דו"ח משרד מבקר המדינה לשנת 2012, המתפרסם היום (שלישי), מותח ביקורת על התנהלות משרד הביטחון בתחום הנפקת רישיונות שיווק וייצוא אמצעי לחימה, וחושף ליקויים בהליך המכרזים לאיוש משרות במשרד הביטחון.
בדו"ח פורסם כי בין החודשים אוגוסט 2010 למאי 2011 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בקידום ובפיקוח של חמש עסקאות ייצוא ביטחוני. בדו"ח מתברר כי בשלושה מקרים שונים משרד הביטחון לא פעל בהתאם לחוק הפיקוח ותקנותיו, ובעקבות כך משרד מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלותו של מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אודי שני.
המבקר ציין כי הממצאים מצביעים על ליקוי מהותי בניהול רישיונות השיווק והייצוא הביטחוניים. באחד המקרים לא הפעיל מנכ"ל משרד הביטחון וראש האגף לפיקוח ייצוא (אפ"י) את מנגנון ההכרעה במקרה של מחלוקות עם משרד החוץ, כפי שמחייב החוק, ובכך אישר בנובמבר 2010 רישיון שיווק לחברה בעבור ערכה מסוימת למדינה א'. במרץ 2011 אישרו את המלצתה של ועדה מייעצת לתת לחברה אחרת רישיון שיווק למוצר מסוים למדינה ב'. בינואר 2011, בניגוד לתקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני, המחייבת התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון ייצוא ביטחוני, אישרו מנכ"ל משרד הביטחון וראש אפ"י רישיון ייצוא לחברה נוספת לפריט אחר למדינה ב'.
עוד ציין המבקר, כי בעסקה לייצוא מערכת מסוימת למדינה ג' נפלו פגמים מהותיים, כשחלקם אף מהווים פגיעה בכללי מנהל תקין. בדו"ח המבקר נכתב: "בקשתה של מדינה ג' להצטייד במערכות המסוימות לא נבחנה בעבודת מטה סדורה, דבר המהווה עקיפת הכללים שנקבעו בהוראות משרד הביטחון". מעדויות שנאספו מעובדי משרד הביטחון התברר, כי חרף המלצות גורמים שונים במשרד הביטחון שלא להתערב בתהליכי הבחירה המתבצעים במדינה ג' בנוגע לספק של מערכת מסוימת, ולמרות אי-הוודאות בנוגע לספק המועדף על ידי אותה מדינה, קידם משרד הביטחון את המערכת של תעשייה מסוימת. בכך, חרג מהכללים ומהנורמות לשמירה על ניטרליות בין תעשיות בקידום עסקאות ייצוא ביטחוניות.
משרד מבקר המדינה קובע כי חלק מהליקויים שנמצאו הם מהותיים, ומעורבים בהם בכירי משרד הביטחון ובראשם המנכ"ל אודי שני. עוד טוען המבקר, כי בנוסף לאי-קיום חוק הפיקוח ותקנותיו, והוראות משרד הביטחון, לא התייעץ אודי שני עם שר הביטחון אהוד ברק בנושאים הנחשבים בעלי השלכה מהותית על מדיניות הייצוא הביטחוני. בתום הדו"ח התייחס המבקר בחריפות להתנהלות משרד הביטחון, "נוכח הרגישות המדינית שבייצוא הביטחוני, המצב של אי-מילוי הוראות חוק הפיקוח ותקנותיו ביחס לתיאום ולהתייעצות עם משרד החוץ, מעלה חשש לפגיעה באינטרסים המדיניים של מדינת ישראל".
הבדיקה במשרד הביטחון נערכה באגף לסיוע ייצוא ביטחוני, האגף לפיקוח ייצוא (אפ"י), במנהל מחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), באגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון ובלשכת מנכ"ל משרד הביטחון. השלמות לבדיקה נעשו גם במשרד החוץ.
דו"ח מבקר המדינה הסיקור המלא
מבקר המדינה: לרוב המעונות לאוטיסטים אין רישיון
המבקר: תוכניות לימוד באוניברסיטאות לא מפוקחות
עלייה בשיעור הלא מתגייסים אשר "תורתם אומנותם"
ליקויים במכרזים לאיוש משרות
מבקר המדינה חושף בדו"ח כיצד מתקבלות משרות במשרד הביטחון במהלך שנת 2011, לאחר בחינה של 80 מכרזים לאיוש משרות מתוך 222: דרישות הסף לא מפורסמות בבירור, מבוצעים דיונים מקדימים לגבי בחירת המועמדים בניגוד למנהל תקין, פרוטוקולים לא נוהלו כראוי והוחסרו מהם פרטים חיוניים על הליך בחירת המועמדים. עוד גילה המבקר, כי במקרה אחד לא נבחרה אישה לתפקיד מסוים, על אף הרזומה שלה, שהציבה במקום הראשון. במקרה אחר, נבחרה למשרה בחו"ל עובדת בכירה מהמשרד שלא עמדה בקריטריונים ואף לא נדרשה למבחן בשפה האנגלית.
