אויבי מדינת ישראל פתחו במרוץ חימוש על בסיס הבנה שהם נדרשים לקזז את היתרונות היחסיים של צה"ל באוויר, בים וביבשה ואף בעורף. בשנות ה-70' לא היה ברור למדינה כי האיום הרקטי דורש היערכות אחרת כדי להגן על אזרחים. כך גם בשנות ה-90', כולל תקופת מלחמת לבנון השנייה. ביום שאחרי המלחמה התחוללה התפנית וההבנה שהעורף הפך לנקודת התורפה המרכזית של מדינת ישראל.
ראש אגף המודיעין, האלוף אביב כוכבי, הזהיר לאחרונה כי על ישראל מאיימים למעלה מ-200,000 רקטות וטילים מסוגים שונים. 5,000 מתוכם מאיימים באופן ישיר על גוש דן להבדיל מ-500 טילים שהיו מכוונים לעבר גוש דן במלחמת לבנון השנייה.
העורף יחווה חוויה קשה ביותר בהיקף שלא ידענו במלחמות העבר ופיקוד העורף לא בהכרח יודע להסביר את התרחיש הנוראי לאזרחים. קצינים בפיקוד העורף מדגישים כי על האזרחים לא לפתח אופטימיות יתרה לאור התפתחות המיגון האקטיבי במדינת ישראל שכולל את סוללות החץ, פטריוט וכיפת ברזל ולהיערך למיגון אישי.
קשת האיומים מתחזקת
הסורים, כך אמר השבוע סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נווה, שומרים על מחסני הנשק האסטרטגי שלהם בצורה טובה מאוד וכשירותם גבוהה למרות הניסיונות להפיל את משטרו של אסד. מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, שמחודש לחודש נראה חיוור כמו הקיר הלבן בבונקר בו ממוקמת לשכתו, פורש את משנתו בנאומיו.
הוא מאמין שהוא יוכל לייצר מהלומה נוראית באמצעות שיגור טילים לכלל שטחי מדינת ישראל. מערכי הטילים השונים שלו נפרשו בעומקים שונים בתוך לבנון כולה כדי להקשות על צה"ל להכריע אותו". החמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה צוברים כוח ומשפרים את היכולות שלהם לשגר טילים ורקטות לטווחים שונים.
בצה"ל מעריכים כי "הילד מרצועת עזה" בסופו של דבר ישחק עם קופסת הגפרורים ויצית את כולה בבוא היום. למרות האביב הערבי, ממשיך ציר הרשע לפעול, לתעתע בסוכנויות המודיעין המערביות ולייצר כאבי ראש לצה"ל. כעת נותרה השאלה מתי תפרוץ המלחמה הבאה ולא האם היא תפרוץ.
סוריה, חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים עושים מאמצים לא רק להגדיל את טווח הטילים אלא גם לשפר את רמת הדיוק שלהם. החשיבה בצה"ל מתחלקת לשתי קבוצות. אסכולה אחת גורסת כי רמת הדיוק תסב נזקים כבדים ביותר לעורף, ולאסכולה האופטימית יותר בצה"ל, גורסת כי הדיוק יפחית את הפגיעה באזרחים ויגביר את הפגיעה בבסיסי צה"ל שנערכים לעמוד בפני רציפות תפקוד מבצעי.
מה יגן על מדינת ישראל מפני התקפת טילים?
הנשק המדויק, לא בהכרח משחק לרעת האזרחים שכן הפיזור הסטטיסטי יהיה קטן ויפגע במטרות צבאיות. לכן בסיסי צה"ל הגבירו את רמת המוכנות לאפשר ליחידות השונות לפעול גם תחת מתקפת טילים רחבים ומדויקת, כולל בסיסי חיל האוויר.
תפישת ההגנה של מדינת ישראל מתבססת על שש שכבות. הראשונה היא ההרתעה: באופן עובדתי, האויב לא יורה על ישראל בשל עוצמת צה"ל. השכבה השנייה, כוללת ניסיון ומאמץ דיפלומטי גלוי וחשאי למנוע מלחמה ועימות אלים. השכבה השלישית מגיעה לאחר שהמאמצים כשלו ונגזר על צה"ל לצאת להתקפה.
בכירים במטכ"ל מובילים מתווה פעולה לפיו אסור לצה"ל להסתפק בהתקפות אוויריות אלא לצאת להתקפה רחבה ובעלת עוצמה מהקרקע תוך כדי השתלטות על שטחים ניכרים משטחו של האויב. השכבה הרביעית, כוללת את מערכות ההגנה האקטיביות שנועדו למנוע או לצמצם את הפגיעה בעורף המדינה. השכבה החמישית, כוללת את ההגנה הפסיבית: ממ"דים, מקלטים ומרחבים מוגנים ובסוף השכבה השישית המוגדרת כשכבה האישית המוטלת על כתפיו של האזרח שבמקרים מסוימים יידרש לחבוש ערכת מגן.
היעד הבא של האויב : גוש דן
שדרות הייתה העיר הראשונה שנפלה קורבן להתקפות הטילים. לאחר מכן נתיבות, אופקים, אשקלון, אשדוד ובאר-שבע. צה"ל לא הצליח לייצר הרתעה שתמנע נפילת טילים בערים נוספות וארגוני הטרור בעזה ייצרו לעצמם חופש פעולה כדי לפגוע באזרחי ישראל. פגיעה בגוש דן תשנה את המשוואה שיושמה עד כה. בכירי המטה הכללי מבינים כי צה"ל יידרש להגיב בצורה שונה לנפילת טילים בגוש דן שתייצר בהלה בציבור.
