באתר האינטרנט של אחד העיתונים הגדולים בנורבגיה, Dagbladet, נוסף השבוע כפתור חדש לעמוד הבית. מי שמקליק עליו, מקבל גרסה חלופית של האתר, שאינה כוללת את התוכן שתופס בדרך כלל את 5-7 הכותרות העליונות בעמוד ה"רגיל": משפטו של אנדרס ברינג בריוויק. בסקר שנערך השבוע, אמרו 66% מהנורבגים שהם "עייפים" מהנושא, ואין להם כוח לשמוע עליו יותר.
בכל זאת, אי אפשר היה לברוח השבוע באוסלו מפרצופו של רוצח ההמונים, שהרג 77 בני אדם במתקפת הטרור ביולי שעבר בבירה הנורבגית ובמחנה הקיץ באי יוטויה. רציני, מחויך, נבוך, חמור סבר, אפילו בוכה (כשהוקרן הסרטון שהעלה לרשת, העוסק בהשתלטות האיסלם על אירופה), פניו של פעיל הימין הקיצוני ניבטות מכל עבר, ובכותרות החדשות מתחלפות בזו אחר זו אמרות השפר המציפות את עדותו, שנכנסה היום (שישי) ליומה הרביעי: "פעלתי מתוך הגנה עצמית"; "הייתי עושה זאת שוב"; "תכננתי לערוף את ראשה של ראש הממשלה לשעבר"; "הוצאתי לפועל התקפה ספקטקולארית"; והתוספת החדשה מהיום: "אני בסך הכל בחור נחמד".
משפט בריוויק - סיקור נרחב בוואלה! חדשות:
פתיחת המשפט: "פעלתי מהגנה עצמית"
בריוויק העיד: "הייתי עושה זאת שוב"
מאהבת של בריוויק באה למשפטו - וגורשה מנורבגיה
גם היום ממשיך בריוויק לפרט על ההכנות המדוקדקות שלו לפיגועים, שכללו בין היתר, לדבריו, לימוד מעמיק של פיגועים מתוצרת אל קאעדה וארגוני טרור אחרים. "אנחנו בארגונים הלאומניים יכולים ללמוד מהמחויבות של אנשי אל קאעדה למות למען המטרה", הסביר מוקדם יותר השבוע.
קשיים בהרכבת המטענים מנעו עוד שתי מכוניות תופת
עוד התברר בדיון היום, כי תכנוניו של בריוויק היו עוד הרבה יותר מפלצתיים מהתוצאה הסופית: הוא התכוון לרצוח אלפי בני אדם ב"מופע ספקטקולרי של איש אחד" שהיא אמור לכלול שלוש מכוניות תופת ומסע ירי אל אופנוע בלב אוסלו. בקור רוח מקפיא דם, מנה בריוויק ביובש את המקומות שתכנן לתקוף, כולם ריכוזים של פוליטיקאים ועיתונאים התומכים ב"רב-תרבותיות". רק קשיים טכניים בהרכבת הפצצות מנעו ממנו ליישם את התוכנית במלואה.
מסלול הרצח המלא של בריוויק, לפי עדותו צפו בהדמיה
"אנשים החלו לבכות בקול רם באולם", תיאר זאת היום כתב רשת "סקיי" הבריטית. "גם ותיק המלחמה הקשוח ביותר היה מתקשה להאמין למשמע אזניו, כהוא שאמר שהדבר היחיד שהוא מתחרט עליו, הוא שהוא לא הרג יותר אנשים. הקול שלו הפך חזק וברור יותר ככל שדיבר, עיניו הלכו והתפקסו, והוא רשם לעצמו הערות כדי לוודא שלא שכח כלום. אחרי שש שעות של תשאול, הוא נראה יותר ויותר כמו מפלצת. והעדות עדיין לא הסתיימה היום - הגרוע ביותר עדיין לפנינו".
קריקטורה גרוטסקית של רשע וטמטום
האם האיש הזה שפוי? המומחים עדיין חלוקים בנושא, והם אלו שיחליטו בסופו של דבר אם את עונשו ירצה בכלא או במוסד פסיכיאטרי. דבר אחד מתברר יותר ויותר: שפוי או מטורף, גאון הדור הוא לא. מה שניתן היה לראות כבר במניפסט המבולבל והילדותי שפירסם, הולך ומתחוור בעדותו ממנה מצטיירת קריקטורה גרוטסקית של רשע וטמטום, שבסופו של דבר, כנראה לא עושה שירות טוב למסרים שהוא מבקש להפיץ.
