מבקר המדינה: לרוב המעונות לאוטיסטים אין רישיון

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2012, שמתפרסם היום (שלישי), מותח ביקורת קשה על משרד הבריאות על הטיפול בלוקים באוטיזם, וקובע כי אין גוף אחיד המטפל באוטיסטים והאחריות מתפצלת בין מספר משרדים, אין נתונים אחידים על כמות האוטיסטים במדינה ועל מספר הילדים המקבלים את הטיפולים להם הם זכאים, וכן קובע כי ל-20% מהפעוטות האוטיסטים אין מקום במסגרת המעונות.

בחלק אחר של הדו"ח נמתחת ביקורת על איכות השיקום הרפואי הניתן לקשישים שעברו אירועים בריאותיים קשים. לפי הדו"ח, קיים מחסור במיטות אשפוז, רבים מהקשישים אינם מקבלים את השיקום המגיע להם ותקועים בין קופות החולים למשרד הבריאות, המעבירים את האחריות עליהם מאחד לשני.

בנושא הטיפול באוטיסטים מתגלים כשלים רבים, אשר לדעת המבקר נובעים מכך שהאחריות על הטיפול בלוקים באוטיזם מתחלק בין מספר משרדים ממשלתיים, בהם משרד הרווחה, החינוך והבריאות, והמוסד לביטוח לאומי. מעונות יום שיקומיים, עליהם אחראים משרד הרווחה והבריאות כאחד, מיועדים לפעוטות עד גיל שלוש הלוקים באוטיזם. לפי דו"ח המבקר, ביוני 2011 פעלו 24 מעונות יום שיקומיים שהופעלו בידי 13 עמותות או גופים פרטיים, עליהן מפקחים המשרדים. בין היתר, נמצא כי נכון לשנה שעברה לא ניתן מענה לכ-20% מהפעוטות הלוקים באוטיזם בשל מחסור במקומות (75 מתוך 398 פניות).

בביקורת שערך משרד המבקר, נמצא כי רק למפעיל מעון אחד נמצא רישיון תקף וכי המשרדים הממונים על המעונות לא מפקחים עליהם, ולא נעשה פיקוח על ההסעות של הפעוטות למעונות היום השיקומיים. באשר להוסטלים העתידים להיבנות, נכון ליוני 2011 לא היה רישיון תקף ל-68% מההוסטלים הייעודיים.

עוד נמצא כי תשלומים גבוהים ועודפים נגבים מההורים, וכי למרבית המעונות אין רישיון תקף, פיקוח או בקרה. לפי הנחיית מנכ"ל משרד הרווחה, אין לגבות במעונות הללו דמי השתתפות אלא לשירותים נוספים שאינם ממומנים על ידי משרד הרווחה. מבדיקת המבקר עולה כי ב-62.5% מהמעונות גבה הגוף המפעיל מההורים תשלום חודשי. במעון אחד נגבו 552 שקלים, בעוד שב-14 מעונות אחרים נגבו 700 שקלים.

על פי הדו"ח, היעדרו של גוף מאחד ופורום הידברות בין הגופים השונים המטפלים בלוקים באוטיזם, כמו גם היעדר מסד נתונים מסודר על הלוקים באוטיזם והיקף האוכלוסייה המדויק, גורם להורים לילדים אוטיסטים טרדה רבה ועליהם לשכנע את הגופים השונים להעניק הכרה בלקות של ילדם. האחריות לאבחון לקויות באוטיזם מוטל על משרד הבריאות, ונעשה במכונים להתפתחות הילד וביחידות להתפתחות הילד במשרד הבריאות. הורים רבים, כך עולה מדו"ח המבקר, נתקלו בקשיים לביצוע האבחון המשולב במכונים להתפתחות הילד.

