכזות וקצב הייצור שלהם לא כפי שהיו רוצים. הם גם מתקשים להשיג ציוד חיוני שדרוש לבניית הסרכזות. זה כולל את המתכות המיוחדות ואת משאבות הוואקום. הקשיים שלהם נובעים מהעיצומים הבינלאומיים. הם ניסו להשיג בעורמה את הציוד בחברות אירופיות, אך המאמצים שלהם לרוב סוכלו. כך לגבי רכישת הציוד בארה"ב. הם יכולים אמנם להשיג את משאבות הוואקום בסין, אך הם יודעים שהמוצר הסיני אינו באותה איכות כמו האירופי או האמריקאי".

      אם הערכתך נכונה, הרי אין כל היגיון בהפצצה אתרי הגרעין של אירן. אחרי שהם יופצצו, אירן תקים חדשים - שהרי את הידע והיכולת המוכחת יש לה.

      "אכן, זו אחת הטענות שמתנגדי תקיפה צבאית מעלים".

      "בישראל יש מבוכה לא קטנה בשאלת התקיפה"

      למעשה, דעתו של אולברייט עצמו בנושא תקיפת מתקני הגרעין היא מעורבת, והוא מבדיל בין תקיפה ישראלית לתקיפה אמריקאית: "יש להבחין בין היכולות של שתי המדינות. מתקפה של ישראל לא תצליח לדעתי. זו הסיבה שבישראל מדברים על כך שתקיפה תצליח לעכב את תכנית הגרעין של אירן בשנה עד שנתיים. בכלל, אני מתרשם שבישראל יש מבוכה לא קטנה בשאלת התקיפה".

      ומה לגבי ארצות הברית?

      "לארה"ב יש יכולת טובה הרבה יותר. ארה"ב יכולה לתקוף 20 אתרים באירן באופן שיטתי ועקבי, ולהשיג תוצאות טובות של פגיעה".

      צילום לוויין של מתקן הגרעין התת-קרקעי "פרודו" שהתגלה ליד העיר קום באירן (רויטרס)
      "הפצצות האמריקאיות יוכלו להוציאו מכלל שימוש". צילום לווין של המתקן התת-קרקעי ליד קום (צילום: רויטרס)

      האם היכולת האמריקאית כוללת גם את האתר המבוצר ליד קום, שמחופר בעומק של 60 מטרים מתחת לפני האדמה? בזמנו דווח כי אפילו לחיל האוויר האמריקאי אין פצצות שיכולות לחדור לעומק כזה.

      "כן, אפילו קום. אולי לא נצליח לחדור את המתקן למלוא עומקו, אך אפשר לפגוע בו כך שיצא מכלל שימוש".

      אתה בעד תקיפה צבאית?

      "תפקידנו כחוקרים וכמכון מחקר אינו לקדם פתרונות צבאיים".

      לקריאה נוספת:
      הרמטכ"ל על תקיפה אפשרית באירן: "צה"ל סו?פר-מוכן"
      אילו שרטוטים חיפשו באירן מפתחי וירוס הריגול?
      "הערכות במערב: אירן בונה בחשאי עוד מתקן העשרה"
      מאיר דגן: "תקיפה לא תעצור את הגרעין האירני"
      למה חייך אחמדינג'ד? כך נראה מו"מ הגרעין מטהרן