דו"ח המבקר: המדינה מפקירה את חסרי הישע

לפני כ-20 שנה העיר מבקר המדינה על כך שהמדינה אינה דואגת לכל הצרכים הבסיסיים של החסויים המוגבלים וחסרי הישע. אולם למרות הזמן שעבר, האפוטרופסים שמתמנים להשגיח על חסויים מפקחים רק על רכושם. "הדבר הוא בבחינת תעודת עניות לגורמים המוסמכים, והאחריות לכך מוטלת לפתחם של משרד המשפטים ומשרד הרווחה".

בדו" המבקר לשנת 2012 המתפרסם היום (שלישי), המבקר בדק את ההתנהלות באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שטיפל בין 2008-2010 בכ-40 אלף תיקים של בני אדם שנקבע כי אינם יכולים לדאוג לעצמם. הבדיקה העלתה כי לאגף חסר מידע מלא ומעודכן לגבי כל החסויים והאפוטרופסים שלהם. כמו כן, נמצא כי היו מקרים בהם אפוטרופסים הלכו לעולמם או שמינויים בוטל, אולם מונה להם מחליף רק אחרי זמן רב.

בנוסף, הבדיקה העלתה כי לא נקבעו המאפיינים הנדרשים מאדם המתמנה לאפוטרופוס, וכי חלק מהתאגידים שפועלים בתחום לא עמדו בדרישות מהותיות, אולם לא בוצע כל מעקב בנושא. עוד נמצא, כי מנהלי תאגידים הוציאו כספים שלא כדין מחשבונות חסויים, וכך גרמו להם נזק רב. אולם, הצעות של משרדי המשפטים והרווחה למנוע הישנות מקרים שכאלה לא יושמו. עוד נמצא, כי מפקחי אגף האפוטרופוס הכללי אינם יכולים לקבל מידע ישירות מבנקים או מלשכות מקרקעין, וניזונים רק ממידע שמספק להם האפוטרופוס. הם גם אינם יכולים לבצע חקירה במקרה שהם חושדים שאפוטרופוס אינו פועל כשורה, ללא אישור מבית המשפט.

המבקר מציין בדו"ח כי המצב הנוכחי הנו "כר פורה לגורמים המבקשים לנצל חסויים ורכושם, תוך הפקרתם על ידי המדינה". הוא קרא למשרדי הממשלה השונים הנוגעים לתחום להסדיר באופן מקיף וכולל את הטיפול שניתן לחסויים, ולקיים בדיקה תקופתית לגבי תפקודם של האפוטרופוסים.

דו"ח מבקר המדינה – הסיקור המלא
רופאים בכירים ממשיכים לעסוק בעבודות פרטיות
עלייה בשיעור הלא מתגייסים אשר "תורתם אומנותם"
מבקר המדינה: לרוב המעונות לאוטיסטים אין רישיון

על פי הערכות מומחים, כ-15 אחוז מאוכלוסיית הילדים והנוער בישראל - כ-370 אלף ילדים - מצויים במצבי סיכון, בהם בעיות בתפקוד ההתפתחותי-לימודי או חברתי-רגשי ומצוקות בחיי המשפחה. ב-2007, לאחר שניתנו מסקנות ועדת שמיד בעניין, הוחלט על ייסודה של תכנית לאומית לילדים ונוער בסיכון ובמצוקה, כאשר האחריות ליישום התוכנית משותפת לחמישה משרדי ממשלה שונים – חינוך, רווחה, ביטחון פנים, קליטת עלייה ומשרד הבריאות. במסגרת התוכנית, המיושמת ב-56 יישובים ברחבי הארץ ומתוקצבת במתווה רב שנתי של עד ל-155 מיליון שקלים בשנת 2014, אנשי מקצוע ברשויות השונות מאתרים ילדים ובני נוער בסיכון ומשלבים אותם בשלל תכניות ומענים שונים שיש לרשויות המקומיות להציע.

ראשית, נקבע בדו"ח, שעל אף ההישגים המרשימים של התוכנית – איתור ומתן מענה ל-156 אלף ילדים ובני נוער בסיכון, פתיחתה של התוכנית נעשה רק ב-2010 ורק בשנת 2011 פורסם מכרז לביצוע מחקר בנושא. דו"ח המבקר קובע בעניין זה כי "העיכוב הרב בפרסום המכרז פגע באפקטיביות של התכנית וביכולת לבצע בה שינויים נדרשים".

עוד מוסיף המבקר כי ישנם ילדים ובני נוער רבים אחרים בסיכון שאינם זוכים לקבל מענה, בין אם זה בגלל שברשויות המקומיות אין אנשי מקצוע מיומנים המסוגלים לאתר את מצוקתם, כמו גם עקב קשיים בהפעלת חלק מהמענים בהיעדר תשתיות פיזיות ומקצועיות בחלק מהרשויות המקומיות החלשות יותר, בעיקר במגזר הערבי. המבקר מוסיף ואומר כי יש לקבוע תוואי מוגדר לסיוע ליישובים החלשים יותר בכדי לסייע להם ליישם את התוכנית.