העיר אילת תמיד הצטיירה כאזור מוגן מפני נפילות טילים אך השנים האחרונות הוכיחו אחרת. בשלב זה אין כוונה לחבר את העיר התיירותית למערכות הגילוי וההתרעה כדי לא להרתיע את התיירים גם כשלא יהיו תקלות. זו ההמלצה של פיקוד העורף בשלב זה. החשש העיקרי הוא לא רק מפני נפילות טילים אלא מנהירה של תושבי המרכז והצפון לאילת בזמן מלחמה.
התרחיש הקיצוני מעלה אפשרות של עשרות אלפי אזרחים שיגיעו ללון בבתי המלון עד לסוף המלחמה ולעוד עשרות אלפים שיתרכזו בפאתי העיר ובפארקים באמצעות אוהלים. סוגיית האחריות על מתן השירותים והטיפול ההומניטרי בתחום המזון, בריאות, תשתיות והחינוך נותרו באוויר ללא מענה. בשלב זה קצינים בפיקוד העורף מצביעים על משרד הפנים כאחראי בלעדי לנושא ההיערכות לתרחיש הקיצוני.
נכון לעכשיו יש ארבע סוללות כיפת ברזל ובשנה הקרובה אמורות להצטרף עוד שתי סוללות נוספות. בזמן עימות רחב היקף יידרשו הדרג המדיני וצה"ל להחליט היכן למקם את הסוללות. האם בהגנה על בסיסי צה"ל או על הערים. הדעות חלוקות. כרגע הדעה הרווחת שתפקיד הסוללות להגן על הרציפות התפקודית של האזרחים הכוללת תשתיות מים, חשמל ועוד. קצין בכיר בצה"ל נדרש לשאלה והשיב כי תכליתו של הצבא הוא להגן על האזרחים ולא על החיילים שנדרשים להגן על עצמם ולהיערך לאפשרות של ביצוע המשימות תחת תנאים קשים כפי שבמלחמת יום הכיפורים הפציצו את בסיס רמת דוד ומטוסים המשיכו לצאת לגיחות מבצעיות. "צה"ל הוא צבא הגנה לישראל ולא צבא הגנה לצה"ל", אמר אחד הקצינים הבכירים.
פיקוד העורף לא עסק עד השנה הנוכחית ברמת הפרט, מאחר ותשובת הלב התמקדה באימון הרשויות המקומיות וגופי ההצלה האזרחיים. הרשויות המקומיות הוגדרו כלבנת יסוד בכשירות למלחמה בעורף. תרגיל לילי שבוצע לאחרונה בהרצליה ודימה התקפת טילים מאסיבית על אחת השכונות, כלל פינוי של תושבים מהבתים אל האוטובוסים והאזרחים הבינו היטב את המשימה המצופה מהם. על מנת לקדם את תחום הפרט הוחלט להקים יחידות חילוץ התנדבויות ברשויות המקומיות כדי שיסייעו בשעות הראשונות ללכודים או במקרים אחרים עד לבואן של יחידות החילוץ המקצועיות. עד סוף השנה הנוכחית יוקמו למעלה מחמישים יחידות חילוץ. הטריה שבהן הוקמה בעיר שוהם והיא כוללת 54 מתנדבים.
מה אמור להטריד כל אזרח?
המיגון האישי הוא מורכב מאוד. לחלק יש ממ"ד, לחלק מקלטים משותפים, מקלטים ציבוריים, וחלק ניכר יידרשו להסתפק במרחבים מוגנים. על הפערים הללו באוכלוסייה יש לצרף שש שפות שבאמצעותן יש להסביר את המוכנות וההיערכות לציבור ואם לא די בכך יש לצרף את חלוקת ערכות המגן שעדיין מדשדשת. עדיין חסרים 1.4 מיליארד שקלים למימון פרויקט חלוקת ערכות המגן וגם אם הכסף יגיע כעת, נראה את ערכת המגן הראשונה בעוד שנתיים בגלל קצב הייצור. באזורים המאוימים יש כשירות גבוהה בתחום הצטיידות בערכות מגן אך יש אזורים ש-30% מהם לא הצטיידו בערכת מגן בשל שאננות ולמרות שנפתחו באזור מגוריהם נקודת חלוקה.
מלחמת לבנון השנייה העירה את הפיקוד מתרדמת ומבצע עופרת יצוקה החזירה לו את הצבע ללחיים, אך עדיין עיקר כובד המשקל יונח על כתפי הלוחמים שיידרשו לתמרן כמה שיותר מהר לעומק שטח האויב. כל יום שיעבור ללא תגובה קרקעית וכיבוש שטחים, ישלם העורף מחיר כבד כתוצאה מהיקף גדול של נפילות טילים.
אם תפרוץ מלחמה, נראה עד כה כי פיקוד העורף שהפך רה-ארגון משמעותי, יידע להתמודד עם התרחיש הקיצוני בצורה סבירה. לכל מחוז ולכל נפה יש מפקדים היודעים מה גבולות הגזרה שלהם, כולל מהן נקודות התורפה בזמן אמת, והיכן נמצאים בתי הקשישים שיידרשו פינוי יחד עם העוזרים הסיעודיים. כבר היום ניתן לשמוע את הרוח במטה הכללי לפיה במלחמה הבאה יידרש צה"ל להכריע ומהר, ועל אף דו"ח גולדסטון לבצע את המשימות במלוא העוצמה וללא ידיים קשורות כשברקע מרחף האיום של מאות אזרחים הרוגים בעורף ממטחי טילים.
קצין איסוף - טורים אחרונים:
החששות מתקיפה אירנית לא מסתכמים בפצצת גרעין
כאב הראש האמריקאי כמראה לאיומים על מדינת ישראל
סא"ל אייזנר אשם - אבל הוא ממש לא היחיד
לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il