דו"ח מבקר המדינה – הסיקור המלא
דו"ח המבקר: אי סדרים במיזמי מים של משרד החקלאות
עיכובים בבדיקת ליקויי בטיחות ברכבת ישראל
המבקר: משרד הביטחון ייצא נשק בניגוד לחוק

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, זכאים ילדים הלוקים באוטיזם עד גיל שבע לטיפולים בהיקף של 14 שעות שבועיות הנקראים "סל בריאות מקדם". הסל ניתן במעונות היום השיקומיים בידי הגופים המפעילים את המעונות ובגנים הטיפוליים שבאחריות משרד החינוך המופעלים על ידי עמותות. נמצא שבמשרד הבריאות אין פרטים מלאים על הילדים עד גיל שבע הזכאים לקבל את הסל, וכי ב-37% מ-178 כיתות הגן לאוטיסטים, המופעלים בחסות משרד החינוך, לא ניתן סל בריאות מקדם לאוטיסטים. ילדים אשר אין להם מקום בגנים אף הם אינם מקבלים את סל הבריאות המקדם, לו הם זכאים.

בעוד שמתן סל הבריאות המקדם כרוך בהשתתפות עצמית של הורי הילדים בסכום של 552 שקלים לחודש (והשאר ממומן על ידי משרד הבריאות), צוות בקרה של משרד הבריאות העלה שבשמונה מסגרות גבו נותני השירות מההורים סכום גבוה בהרבה: בשבע מהם גבו 1,400 שקלים לחודש ובאחרת 1,500 שקלים לחודש.

הדו"ח מסכם וקובע: "מן הראוי שמשרד ראש הממשלה ישקול למנות גוף שיוביל את הטיפול בלוקים באוטיזם, ושיגבש ראייה כוללת ומוסכמת להסדרת נהלים לתיאום בין-משרדי בכל הקשור לאוכלוסייה זו. על משרד הבריאות ליזום איסוף וריכוז של נתונים מלאים על הילדים הזכאים לסל בריאות מקדם ולהיערך, יחד עם משרדי הרווחה, החינוך והאוצר, להבטחת מתן סל לכל הזכאים לו. על משרדי הרווחה והבריאות להיערך באופן שיוכלו לממש את זכותם של פעוטות הלוקים באוטיזם למסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית במעון יום שיקומי כפי שנקבע בחוק". כן נקבעי כי עליהם להדק את הפיקוח על נותני השירותים באופן שיבטיח שהשירותים יינתנו במלואם ובאיכות נאותה. "על משרדי הרווחה, הבריאות והחינוך לפעול כדי שלא יגבו מהורי האוטיסטים תשלומים מעבר למה שהם מחויבים לשלם, מה שעשוי לפגוע בשוויוניות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הנהלת המשרד החליטה על הקמת המחלקה לאוטיזם במנהל רפואה, ובנוסף יוקם שולחן עגול בו ישתתפו ארבעת משרדי הממשלה הקשורים לטיפול בילדים אוטיסטים: בריאות, רווחה, חינוך וביטוח לאומי. כמו כן, צוין כי "משרד הבריאות ומשרד הרווחה הגיעו להסכמה עקרונית לגבי הכרה הדדית באבחון לילדים אוטיסטים לפי קריטריונים של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות. הנחיה משותפת בנושא תצא בעוד חודשיים".

יחד עם זאת, נמסר ממשרד הבריאות כי הוא הקים פורום משותף עם אגף לחינוך מיוחד ושרות פסיכולוגי חינוכי של משרד החינוך לצורך הסדרת פעילות במתן טיפול בריאותי מקדם בגני תקשורת. "בנובמבר האחרון, הצטרף משרד הבריאות למשרד הרווחה לצורך העברת מכרז לעמותות המפעילות מעונות יום שיקומיים. המכרז המשותף ייצא לדרך באוגוסט 2012", נמסר.

