דו"ח מבקר המדינה לשנת 2012, שפורסם היום (שלישי), קובע כי משרד הביטחון מפגר בתשלומים לספקים בתחום הרפואי, ומעכב תשלומים בסך עשרות מיליוני שקלים לבתי חולים. זאת משום שאופן ההתחשבנות בין משרד הביטחון למשרד הבריאות מתנהל באופן לקוי. לפי הדו"ח, משרד הביטחון ומשרד הבריאות לא פעלו בהתאם להנחיית הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בנושא, ולא הסדירו את גובה התשלום על מתן אותם שירותים.
בסוף שנת 2003 ובתחילת שנת 2004 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על הספקת שירותים רפואיים בשגרה לחיילי צה"ל. במחצית השנייה של שנת 2007 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב וגילה ליקויים מהותיים. המבקר ביצע ביקורת נוספת בין החודשים ינואר ליוני 2011, כדי לבחון האם בוצעו התיקונים הנדרשים בתחום רכש שירותי בריאות ממערכת הבריאות האזרחית, הצבת כוח אדם צבאי בבתי החולים בתקני אשפוז ופיגור בתשלום לספקים.
דו"ח מבקר המדינה הסיקור המלא
עיכובים בבדיקת ליקויי בטיחות ברכבת ישראל
דו"ח המבקר: המדינה מפקירה את חסרי הישע
המבקר: תוכניות לימוד באוניברסיטאות לא מפוקחות
התנהלות הנוגדת את כללי המנהל התקין
המבקר גילה כי משנת 2003 רוכשים משרד הביטחון וצה"ל שירותי רפואה ממשרד הבריאות, ללא מסגרת נורמטיבית ברורה המסדירה את תנאי ההתקשרות בין הצדדים, למרות שמבקר המדינה העיר על כך בדו"חות קודמים. בשנת 2008 הודיע משרד הביטחון כי הנושא יטופל בתיאום עם משרד הבריאות, אך ההתחייבות לתיקונים לא בוצעה.
במאי ובאוקטובר 2009 קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דיונים בנושא, ובסופם נקבעו לוחות זמנים לסיום הטיפול בנושא הסכם השילוב הטיפול הרפואי, אך הצדדים לא עמדו בהם. בנוסף, לא יושמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מינואר 2011 למנכ"לי המשרדים הנוגעים, ליישב את המחלוקות שנותרו, ואף לערב את השרים במידת הצורך.
מבקר המדינה הדגיש בדו"ח, כי העובדה שעד נובמבר 2011 משרד הבריאות ומשרד הביטחון לא חתמו על הסכם שילוב חדש, חרף קביעותיהם הנחרצות של שלושה גורמים - הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה - היא ליקוי חמור. עם זאת יצוין, כי במהלך ביקורת זו, ובעיקר בעקבותיה, חלה התקדמות בנושא, לה תרמה הפעילות שנקטו מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני, ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו.
עוד קובע מבקר המדינה, כי בהיעדר מסגרת נורמטיבית ברורה, ההתחשבנות בין הגופים מתנהלת באופן לקוי כלהלן, ולפיכך בתי חולים מחייבים את משרד הביטחון על פי תעריפי משרד הבריאות, ומשרד הביטחון ממשיך לשלם על פי תעריפים זולים בהרבה, המבוססים על הסכם שתוקפו פג לפני יותר משמונה שנים.
אופן התנהלות זה נוגד לא רק את כללי הרישום החשבונאי של בתי החולים, אלא בעיקר את כללי המנהל התקין. תוצאתו של המצב המתואר לעיל היא, כי על פי רישומי בתי החולים, בשנים 2008-2010 הגיעו חובות משרד הביטחון לבית החולים הלל יפה לכ-11 מיליון שקל ולבית החולים איכילוב לכ-17.5 מיליון שקל, שנוספו לכ-20 מיליון שקל חובות משנים קודמות לבית חולים זה .
לאחר סיום דו"ח ביקורת מעקב זה, דיווח משרד הביטחון למשרד מבקר המדינה באוקטובר 2011, שהסכם שילוב חדש עם תשעה מבין 11 בתי החולים הממשלתיים עומד להיחתם. שני בתי החולים שאינם כלולים בו הם בית החולים תל השומר ובית החולים איכילוב, המספקים כ-45% משירותי הרפואה של בתי החולים הממשלתיים עבור צה"ל.
משרד הביטחון צבר חובות רבים לבתי החולים של קופת חולים כללית. לטענת קופת חולים כללית, כל פגיעה במקורותיה משפיעה ישירות על יכולתה לשפר ולהרחיב את השירותים שהיא מעניקה למבוטחים, ועל יכולתה לרכוש ציוד ומכשור רפואי. המבקר הדגיש כי חלק מחובות משרד הביטחון שולמו רק לאחר שקופות החולים פנו לערכאות משפטיות. התנהלות זו של משרד הביטחון הייתה בין הסיבות שגרמו להודעתה מפברואר 2011 בדבר ביטול הסכמי השילוב שבין בתי החולים של קופת חולים כללית לבין משרד הביטחון. בנוסף לכך מדווח המבקר על פיגורים בתשלומים של 67% מכלל החשבוניות לספקים בתחום הרפואה. כמו כן, ממוצע סכומן של החשבוניות ששולמו בפיגור היה גבוה בכמעט פי שלושה בהשוואה לזה שנמצא בביקורת הראשונה, בין השנים 2001-2003.
תגובת משרד הביטחון
"מצוקת הרופאים בצה"ל חייבה ועודה מחייבת את מערכת הביטחון לחפש פתרונות יצירתיים, לרבות פתרונות של מיקור השירות בשלושה מישורים, רפואה דחופה באמצעות מרפאות 'ביקור רופא' (תחליף למרפאות קצין העיר), הרחבת שירותי רפואת משפחה לחיילים בקופות החולים בקהילה הסדרה של הסכמי אשפוז עם כל בתי החולים בארץ.
"התהליך כולו נעשה בפיקוח ובמעקב של מנכ"לי שני המשרדים: הבריאות והביטחון. הסדרת כל שלושת הסעיפים הושלמה או שנמצאת בשלבי הסדרה מתקדמים.
"מתוך 11 בתי חולים, במועד הביקורת משרד הביטחון כבר חתם על 9 חוזים, והיה במו"מ מתקדם עם שני בתי החולים הנותרים - איכילוב ושיבא".
בתוך כך, גורמים במערכת הביטחון אמרו היום כי בתי החולים ניסו לגזור קופון ולהוציא כסף ציבורי על חשבון מערכת הביטחון, ובמקום שהמשא-ומתן יוכוון באופן מרוכז ורגולטיבי של משרד הבריאות, משרד הביטחון נאלץ להתמודד עם כל בית חולים בנפרד- על מחירים, הסדרים, היקפי ביטוח ועוד. לדבריהם, יש להביע צר על כך שהרגולטור "לא מימש את אחריותו ולא קבע כללי משחק אחידים, אשר היו מאפשרים סגירה מהירה מול כלל בתי החולים והיו מונעים 'התנהלות שוק' מצד בתי החולים".
להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012