דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) מותח ביקורת קשה על המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ועל הועודה לתכנון ותקצוב (ות"ת), בסוגיית הפיקוח על תוכניות לימודים ייחודיות, שנפתחו בעשרים השנים האחרונות באוניברסיטאות. תמונת המצב המסתמנת מדאיגה: התוכניות גורמות להפרטה בשדה ההשכלה הגבוהה; תנאי הסף לקבלה לתוכניות אלו נמוכים ושכר הלימוד גבוה, ואף נעשה בהן שימוש במשאבים ציבוריים אף שהן לא אמורות לקבל מימון מתקציב המדינה. מבקר המדינה קובע כי "המל"ג והות"ת נכשלו במילוי תפקידן ובשמירה על האינטרסים הציבוריים".
בעשור האחרון נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה למשבר כלכלי עקב קיצוצים רבים. כדי להגדיל את הכנסותיהן, פתחו האוניברסיטאות תוכניות לימוד שונות, שאינן ממומנות מכספי המדינה. לשם כך, נגבה שכר לימוד גבוה מהרגיל. לרוב מדובר בתוכניות ייעודיות, כגון תוכניות ללימודי עסקים לאנשי מקצוע בתחום, או תוכניות למגזרים שונים כמו אוכלוסיות חרדיות או אנשי כוחות הביטחון. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשס"ט למדו 2,096 סטודנטים בתוכניות לימוד חוץ-תקציביות.
בשנת 2002 נדרשו הות"ת והמל"ג לסוגיית התוכניות שהחלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם, אך רק באפריל 2007, מצוין בדו"ח המבקר, התקבלה ההחלטה לפיה אין לאשר תוכניות חוץ-תקציביות במוסדות המתוקצבים בידי המדינה ואין להגדיל את מספר הסטודנטים בתוכניות הללו. אך במשך חמש השנים שחלפו עד לקבלת החלטה זו, נפתחו תכניות חוץ-תקציביות חדשות רבות. הדו"ח קובע כי כמעט כל התוכניות שנפתחו לא קיבלו את אישור המל"ג וכי הוא אינו מפקח עליהן. על פי הדו"ח, חסרים נתונים מלאים ומעודכנים על התוכניות הפועלות, בעיקר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן.
דו"ח מבקר המדינה הסיקור המלא
מבקר המדינה: לרוב המעונות לאוטיסטים אין רישיון
המבקר: משרד הביטחון ייצא נשק בניגוד לחוק
דו"ח המבקר: אי סדרים במיזמי מים של משרד החקלאות
שכר המרצים מאמיר
סף הקבלה לתוכניות החוץ-תקציביות נמוך מהמקובל בתארים מתקדמים. בבדיקה שנערכה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2006 התגלה כי רף הקבלה שנקבע לתוכניות נמוכים וגמישים מהרגיל, וכי באחת התוכניות החוץ-תקציביות לתואר שני נמנו עשרים סטודנטים שכלל לא עמדו בתנאי הקבלה הסטנדרטיים של האוניברסיטה. למרות מינויה של ועדת בדיקה של האוניברסיטה ב- 2007, לא נעשה דבר כדי לתקן את הליקויים.
התשלום למרצים בתוכניות הללו אינו מפוקח על ידי הות"ת והמל"ג ואינו מאושר על ידי החשב במשרד האוצר. לעתים תשלום זה גבוה ב-50-100% מתשלום תקני למרצה. חברי הסגל האקדמי המלמדים באוניברסיטאות, מלמדים בחלקם גם בתוכניות החוץ-תקציביות. עבודתם לא הייתה נתונה לבקרה ולפיקוח, והתאפשר מצב שבו חברי הסגל האקדמי עסקו בהוראה בתוכניות לימודים חוץ-תקציביות ובניהולן על חשבון שעות הלימוד הרגילות שלהם.
באוניברסיטת תל אביב פועלות נכון לשנת הלימודים תשע"א 19 תכניות חוץ-תקציביות, שאף לא אחת מהן אושרה בידי המל"ג. באוניברסיטת בר אילן פעלו 30 תוכניות מיוחדות בשנת הלימודים תש"ע, ובהן 26 תכניות לימוד ייעודיות לתואר ראשון וארבע תוכניות לימודים חוץ-תקציביות לתואר שני, אף הן לא קיבלו את אישור המל"ג. כמו כן נמצא כי האוניברסיטה לא קיימה את הוראות המל"ג לפיהן מורים בתוכניות לימודים לתואר שני יהיו בעלי תואר שלישי לפחות וששני שלישים מהם יועסקו על ידי האוניברסיטה במשרה תקנית.
