בפריז יתקיימו היום (שלישי) התהלוכות המסורתיות לרגל 1 במאי, שהשנה נערכות חמישה ימים בלבד לפני הסיבוב השני והמכריע בבחירות לנשיאות צרפת. במשטרה מביעים חשש מהתנגשויות אלימות בין המשתתפים בשלושה אירועים מרכזיים המתקיימים במקביל בשעות הצהריים. מעל אלף שוטרים וז'נדרמים התפרסו ברחבי הבירה לצד עשרות פרשים. את העצרת הגדולה ביותר מקיימים איגודי העובדים המקצועיים. בשוליה צועדים אנרכיסיטים ופעילי זכויות אדם, ובראשה - מנהיגים מסיעות השמאל. אחד מהם הוא ז'אן-לוק מלנשון, שלא הצליח להעפיל לסיבוב השני של הבחירות לנשיאות, שיתקיים ביום ראשון, והעביר את תמיכתו לפרנסואה הולנד - שעדיין מוביל על הנשיא ניקולא סרקוזי בסקרים, עם 54% לפחות מהקולות.
לפי שעה, דווקא הולנד, יו"ר המפלגה הסוציאליסטית - הזחוח למדי - אינו מתכוון ליטול חלק מרכזי בצעדות של חג הפועלים. האירוע המרכזי שבו הוא משתתף היום הוא אזכרה לפייר ברגובוי, שהיה ראש הממשלה לתקופה קצרה בשנות ה-70, והתאבד ב-1993. עם זאת, יתכן שבשל לחץ המופעל עליו יחליט להצטרף בכל זאת כנואם לאחת העצרות הגדולות.
איגודי עובדים אחרים, שסירבו להשתתף בעצרת של השמאל, אמורים לקיים צעדה שתחלוף ברובע ה-16 של פריז ולקיים הפגנה למרגלות מגדל אייפל, סרקוזי, שהודיע כי ינאם במקום, אמר בסוף השבוע כי בכוונתו לדבר על "ערכים ועל עבודה אמיתית, ולא רק על סטטוס" - זאת, לדבריו, בניגוד לנושאים הקרובים ללבם של איגודי העובדים מהשמאל. יממה לאחר מכן, נאלץ לחזור בו מהביטוי, אחרי שהיה נתון לביקורת נוקבת, הן בתקשורת והן מצד בכירים במפלגתו.
בחירות בצרפת - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
סרקוזי, שמצבו עדיין קשה בסקרים, צפוי להתייחס בנאומו גם לכמה פרסומים שליליים שנקשרו בשמו מאז סוף השבוע, בהם ההאשמה כי תפר את האישום הפלילי בתקיפה המינית נגד דומיניק שטראוס קאהן, וכי טווה קשרים עם משטר קדאפי, תמורת מימון לקמפיין הבחירות הקודם, ב-2007 ועסקה מפוקפקת לאספקה של חומרים גרעיניים לטריפולי תמורת שחרור בני ערובה שנשבו בלוב. סרקוזי הכחיש את הפרסומים והודיע כי הגיש תלונה פלילית נגד העיתון שפרסם אותם, שבתגובה, מסר כי "יצעד נגד סרקוזי לבית המשפט וילחם על האמת".
הבתולה הנצחית מחפשת זיווג
יממה לפני העימות הטלוויזיוני בין הולנד לסרקוזי, עיקר המתח מתרכז היום לקראת העצרת שעורך הימין הקיצוני, לציון 600 שנים להולדתה של הגיבורה ההיסטורית ז'אן ד'ארק - נערה בת 17 שהובילה כמצביאה את שחרור צרפת מהכיבוש האנגלי במאה ה-15. באופן סמלי, באותה עצרת צפויה מארין לה פן, מנהיגת מפלגת "החזית הלאומית" שנהנתה בעשרת הימים האחרונים ממעמד של אנדרדוג שעלה לגדולה, למסור את ההודעה שכולם מצפים לשמוע - האם היא תומכת באחד המועמדים.
