פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: עלייה בשיעור הלא מתגייסים אשר "תורתם אומנותם"

      צה"ל עמד ביעדים שקבעה הממשלה, אך המבקר קבע כי שיעור המתגייסים בקרב הצעירים החרדים עודנו נמוך. עוד הוא סבור כי יש להסדיר את היחס בין הרבנות הצבאית לחיל החינוך

      מבקר המדינה סבור כי על הרמטכ"ל להסדיר את המתח בין הרבנות הצבאית לחיל החינוך, וזאת על רקע טענות בחיל החינוך להשפעה דתית על השירות בצה"ל. עוד קובע המבקר כי אף שצה"ל עמד ביעדים לגיוס חרדים, שיעור הלא מתגייסים בנימוק של "תורתו אומנותו" עלה בשנים האחרונות. כמו כן נמצאו ליקויים בגיבוש המדיניות לגיוס חרדים, ובמתן תנאי שירות מתאימים לחיילים חרדים.

      חרדים וחיילים ברחבת הכותל בירושלים (AP)
      בחיל החינוך טוענים להשפעה דתית על הצבא. חרדים וחיילים בירושלים (צילום: אי-פי)

      בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2012 שפורסם היום (שלישי) הובאו ממצאי ביקורת בנושא החינוך בצה"ל, שערך משרד המבקר מאוגוסט 2011 ועד ספטמבר 2012. כחלק מהביקורת, שוחחו אנשי המשרד עם 60 קצינים בחיל החינוך ובשיחות עלו טענות להשפעה דתית של הרבנות הצבאית על השירות הצבאי. על פי דו"ח המבקר, נפלו ליקויים בתהליך הסדרת יחסי הגומלין בין חיל החינוך לבין הרבנות הצבאית בתחום הזהות הישראלית-יהודית, והדבר משפיע על הפעילות החינוכית הכוללת בצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה על הרמטכ"ל להסדיר את תפקידיהם של חיל החינוך והרבנות הצבאית בתחום החינוך.

      המבקר מצא גם פערים בהכשרת המפקדים בתחום קיום השיח הפיקודי-חינוכי והיעדר משנה סדורה. עוד התברר כי חיל החינוך לא הגדיר בהוראות מהי הכשירות הנדרשת ממפקדים כדי למלא את תפקידם בתחום החינוך. המבקר כתב בדו"ח כי מכונים אזרחיים שהעניקו שירות לצה"ל בתחום הזהות הישראלית-יהודית נבחרו ללא קריטריונים ברורים, וכי מפקדת קצין החינוך הראשי לא קיימה תהליכי פיקוח ובקרה על המכונים השונים. המבקר העיר כי יש לגבש אמות מידה כתובות בנוגע לבחירת המכונים ולוודא כי מתקיימים תהליכי בקרה ופיקוח סדורים על מכונים אלה. כמו כן, ציין, על חיל החינוך ועל אכ"א לבחון אם יש תחומי ליב"ה חינוכיים שיש להשאיר בטיפול צה"ל עצמו.

      דו"ח מבקר המדינה – הסיקור המלא
      המבקר: תוכניות לימוד באוניברסיטאות לא מפוקחות
      עיכובים בבדיקת ליקויי בטיחות ברכבת ישראל
      מבקר המדינה: לרוב המעונות לאוטיסטים אין רישיון