"משרד הבריאות פועל רבות לצורך הגדלת מאגר המטפלים בתחום האוטיזם. כדי לסייע בפתירת בעיית מצוקת כוח אדם. אחת הדרכים בהם פעל המשרד הוא הרחבת סוגי המטפלים והכשרת פסיכולוגים חינוכיים, מרפאים בעיסוק ממשרד החינוך, פסיכולוגים רפואיים ושיקומיים, אשר לא היו מורשים לטפל בילדים אוטיסטים", נכתב בתגובה. "לצורך הרחבת מערך האשפוזים ואושרה בניית הוסטל בשטח בית החולים אברבנאל אשר יקלוט עד 40 מאושפזים".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לנושא הטיפול באוטיסטים: "התקציב לטיפול באנשים עם אוטיזם גדל באחוז ניכר משנת 2004 עד שנת 2011 - מתקציב של 5.7 מיליון שקלים בשנת 2004 לתקציב של 23.9 מיליון בשנת 2011. כלומר, הגידול בסעיפי התקציב הכספיים, בין השנים 2004 ל-2011 הינו כ- 18 מיליון שקלים (גידול של כ-320%). בנוסף לזאת, בין השנים 2004 ל-2011, הגדיל משרד הרווחה את מספר המכסות של אנשים עם אוטיזם המושמים במסגרות, מ- 389 מכסות בשנת 2004, ל-1051 מכסות בשנת 2011. מדובר בגידול של 662 מכסות, המהוות גידול של 170%".

עוד צוין כי היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה מעניקה מגוון של שירותים ותוכניות המאפשרים לאנשים עם אוטיזם למצות את יכולותיהם, ולמשפחותיהם להישאר במעגל העבודה ולנהל אורח חיים תקין . מערך השירותים כולל, על פי משרד הרווה, שירותים בקהילה ודיור חוץ ביתי.

נכון לסוף שנת 2009, עמד מספר הקשישים בישראל על 740 אלף, ולפי התחזיות מספרם עשוי להגיע לכ-1.4 מיליון איש עד לשנת 2030. הדו"ח מתאר תמונת מצב עגומה באשר לשיקום רפואי של קשישים שעברו אירועים רפואיים קשים: "במקום להעניק לקשישים שיקום ראוי שיחזירם למסלול חייהם, קשישים רבים אינם מקבלים שיקום כלל או מקבלים שיקום במקום שאינו מתאים לכך. הדבר עלול להביאם למצב סיעודי".

קשישים אשר עברו אירועים בריאותיים חריפים, כגון אירועים מוחיים או שבירת צוואר הירך, זקוקים לפרק זמן של שיקום לאחר אשפוזם בבית החולים, כדי להחזירם לתפקוד רגיל. השיקום ניתן במסגרות שונות, בהן במחלקות בבתי חולים שיקומיים ובמוסדות סיעוד גריאטריים, במרכזי שיקום יום של בתי חולים כלליים ובטיפולי בית דרך קופת החולים.

אחד הממצאים המדאיגים בדו"ח הוא מחסור במיטות אשפוז במחלקות השיקום. על אף הגידול במספר הקשישים באוכלוסייה, ירד מספר המיטות לגריאטריה שיקומית בישראל מ-1,047 מיטות בשנת 2003 ל-895 מיטות בלבד בסוף שנת 2009. הדבר בולט בעיקר בפריפריה – במחוז הצפון, למשל, ישנה מחלקה שיקומית אחת בלבד בבית החולים פוריה בטבריה, ובה 18 מיטות, ובירושלים ישנה מחלקה עם 28 מיטות אשפוז גריאטרי בלבד. כתוצאה מכך, קשישים רבים מאושפזים שלא לצורך במחלקות הפנימיות בבתי החולים, דבר המגביר את העומס הקיים שם ממילא, או שהם נאלצים לנסוע למחוז מרוחק ממקום מגוריהם כדי לקבל את השיקום לו הם זקוקים.

גם מספר ימי האשפוז להם זכאים הקשישים נמצא בירידה מתמדת. במחלקות לגריאטריה שיקומית, עמד ממוצע ימי האשפוז על 37.5 וירד ל-26.9 ב-2009, בעוד התפוסה הממוצעת השנתית במחלקות גדל בשנת 2009 ל-105.9%. עקב ההפחתה בימי האשפוז, נאלצים הקשישים להיעזר בעמותות ללא מטרות רווח, המספקות שירות שהוא, על פי המבקר, "בליבת הפעילות של מערכת הבריאות הציבורית".