מביקורת המבקר התברר כי בכ-30% מהמכרזים שנבדקו, עלו ליקויים בהתנהלות נציגי משרד הביטחון בנוגע לטיפול בפניות המועמדים ובניהול הישיבות של ועדות בוחנים; נוסף על כך, בחלק גדול מהמכרזים קיים המשרד דיון מקדים בטרם התכנסות ועדת הבוחנים, תוך כדי פגיעה בכללי המנהל התקין. עוד התברר כי פרוטוקולי הדיונים של ועדת הבוחנים אינם משקפים את מהלך הדיון עד לקבלת ההחלטה.
בחינת המכרזים העלתה ליקויים בסדרי העבודה של ועדות הבוחנים. ניתן לבחור במועמד שלא דורג בסיכום הכולל של הנקודות במקום הראשון, ובלבד שהדבר נומק כראוי בפרוטוקול ועדת הבוחנים. מבקר המדינה גילה כי בשלושה מכרזים מתוך חמישה שנבדקו, התברר כי אכן נבחרו מועמדים כאלה, אך ועדות הבוחנים במשרד לא הקפידו על רישום נימוק ראוי. באחד המכרזים זכה מועמד שדורג במקום השלישי. עוד התברר כי נמצאו מכרזים שבהם הציונים שנציגי המשרד בוועדת הבוחנים נתנו למועמדים במרכיב ההשכלה לא תאמו את השכלתם בפועל, ולא העידו על היחס בין השכלתם של המועמדים השונים. המבקר כתב בדו"ח כי הדבר מעורר ספק, "שמא הציון ניתן כדי לקדם מועמד מועדף ולא באופן ענייני".
אנשי מבקר המדינה מצאו מכרזים שבהם היו פערים גדולים בין הציונים שנתנו חברים שונים בוועדות בוחנים לאותו מועמד בתחום הניסיון, ידע, השכלה והכשרה. במקרים אחרים נמצא דמיון רב עד כדי זהות בין הציונים שנתנו יו"ר הוועדה ונציג המשרד בוועדה, למועמד שזכה. עוד מצאו אנשי המבקר מקרים שבהם הפערים היו קיצוניים ולא סבירים, וללא כל נימוק לכך בפרוטוקולים.
באחד המקרים פנה יו"ר ועד העובדים במשרד הביטחון, איקו חסון, למשנה לנציב שירות המדינה דאז, וביקש לבדוק את הליך המכרז. האחרון השיב ליו"ר הוועד, כי מהתרשמותו הראשונית "התנהלות המכרז הזה מעוררת סימני שאלה לא מעטים, המחייבים בחינה מעמיקה יותר"; אך מעבר לכך לא נעשה בירור נוסף. במקרה אחר התברר כי למרות שבסעיף בפרוטוקול המתייחס להעדפה מתקנת וחובת הייצוג ההולם, נכתב כי למרות שמועמדת באחד המכרזים קיבלה את מרב הנקודות, ועדת הבוחנים החליטה לבחור גבר לתפקיד, וזאת ללא נימוק.
בתחום עריכת הפרוטוקולים של הוועדות התברר כי לא ניתן ללמוד מהם על הסיבות לבחירת המועמדים השונים . במקרה מסוים התגלה כי אגף משאבי אנוש לא פרסם את דבר קיומה של משרה פנויה, ולא התכנסה ועדה לבחירת מועמד מתאים. מנכ"ל המשרד דאז, פנחס בוכריס, בחר לתפקיד בעובדת בכירה במשרד ופטר אותה מעמידה בדרישות הסף וממבחן שפה באנגלית, בהן נאלץ כל מועמד לעמוד. מנכ"ל המשרד, אודי שני, אשרר את החלטת המנכ"ל הקודם.
תגובת משרד הביטחון
תגובת משרד הביטחון לנושא איוש משרות: "מערכת הביטחון למדה את ממצאי דו"ח המבקר, ואגף משאבי אנוש במשרד הביטחון שינה, הידק ואף החמיר את הבקרות על כל תהליכי הועדות למינויים ומכרזים בתחום כוח האדם. כדי לבצע זאת, אף צורפו לוועדות המינויים נציגים מנציבות שירות המדינה ונציגי ציבור. כל זאת במטרה להבטיח שקיפות ועמידה בקריטריונים בכל מכרז ומכרז".