      1,700 התגייסו בתוכנית שח"ר

      באשר לסוגיית גיוס החרדים, כתב המבקר כי צה"ל עמד ביעדים שהכתיבה הממשלה. על רקע חוק טל, שהתקבל ב-2002 ותוקפו יפוג באוגוסט הקרוב, צה"ל מפעיל שני מסלולים מיוחדים המיועדים לאוכלוסייה החרדית: תוכנית שילוב חרדים (שח"ר) לגיוס תלמידי ישיבות, גדוד הנח"ל החרדי וגדוד נצח יהודה, המיועד לצעירים שאינם לומדים בישיבות. בשנת 2011 הצטרפו לתוכנית שח"ר 610 חיילים ומאז הפעלתה ב-2007 לקחו בה חלק כ-1,700 חיילים חרדים. בגדוד הנח"ל החרדי שולבו בשנת 2011 כ-380 חיילים חרדים, ומאז שנת 2007 שירתו בגדוד כ-1,600 חיילים חרדים. שיעור המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים 2010 ו-2011 עמד על כ-13% וכ-16%, בהתאמה. לשם השוואה, שיעור המתגייסים בקרב כלל אוכלוסיית הגברים היהודיים בשנת 2010 היה כ-75%.

      עם זאת, מצא המבקר כי חלה עלייה בשיעור האי-גיוס בנימוק של "תורתו אומנותו". בשנת 2005 שיעור האי-גיוס מסיבה זו עמד על כ-36% מכלל הגברים היהודיים באוכלוסייה שלא גויסו, ואילו בשנת 2010 - על כ-52% מכלל הלא מתגייסים. מנתוני אכ"א שנמסרו למבקר בנוגע להיקפים מצטברים של דחויי שירות ש"תורתם אומנותם", עולה כי מאז 2003 ועד 2010 עלה היקפם בשיעור של כ-60%: מ-39,200 ל-63,000. ב-2011 אישרה הממשלה שינויים בנוהלי גיוסם של דחויי שירות וכתוצאה מכך פחת מספרם בכ-10,000 איש.

      ב-2011: 1,280 מתגייסים חרדים

      בתחילת שנת 2011 אישרה הממשלה תכנית לקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי, אשר במסגרתה היא החליטה להגדיל את מספר החרדים המתגייסים לצה"ל עד ל-2,400 בשנת 2015, וכן להגדיל להיקף דומה את מספר החרדים שיצטרפו לשירות האזרחי. הממשלה גם קבעה יעדי ביניים למימוש התכנית, ובכלל זה יעד של 1,200 מתגייסים חרדים בשנת 2011, וגידול של 300 מתגייסים חרדים לשנה בכל אחת מהשנים שלאחר מכן. בשנים 2010 ו-2011 התגייסו לצה"ל כאלף וכ-1,280 חיילים חרדים, ולפיכך צה"ל עמד מעבר ליעד הגיוס שקבעה לו הממשלה.

      משרד מבקר המדינה קבע כי שיעור החרדים המתגייסים עדיין נמוך ומספרם של דחויי השירות ש"תורתם אומנותם" הולך וגדל. עוד הדגיש מבקר המדינה בדו"ח כי למרות הפעילות הענפה שמבצע צה"ל לגייס חרדים, נמצאו ליקויים בשילובם בצבא.

      בגיבוש תוכנית שח"ר לא שותף הרב הצבאי הראשי, שאחראי על שירותי דת ולימודי קודש של החיילים, ואף לא יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אף שבפועל היא נדרשת למתן תגובה במקרים של הדרת חיילות מסביבתן ומביצוע תפקידן. עוד נמצאו ליקויים בהתאמת ההכשרה הצבאית לחיילים חרדים ועיכוב בהתאמת מדיניות תנאי שירות למאפייני האוכלוסייה החרדית. בשל כך, נאלצים החרדים להתמודד עם ביורוקרטיה עד לקבלת תנאי השירות בשל היותם נשואים או מצבם הכלכלי. בתחום המזון שמוגדר על ידי המבקר כסוגייה חשובה ביותר בהצלחת התכנית ובהשתלבותם של החיילים החרדים בצה"ל, התברר כי נמצאו תקלות באספקת מזון בכשרות המתאימה לחיילים בתכנית שח"ר.

