פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההצעה על מועד הבחירות הוגשה בחשאי: "חששנו מבלגן בכנסת"

      בליכוד רצו למנוע מהמתחרים לצבור תאוצה, בקדימה כיוונו לתאריך מאוחר יותר ובמפלגות החרדיות העדיפו שהבחירות לא יהיו בחודש אלול. דבר אחד כולם רצו - תאריך בהסכמה

      מאחורי ההחלטה על מועד הבחירות ב-4 בספטמבר עמדו התרחשויות רבות בין המפלגות, שבסופן הגיעו להסכמה על התאריך. מי שהוביל את התהליך היה יו"ר הקואליציה, חבר כנסת זאב אלקין, יחד עם אנשי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא עצמו, אגב, לא היה מעורב באופן ישיר. הם החליטו לא להמתין לשבוע הבא, כאשר ראש הממשלה יקום מהשבעה על אביו, מתוך חשש לאנדרלמוסיה בקואליציה והעברת חוקים פופוליסטיים.

      מדובר בסוג של פשרה בין הניצים: היו את אלה שרצו להקדים לאוגוסט כי הם נמצאים "על הגל", או כדי למנוע ממתחרים להספיק להתארגן ולצבור תאוצה. ביניהם יש את הליכוד, שהסקרים מנבאים לה בסביבות 30 מנדטים, את העבודה שנוסקת כמעט ל-20 מנדטים, את מרצ שגם מקבלת מנדטים נוספים בסקרים, ואת יו"ר ש"ס, אלי ישי, שמעוניין למנוע מאריה דרעי להספיק להתארגן ולצבור תאוצה.

      אוגוסט היה מסייע לישי בדבר נוסף: 4 בספטמבר חל בתאריך העברי י"ז באלול, שנחשב ל"חודש הרחמים והסליחות" לקראת ראש השנה ויום כיפור. בא' באלול חוזרים תלמידי הישיבות מחופשת "בין הזמנים", למה שמוגדר אצלם "זמן אלול". במהלך החודש הזה הם לומדים תורה בצורה מוגברת לקראת הימים הנוראים, ומבחינת החרדים לא פשוט להוציא את תלמידי הישיבות באותו זמן לעבודת הקלפיות. מפלגות אחרות העדיפו לקיים את הבחירות לאחר חגי תשרי. יו"ר קדימה, שאול מופז, הציע את התאריך 16 באוקטובר. יהדות התורה העדיפה את המועד הזה מהסיבה של חודש אלול בישיבות. מפלגות קטנות אחרות, כמו הבית היהודי והאיחוד הלאומי, רצו זמן התארגנות משלהן.

      "חששתי שיהיה בלגן בכנסת"

      בין אוגוסט לאוקטובר נמצאה הפשרה - ספטמבר. המפלגות שהעדיפו את התאריך המאוחר נאלצו להתפשר כי מעל ראשן היה מונח איום סמוי: היה ברור להן שאם הן לא יסכימו לפשרה, ראש הממשלה ילך לנשיא המדינה ויתפטר, ואז תאריך הבחירות יהיה לקראת סוף אוגוסט. כל המערכת הפוליטית העדיפה שהתאריך ייעשה בהסכמה.

      הדבר הוביל את אלקין להגיש בשעות הבוקר המוקדמות את הצעת החוק שלו לפיזור הכנסת. בשיחה עם וואלה! חדשות סיפר אלקין: "הנחתי את החוק בשעות הבוקר המוקדמות בצורה חשאית, כי חששתי שיהיה בלגן בכנסת ובאווירת הבחירות האופוזיציה תצליח להעביר חוקים פופוליסטיים בקריאה טרומית ולהעבירן מהר לקריאה ראשונה. כעת, הכנסת סוגרת שלוש שנים וחצי בהן האופוזיציה לא הצליחה להעביר הצעות חוק שהממשלה התנגדה להן. כמו שידענו לשמור על דיסקרטיות בזמן פרישת עצמאות ממפלגת העבודה, ידענו לשמור על דיסקרטיות גם כאן".

      הסיבה שאלקין הגיש את הצעת החוק שלו, למרות שקיימות הצעות החוק של האופוזיציה, היא חוסר האמון השורר בפוליטיקה. הוא חשש שהאופוזיציה "תשחק" עם הצעות החוק שלה ותגיש אותן בזמן שיהיה נוח לה. כך, כשבידיו הצעת חוק שלו, הוא יכול לאשר אותה בהליך בזק, וכך אכן יהיה. אם הממשלה תגיש הצעת חוק ממשלתית, ייתכן שכבר ביום שני הליך החקיקה יסתיים. אם לא - ההליך יסתיים ביום שלישי, ואז הכנסת תפוזר.

      עוד על הקדמת הבחירות
      הכנסת צפויה להתפזר; מסתמן: בחירות ב-4 בספטמבר
      היועץ המשפטי לכנסת: פיזורה יוביל להארכת חוק טל
      ברק: "אנו לא משוריינים במפלגה אחרת, נרוץ בבחירות"

      לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.co.il

      עדכון ראשון: 23:10