בנורבגיה שוררת הסכמה רחבה למדי בשאלה אם עדותו של בריוויק (מטעם התביעה, יש להדגיש) בכלל נחוצה. הרי יש שלל ראיות נגדו, ואין ספק בשאלה אם יורשע (ללא קשר לשאלת השפיות) - אז מדוע לאפשר לו פתחון פה והזדמנות הפיץ את אידאולוגיית השנאה שלו מעל דוכן העדים? ובכל זאת, הנורבגים מסכימים שיש לאפשר לו לומר את דברו, למען הפרוטוקול והסדר הטוב, וכדי ללמוד את המקרה לפרטיו, למען העתיד. רובם, עם זאת לא מעוניינים לשמוע את העדות בעצמם: רק 50 בני אדם (מלבד העיתונאים) בחרו לנכוח בדיון ולהאזין לדברי המחבל - שבניגוד ליתר המשפט, אינם מצולמים ומשודרים בטלוויזיה. מדובר בהחלטה עקרונית שהתקבלה, במטרה למנוע פגיעה ברגשות הציבור, ובייחוד ברגשות הקורבנות ומשפחותיהם. מי שכן רוצה לשמוע, מסתפק בדיווחים הכתובים של העיתונאים.
ההחלטה הזו התקבלה ברגשות מעורבים, אותם תיאר השבוע תושב אוסלו בשיחה עם רשת "סקיי": "אני לא רוצה לראות אותו או לשמוע אותו. כיביתי את הטלוויזיה כדי להיפטר מהפרצוף שלו - אבל אז הדלקתי אותה שוב. לא יכולתי לעצור את עצמי". אחר הסביר: "אנחנו בהחלט צריכים לשמוע מה הוא אומר כדי להבין את מניעיו. אבל האם אני יכול לסבול את העובדה שהוא מקבל זכות ביטוי לדעותיו? לא".
אחד העדים לפיצוץ בקריית הממשלה ב-22 ביולי היה צעיר בשם דניאל, יליד ירושלים. לאוסלו הוא בא מישראל לפני יותר משש שנים, ובתחילה עסק בהפקה עבור תחנת טלוויזיה קטנה. כיום הוא פועל כצלם עצמאי. הסטודיו שבו עבד לצד שני שותפים ושני עיתונאים שכירים, שכן באחד הרחובות הסמוכים למקום שבו התפוצצה מכונית התופת שהניח בריוויק. מאוחר יותר, כשחזרו בחשש למשרד מהמקום שבו תפסו מחסה אחרי הפיצוץ שהרעיד את העיר, גילו דניאל ועמיתיו כי חרף הזגוגיות המנופצות על רצפת הסטודיו, רוב המצלמות נותרו שלמות. כעבור חודש, הציוד כולו הועבר למשרד חדש, רחוק יותר. הזכרונות נותרו מאחור, עם בית הקפה שנוסד בבניין המשופץ.
"להתמודד עם רוע ולהכיל אותו"
בשיחה עם וואלה! חדשות, סיפר השבוע דניאל כי אחרי הפיגוע, הספיק לעלות אחת על הטיסות האחרונות שיצאו מאוסלו לפני שבוטלו מאות טיסות משדה התעופה, מחשש להימלטותו של המחבל שטרם נתפס. כששב לנורבגיה מארצות הברית כעבור שלושה שבועות, גילה מדינה שונה לגמרי.
"בזמן הטבח, הנורבגים היו בהלם, אך בשקט, זה עם זה, כל אחד ניסה להבין מה קרה מי המחבל, מנין בא ומדוע עשה דבר כזה נורא. כשחזרתי לאוסלו, הכל היה אחר - שתיקה מוחלטת והתעלמות, כמו יען מפוחדת". אחד מערוצי הטלוויזיה ששכרו את שירותיו של דניאל ביקש ממנו לערוך כתבה בכיכר גדולה באוסלו, ולראיין את העוברים ושבים לגבי תחושותיהם. "כולם מלמלו 'כאב גדול', אבל סירבו לדבר על הרוצח, סירבו להתייחס לשאלות הקשות. הם פסקו: יש בית משפט, שם הכל יטופל. מי אנחנו?".
השבוע נפתח סוף סוף המשפט, ואת המצב כיום מתאר דניאל כך: "אומה מודרנית, שדוגלת בחופש הביטוי, נשטפה פתאום בהלם משיחי של שתיקה". הוא מבקר בחריפות את ההחלטה לחסוך מהנורבגים את שידור העדות: "מדוע לא מתירים לו להשמיע את עדותו? הרי משנתו של הרוצח מוכרת. הספר הענק שהוא כתב הופץ לכל וזמין להורדה מכל עמוד פייסבוק. יותר מכל, זה מזכיר את ההתעלמות מעליית הנאצים". לדבריו, הסיכוי שמישהו יושפע לרעה מדבריו של בריוויק המטורף זהה לסיכוי שמישהו יסיק אותם בעצמו גם בלי לשמוע אותם: "לא חסרים משוגעים. הרי הוא בעצמו פעל על דעת עצמו. עדיף שיציגו את העדות שלו ושיאלצו את הציבור לדעת שיש גם אנשים רעים. לא הכל מושלם. צריך לדעת להתמודד גם עם רוע ולהכיל אותו. אם האומה הזו שרדה את הפיגוע הנורא ביותר בתולדותיה, זה יכול רק להקל עליה אם היא תבין שמי שעשה אותו מדבר שטויות".