תגובת משרד הביטחון לנושא עסקאות ייצוא ביטחוני: "לאחר עיון מעמיק בדו"ח מבקר המדינה, משרד הביטחון מצר על כך שצוות הביקורת לא מביא לידי ביטוי את המורכבות והרגישות שבניהול מערכות יחסים אסטרטגיות ביטחוניות עם מדינות שונות, ואת המשמעות האסטרטגית שיש למערכות יחסים אלה בשימור היתרון האיכותי של צה"ל. ייתכן שרק בעוד עשרות שנים ניתן יהיה לחשוף את תרומת מערכות יחסים אלה לטובת אינטרסים חיוניים ואסטרטגיים של ביטחון מדינת ישראל. אין חולק על כך שפעולות אלה צריכות להיעשות בכפוף לחוק ולנהלים, אך יחד עם זאת יש מקום לשיקול דעת ומרחב גמישות במקרים ייחודיים הנוגעים למערכות יחסים אסטרטגיות.
משרד הביטחון נושא באחריות לשימור מערכות יחסים אלה, שימור היתרון האיכותי של צה"ל באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים, טיפוח עוצמת התעשיות הביטחוניות הישראליות ועמידה בכל הכללים וההוראות. נזכיר, כי במדינות רבות מערכת היחסים הביטחונית אסטרטגית המנוהלת על ידי משרד הביטחון תורמת רבות לקשרים המדיניים בין המדינות, ולא להיפך.
אנשי משרד הביטחון, המנכ"ל ואגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני פעלו ופועלים אך ורק מתוך ראיית האינטרסים הלאומיים, הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל והשמירה על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני. בדו"ח מבקר המדינה ב-2008 בנושא מערכת 'כיפת ברזל' הוטחה ביקורת חריפה על כך, שהמערכת קודמה ללא ביצוע כל השלבים המקובלים. היום ברור לכולם כי אופן פעולה זה הוליד את מערכת 'כיפת ברזל', שכבר הצילה חיים בקרב אזרחי מדינת ישראל.
אנו מבינים את הביקורת המופיעה בדוח המבקר לעניין מספר המקרים הבודדים הנזכרים בו (שניים מתוך מתוך אלפים), אך עם זאת טוענים שהביקורת איננה מתחשבת בנסיבות המיוחדות, ומקדשת את הבירוקרטיה על פני התכליתיות. משרד הביטחון ימשיך לפעול לשימור אינטרסים אסטרטגיים ביטחוניים עם מדינות שונות מתוך הכרה בחשיבותם בטווח הקצר והארוך, לביטחון המדינה, וליכולות התעשיות הביטחוניות. אין לנו ספק כי אילולא פעל משרד הביטחון כפי שנהג, היה מתפרסם דו"ח ביקורת חריף שבעתיים "כיצד איבדה מדינת ישראל קשרים אסטרטגיים עם מדינות שונות בגלל בירוקרטיה".
בכל העסקאות פועל משרד הביטחון בקפדנות, על-פי החוק ובתאום עם משרד החוץ. המקרים המוזכרים בדוח מהווים מדגם בלתי מייצג של כלל פעילות הייצוא הביטחוני שמוביל משרד הביטחון.
אופיו המיוחד של עולם הייצוא הביטחוני, וחשיבות היחסים האסטרטגיים עם מדינות מסוימות, מחייבים את מערכת הביטחון בשיתוף עם התעשיות הביטחוניות, לספק מערכות בזמן הקצר ביותר ובגמישות המרבית, ולגלות אחריות מול מדינת הלקוח, לרבות מתן מענה ספציפי ופרטני לדרישותיו.
יודגש, כי מעבר לאינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים, הייצוא הביטחוני הישראלי מהווה עוגן כלכלי משמעותי למשק הישראלי לפרנסתם של כמאה וחמישים אלף משפחות בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה. כידוע, התעשיות הישראליות מתמודדות עם תחרות עזה מצד תעשיות זרות. כך שאי עמידה בלוחות זמנים ודרישות הלקוח תביא לאובדן משמעותי לכלכלה הישראלית, וכתוצאה מכך לפגיעה ביכולת לשמר את היתרון האיכותי של צה"ל והתעשיות הביטחוניות. משרד הביטחון הינו הגוף היחידי במדינת ישראל שמסייע לתעשייה הביטחונית.
מאז הביקורת הופקו הלקחים וחודדו דרכי העבודה בין משרדי הביטחון והחוץ, ולאור העובדה שהוסכם על כך שהמועצה לביטחון לאומי תשמש כמנגנון הבוררות במקרים של אי הסכמה, לא אירעו מקרים דומים כמו אלה המתוארים. משרד הביטחון פועל כל העת להסדרה ולשיפור תהליכי העבודה עם משרד החוץ, באופן שיאפשר להמשיך ולפעול תחת אותם אילוצים וברוח החוק.
זאת ועוד, משרד הביטחון נלחם וימשיך להילחם בתחרות הפרועה בין התעשיות אשר יכולות להוות איום משמעותי לייצוא הביטחוני ולמערכת היחסים הביטחונית בין המדינות".
להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012