עוד קובע הדו"ח כי קשישים רבים אינם מקבלים את השיקום לו הם זכאים. 20% מהחולים שעברו אירוע מוחי ו-10% מהחולים ששברו את צוואר הירך והיו ברי שיקום, לא קיבלו את השיקום לו הם זכאים – לא באשפוז ולא בקהילה. כמו כן, ישנם פערים בין מחוזות קופות החולים: 29% מהקשישים שעברו אירוע מוחי והיו ברי שיקום במחוז ירושלים לא קיבלו כל שיקום, לעומת כ-8% במחוז הצפון; רבים מהקשישים אינם מקבלים מידע על השיקום לו הם זכאים מבתי החולים ומקופות החולים, ובמכתבי השחרור מבתי החולים לא קיימת הפניה ברורה באשר לסוג השיקום הנדרש. בנוסף, מוצא הדו"ח כי קופות החולים מפנות קשישים רבים לשיקום במחלקות וממוסדות אשר נעדרים רישוי מתאים או פיקוח, וכך עולה החשש שאיכות השיקום שלהם תיפגם.

אחת הסיבות המרכזיות למחדלים בשיקום הקשישים היא פיצול האחריות לטיפול בין משרד הבריאות לקופות החולים. חוק ביטוח הבריאות הממלכתי משנת 1994 פיצל את האחריות בנושא בין המדינה לקופות החולים, לפי מצבו הרפואי של הקשיש. 17 שנים לאחר מכן, האחריות לטיפול עודנה מפוצלת: בעוד שקופות החולים אחראיות לשיקום ומממנות אותו, משרד הבריאות אחראי לאשפוז הסיעודי ולמימונו. הפיצול יוצר לקופות החולים תמריץ שלא לייחד מאמצים לטיפול השיקומי, שכן אם החולים המשוקמים אינם מבריאים ומצבם נעשה סיעודי – האחריות למימון עוברת מהן אל משרד הבריאות.

במסקנות הדו"ח נמסר כי "מן הראוי שמשרד הבריאות ימנה צוות שיבחן את הצרכים של תושבי מדינת ישראל, תוך התחשבות בצרכים של כל מחוז במסגרת השיקום, לפי הצפי לגידול בשיעור הקשישים והתקדמות הרפואה בנושאי שיקום". עוד נכתב: "בשל חשיבות השיקום, על המשרד לשקול להקים גוף נפרד בהנהלת המשרד, שלא יהיה כפוף לאגף הגריאטריה במשרד, וירכז את כל נושא השיקום – שיקום קשישים בפרט, ושיקום בכלל".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי המשרד בוחן פתרונות זמניים אלטרנטיביים למצוקת מיטות גריאטריה, ובמקביל מקדם פתרונות ארוכי טווח. "מנכ"ל המשרד קבע כבר בתחילת 2012 על מדיניות של אישור לתוספת מיטות גריאטריה. סגן השר הגיש במרץ האחרון לדיון בממשלה הצעה לרפורמה בסיעוד להעברת האחריות על האשפוז הסיעודי לקופות החולים".

עוד צוין כי "במקביל במהלך השנה יוקמו בבית החולים הכלליים מספר יחידות שירות גריאטרי, ויופץ חוזר מנהל רפואה שיקבע את אמות המיה ליחידות הללו. בנוסף לכך, עד סוף החודש ייכתב חוזר מנהל הרפואה בעניין המלצות על שיקום במכתב שחרור בימים אלה נכתבת טיוטה לחוזר מנהל רפואה המחייב מתן הנחיות טיפוליות לכל מטופל לאחר שבר. בנוסף, החלה עבודת הוועדה הרב מקצועית מהמרכזים הרפואיים הגריאטריים ממשלתיים להבניית תהליכי טיפול למניעה שברי צוואר הירך. טיוטת חוזר תועבר להערות עד סוף חודש יוני 2012.

להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012