      תגובת צה"ל

      מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בצה"ל דוגלים בחלוקה שוויונית של הנטל ובעקרון השירות לכלל האוכלוסיות והמגזרים בחברה הישראלית. בשנים האחרונות עוקבים בצה"ל בדאגה אחר הירידה המתמשכת בשנתוני הגיוס אל מול התגברות האיומים, פתיחת זירות חדשות והשפעות חוק המילואים. צה"ל מבצע מהלכים על מנת להגדיל את מקורות הגיוס, כחלק מזה החלה תוכנית שילוב החרדים לפעול בצה"ל משנת 2007. העקרונות המנחים של התוכנית נבחנים מעת לעת על-ידי ועדת היגוי, בה שותפים כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות גורמי הרבנות הצבאית ומטה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. מדובר בפרויקט לאומי פורץ דרך ומטבע הדברים, כמו כל פרויקט חדש, נדרש להתאמות במעלה הדרך. השירות בצה"ל מסייע לחרדים המתגייסים לצה"ל להשתלב בשוק העבודה, ולראייה כ-85% מהם אכן מועסקים לאחר שחרורם. לראיית צה"ל, חלק מהמקצועות בהם עוסקים חיילי תכנית "שילוב חרדים" צריכים לזכותם ב"קרדיטציה" המוכרת ע"י משרד התמ"ת. בעת הקרובה תגובש תוכנית בנושא שתוצג ותאושר על ידי הגורמים הרלוונטיים".

      להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012

      עוד נמסר כי "החרדים המשרתים בצה"ל זוכים לתנאי שירות מיוחדים, שנועדו לאפשר להם לשמור על אורח חייהם במקביל לשירותם הצבאי. הקלות אלו מאושרות לאחר תהליך סדור של בקשה למפקדים ולגורמי הת"ש ביחידה. פקודות הצבא קובעות שכל מפקד יראיין את פקודיו החרדים אחת לששה חודשים, וסוגיה זו נאכפת. לחרדים המשרתים בצה"ל מנופק באופן סדיר מזון בכשרות מהדרין. תקלות נקודתיות שנמצאות בנושא מטופלות בהתאם".

      בנושא החינוך בצה"ל נמסר כי "צה"ל בוחר בקפידה את מפקדיו ומכשיר אותם גם בסוגיות הנוגעות לתחום החינוך, ולצורך כך מוקצים משאבים רבים. חיל החינוך והנוער עוסק כל העת בהקניית כלים למפקדים בהכשרות ובהשתלמויות כגון "מחצ"בים" (מנהיגות חינוכית צה"לית בירושלים) אשר יסייעו להם לממש את תפקידם כמחנכים. ערכי רוח צה"ל, תפישת "יעוד וייחוד" ותורת החינוך מגדירים את תפישת החינוך בצה"ל. התנהגות המפקדים ופעילותם מלמדים על מודעות גבוהה לאחריות החינוכית המוטלת עליהם גם אם חלקם לא מכיר בפועל את מסמך ייעוד וייחוד"
      .
      "חיל החינוך והנוער נעזר בשירותיהם של מכונים מקצועיים אזרחיים להם יתרון מובהק על הצבא בחלק מתחומי הפעילות החינוכית. שיתוף הפעולה עם מכונים אלה נבחן באופן רציף ושוטף ומתקיים בהתאם לנהלי בקרה מחמירים. עבודת המטה בתחום השירות המשותף כוללת, בין היתר, התייחסויות לסוגיות שהועלו על ידי מבקר המדינה, סוכמה ואושרה על ידי הרמטכ"ל ותבוצע בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו על ידו. סוגיית ההסדרה והתיאום של פעילות החינוך והרבנות הצבאית בתחום הזהות היהודית הוסדרה - לחיל החינוך הסמכות והאחריות לעיסוק בנושא הזהות הישראלית - יהודית ולרבנות הצבאית הסמכות והאחריות לעיסוק בנושא התודעה היהודית ממקורות תורניים. יודגש, כי התכנים המועברים ניתנים בשקיפות מלאה ומבוקרים על ידי גורמים שונים בצבא".