תוכניות נפתחות ללא בקרה
מממצאי הדו"ח עולה כי בטיפולן בנושא תוכניות הלימודים המיוחדות שמפעילים המוסדות להשכלה גבוהה, "נכשלו מל"ג וות"ת במילוי התפקידים שהוטלו עליהן ובכך נפגעה יכולתן לשמור על קיום האינטרסים הציבוריים" כאשר לא קיימו דיון עקרוני בנושא, לא הפעילו בקרה באשר לתוכניות הייעודיות, נמנעו מלקבל החלטה במשך זמן רב ואפשרו למעשה למוסדות לפתוח ולהפעיל תוכניות ללא בחינה או בקרה.
"הגידול במספר התוכניות המיוחדות, הנובע במידע לא מעטה מהבעיות התקציביות שעמן נאלצות האוניברסיטאות להתמודד במהלך השנים, מחייב את המל"ג והות"ת לבצע הליכי בחינה והערכה יסודיים, לרבות ניתוח היבטים תקציביים כוללים", קובע הדו"ח.
עוד נאמר כי "הפעלתן של התוכניות...יוצרת מצב בו הן נהנות ממשאבים הממומנים מכספי המדינה ויכול להיווצר מצב שהמשאבים האמורים לשמש את הציבור הרחב ישמשו ציבור מסוים בלבד... בלא קיום הליכי פיקוח נאותים וללא הערכה ובחינה כוללת בנושא עולים סממנים של הפרטה בלתי מתוכננת ובלתי מבוקרת המתרחשת בשדה ההשכלה הגבוהה בישראל".
תגובות
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "התוכניות החוץ תקציביות באוניברסיטה נותנות מענה לצורך בשדרוג אקדמי ומקצועי של מנהלים ובכירים במשק. תוכניות דומות הונהגו גם באוניברסיטאות ציבוריות ברחבי העולם". כמו כן, נמסר כי "הלימודים ממומנים על ידי התלמידים עצמם, כיוון שאין סיבה שלימודים המיועדים בין היתר לשיפור כושר ההשתכרות של בוגרים".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר כי בעשור שבין השנים 2009-2000 הושתו קיצוצים תקציביים כבדים על מערכת ההשכלה הגבוהה. כתוצאה מקיצוצים אלה נקלעו חלק מהאוניברסיטאות לגרעונות תקציביים ניכרים שאילצו אותן להתייעל ולמצוא דרכים חלופיות להגדלת הכנסותיהן, זאת כדי שיוכלו לשרוד במציאות הקשה באותן שנים. בעשור זה קוצצו תקציבי האוניברסיטאות באופן ניכר ומנגד מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה גדל משמעותית.התוכניות החוץ תקציביות איפשרו הכנסה נוספת וסייעו למנוע קריסה של המערכת.
בנובמבר 2006 אישרה מל"ג החלטה במסגרתה ניתנה הרשאה לאוניברסיטאות לפתוח תוכניות לימודים לתואר שני באופן עצמאי. בבדיקה של המל"ג התברר שהרשאה זו נוצלה על ידי חלק מהמוסדות באופן לא ראוי בכך שפתחו גם תוכניות חוץ תקציביות, ללא אישור, על כן הובילה הנהלת מל"ג ות"ת החדשה לביטול ההחלטה כבר ביולי 2011. כיום, מחייבת המועצה להשכלה גבוהה את האוניברסיטאות להגיש כל תוכנית חדשה לבדיקה. בכך הושם סוף לאפשרות של האוניברסיטאיות לפתוח תכניות חדשות כולל חוץ תקציביות ללא אישור מל"ג מראש. הכללים החדשים חודדו מול המוסדות בכדי למנוע הישנותם של המקרים.
החל משנת 2010 עת מונתה הנהלה חדשה, הוקמה וועדה מיוחדת לפיקוח ואכיפה של החלטות מל"ג וות"ת במוסדות להשכלה גבוהה. הוועדה החלה לעסוק באופן אינטנסיבי בהפרות חוק המל"ג, הנחיות, החלטות ונהלי מל"ג וות"ת של מוסדות להשכלה גבוהה
להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012