לה פן, שאחד מסמלי הקמפיין שלה הוא איור שבו היא מצוירת כז'אן ד'ארק מודרנית, אמרה בעבר כי תשקול לתמוך במועמד שיעקוף אותה בסיבוב הראשון "רק אחרי חשיבה שקולה ואם הדבר נכון מבחינה ערכית". כעת, המצב שונה לגמרי, וכמו אותה בתולה מפורסמת מאורליאן - גם לה פן הסתייעה ככל הנראה במלאכים שלחשו אליה והדריכו את דרכה.
בסוף השבוע, היא הציעה "דיל" פוליטי לסרקוזי ולהולנד, לפיו אם אחד מהם יסכים לתמוך בנציג של מפלגתה לפרלמנט בעוד חודשיים - ויסייע לו לשוב לבית התחתון בפריז אחרי שנים רבות של היעדרות - היא תתמוך באותו מועמד בבחירות לנשיאות. הנשיא סרקוזי דחה בבוז ובזלזול את ההצעה, בעוד שהולנד התייחס אליה בגמגום, כמי שכבר ניצח והוכתר, ואינו זקוק לתמיכה של מצביעים נוספים.
תמיכה של לפחות מחצית מכשישה מיליון המצביעים של הימין הקיצוני יכולה לשנות באופן משמעותי את התמונה עבור אחד משני המועמדים. עם זאת, סקרים רבים שנערכו בקרב אנשי הימין הקיצוני בשבוע האחרון לא הצליחו להצביע על התפלגות ברורה בקרב המצביעים, וההערכה היא שרבים מהם יבחרו להישאר בבית ולא להצביע לאיש מהמועמדים.
המועמד מטומטם, הציבור ישלם
השתתפותו של סרקוזי בחגיגות 1 במאי, בסמיכות כה רבה למועד הבחירות, גררה השוואה מעוררת-מחלוקת לימי הנאצים, ולדמות שבצרפת לא נוטים להשלוות אליה. מאמר המערכת של היומון השמאלי "ליברסיון" השווה את סרקוזי לגנרל פיליפ פטן, שהיה ראש משטר וישי בצרפת, ושיתף פעולה עם הגרמנים.
במאמר נכתב כי סרקוזי כופה את עצמו על העצרות החגיגיות לצורכי תעמולה, בצורה זהה שעשה פטן ב-1941, כשהכריז על חג הפועלים "יום של חגיגה לאומית ושל עבודה והרמוניה". העיתון "הומניטה" הגדיל לעשות והציב בשער את תמונותיהם של סרקוזי ופטן זה לצד זה. כמה שרים בממשלה זעמו ואמרו כי מדובר ב"טרור אינטלקטואלי".
כמו סרקוזי, גם הולנד נתון לביקורת בשל זניחתו את הקו הכלכלי שאיפיין את המצע שלו לטובת נושאים לאומניים. השניים עשו מאמצים נואשים להתחנף אל הימין הקיצוני במהלך הקמפיין, והגבירו את התבטאויותיהם מאז שמארין לה פן זכתה בהישג חסר-התקדים, של 18 אחוזים מהקולות, והגיעה למקום השלישי.
מה שהחל בשרבוב במשורה של מסרים לאומניים לתוך מצע כלכלי, הפך במהרה למרכז הקמפיינים. ההקצנה המתמשכת במסריהם של שני המועמדים המובילים - הולנד, איש השמאל, וסרקוזי, איש המרכז-ימין - אל עבר הימין הקיצוני - גררה חצים רבים של ביקורת מהתקשורת בצרפת, הן השמרנית והן הליברלית. בספקטרום ההגדרות של הפרשנים שנדרשו לנושא היה מגוון רחב של מלים שהביעו חלחלה מכך - החל מ"בושה", עבור ב"טמטום" וכלה ב"טעות שהבוחר לעולם לא יכפר עליה".
לקריאה נוספת:
הולנד במוזיאון השואה: איומי אירן מדאיגים אותי
דיווח: "סרקוזי קיבל 50 מיליון אירו מקדאפי"
בצרפת, השטן מציע עסקה משלו: קחו עכשיו, שלמו אח"כ
סרקוזי מתעקש: "לא אעשה עסקה עם מארין לה פן"