בדיקת המבקר העלתה, כי על פי נתוני המנהלת יש חוסר איזון גדול בין היישובים השונים ברחבי הארץ בשיעור הילדים המשתתפים בתוכנית ומקבלים מענה ברשויות השונות. מתוך קבוצה המונה 41 אחוז מהילדים שאותרו בסיכון, המרוכזת ב-18 יישובים, 70% מהילדים משתתפים במעונים שהוקמו במסגרת התוכנית. לעומת זאת, מתוך הקבוצה המונה 59% מהילדים שאותרו בסיכון, המרוכזת ב-53 יישובים, רק 30% מהילדים שאותרו בסיכון משתתפים במענים שהוקמו במסגרת התכנית.

לתכנית, קובע המבקר, לא נקבעו יעדים כמותיים. הפיקוח על תוצרי התוכנית נתון בידיהם של מפקחים ייעודיים של משרדיה ממשלה שאינם נדרשים לדווח למנהלת התכנית על התוצאות, ועל כן תמונת המצב במישור הארצי אינה קיימת במנהלת התוכנית. בנוסף, אין מבט כולל על איכות הפעלת התוכנית ובעיות בהפעלתה, אין מחקר או הערכה מלווים ליישום התכנית ואין נתונים הנאספים במערכת מחשוב מרכזית המספקים תמונת מצב מדויקת.

על כן, מסכם מבקר המדינה וממליץ, "על ועדת ההיגוי הארצית ומנהלת התוכנית לבצע בקרת איכות כוללת לגבי הנתונים הכמותיים והאיכותיים הנוגעים ליישום התכנית, ולהכניס לשימוש מערכת מחשוב מרכזית, להשלים מאגר תכניות מעודכן ליישום ביישובים השונים, ולהגדיר יעדים כמותיים שניתנים להימדד כדי לעקוב אחר התקדמות התכנית".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "המשרד חולק על הנחות או קביעות המבקר לפיהן למשרד הרווחה יש מעורבות או אחריות בכל הקשור לפיקוח על אפוטרופסים. תפקיד זה הוקנה בחוק לאפוטרופוס הכללי. הכלים והסנקציות מצויים בידי האפוטרופוס הכללי . יודגש כי מאחר ונושא הפיקוח לא מצוי בתחום סמכותו של המשרד משרדנו גם אינו מתוקצב ביחס לפעולות הפיקוח הנטענות". עוד נמסר כי "בהקשר זה הינה כי לא ניתן להפריד בין הפיקוח על עניינים אישיים לבין הפיקוח על רכוש. כל עוד לא שונה החוק, משרד הרווחה, באמצעות העובדים הסוציאליים, בודק תלונה ספציפית המופנית אליו, וזאת על מנת לבחון את הצורך בהחלפת אפוטרופוס".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "הטענה שלפיה אין בידי האפוטרופוס הכללי מידע לגבי החסויים שבפיקוחו אינה נכונה. נכון להיום מפקח האפוטרופוס הכללי אך ורק על אופן הטיפול בענייניהם הרכושיים של החסויים, ועל כן אינו נדרש להחזיק במידע הנוגע לאפוטרופוסים במינוי לגוף בלבד. האפוטרופוס הכללי עושה את מירב המאמצים, באמצעים המוגבלים העומדים לרשותו, על מנת להגן באופן מיטבי על זכויותיהם ורכושם של החסויים. בעקבות דוחות קודמים של מבקר המדינה יזם האפוטרופוס הכללי רפורמות מקיפות בתחום הפיקוח על אפוטרופוסים אשר הביאו לשיפור ניכר במערך הפיקוח כעולה מהנתונים המפורטים בדו"ח המבקר ומקביעותיו בדו"ח".
עוד נמסר, כי "האפוטרופוס הכללי רואה לנגד עיניו, את טובתם של החסויים ופעילותו האינטנסיבית משך השנים ועוד קודם לקיום הביקורת ועריכת הדו

ממשרד הרווחה נמסר כי "הוכנה תכנית הדרכה למנהלי ועובדי היחידות ההתפתחותיות במסגרת התכנית הלאומית. תכנית ההדרכה החלה לפעול בינואר 2012. התכנית מופעלת על ידי 3 מדריכות חיצוניות. עבודתן ממומנת על ידי תקציב התכנית הלאומית לילדים בסיכון, לתקופה של חצי שנה בלבד. במהלך תקופה זו יפרסם משרד הבריאות מכרז למימון ההדרכה ממקורותיו הכספיים. "

להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012