דרוש ניקוי אורוות במכון לרפואה משפטית

לאחר שהמכון לרפואה משפטית החליט לקבור אלפי איברים, עו"ד עופר מרגלית סבור כי ההחלטה הפתאומית חשודה וכי המכון שמר בעבר איברים ומילא גופות בנייר כדי להסתיר זאת

עופר מרגלית

במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול (ראשון) במכון הפתולוגי היה חסר לי אדם אחד - האחראי. מי שהחליט להחזיק אברי אדם בצנצנות במשך שנים, מי שקבע מדיניות של הסתה מהמשפחות, מי שבגללו נתבעת המדינה היום בסכומים דירים. במקומו של האחראי על המדיניות, פרופ' יהודה היס, ישבו פונקציונרים במשרד הבריאות, ובדרכים נפתלות ועקלקלות ניסו להתחמק מתשובה לשאלה, איך הגענו למצב שבמכון לרפואה משפטית מוחזקים כיום אברים וחלקי אברים של יותר מ-8,000 נפטרים. במיוחד לאור העובדה שאין זו הפעם הראשונה שנושא רגיש זה עולה.

עד שנת 2001 נהג המכון לרפואה משפטית לקחת מאבריהן של גופות שהגיעו לצורך נתיחה, ומסר אותם למכוני מחקר ולמטרות אחרות. אברים שונים שמשו לתצוגה, לקולקציה או לאחסנה (כדי שאולי ידרשו בעתיד על ידי מכוני מחקר וכדומה). כדי להסתיר את העניין, במקום האברים שנלקחו, הגופות מולאו בנייר טואלט או סמרטוטים, במקום עצמות גפיים הוכנסו מקלות מטאטאים, וכו'. משנחשף נוהג זה בציבור ניתנו לו הסברים תמוהים, ובהם שהנהלת המכון "לא ידעה" שהדבר אסור, וכן ש"כך הדברים נהוגים בכל העולם" ושזו הדרך הנכונה לפעול ברפואה משפטית. ועדה בראשות השופט סגלסון הפריכה את טיעוני הנהלת המכון, וקבעה שהיא כשלה בכל הקשור לניהול המכון. כמו כן, נפתחה חקירת משטרה שבסיומה הומלץ להעמיד את פרופ' היס לדין - מה שלא קרה בסופו של דבר, הוא הועמד רק לדין משמעתי, והורשע.

עוד בוואלה! NEWS

מתכוננים ללמידה מהבית - כך תקנו לילד מחשב בהכי זול שיש

בשיתוף וואלה!שופס
לכתבה המלאה

עברו 11 שנים וכאילו דבר לא השתנה

בהיותי ראש ענף הנפגעים וקציני הערים בצה"ל, נחשפתי למשפחות השכולות שהתבשרו כי חלקים מגופות יקיריהם נמצאים במכון לרפואה משפטית. חשתי את הכאב והצער ראיתי את ההלם והזעזוע. ראיתי איך הפצע של המשפחות נפתח מחדש ואיך נפשם נקרעת ואינה יודעת מנוח. הצורך לעמוד בפני "לוויה" חדשה ופתיחת הקבר הוא לעתים כבד מנשוא. אין מדובר כאן "בשימור אברים" המנותק מרגשות באופן שמנסה להתעלם מכך שמאחורי אותם אברים עומדות משפחות שכולות וכואבות שמנסות להשתקם ותהליך השיקום שלהם מקבל מכה חדשה בכל פעם כאילו לא די להם בכאבם היום יומי.

והנה, חלפו 11 שנים וכאילו דבר לא השתנה. נדמה שחזרנו אל נקודת ההתחלה, כאילו לא התקיימו עשרות דיונים, כאילו לא שמענו את אותם הטיעונים, שוב אנו ניצבים בפני הסברים לא מתקבלים על הדעת. שוב ההתייחסות של משרד הבריאות היא כאילו התגלה כאן במקרה איזה סליק נשק של הפלמ"ח, או מוצר פג תוקף שיש להסירו מהמדפים. שוב, אין התייחסות לכך שמדובר במדיניות קלוקלת, בפגיעה חמורה באתיקה הרפואית, בהפרת הבטחה למשפחות הנפטרים, ובהתעלמות מפסיקות רבות של בית המשפט בנושא. במיוחד לאור העובדה שהנושא סודר בנוהל מפורט ככל שמדובר בחלל צה"ל.

המכון מפר הבטחות ביודעין

איך בכלל הצטברו האברים הללו? כל נתיחה במכון לרפואה משפטית היא כוללנית. כלומר מוצאים בה את כל אברי הגופה. לדוגמה, אם אדם נורה בראשו, יוציאו מגופו וינתחו גם את הכבד, הטחול והערמונית שלו. בכל נתיחה המתבצעת במכון נלקחים אברים וחלקי אברים ללא קשר לרלוונטיות שלהם לחקירת המוות. כך לדוגמה, אדם שנורה בראשו, מנותח בכל גופו, ונלקחים ממנו התוספתן, דגימה מהערמונית וכדומה – אברים שברור שאין להם קשר לסיבת המוות, זאת למרות שמטרת הנתיחה היא גילוי סיבת המוות בלבד.

ברוב הגדול של המקרים, אברים אלה אשר מאוחסנים במכון כלל לא נבדקים ולא מבוצעת בהם שום פעולה אבחנתית. אם היה צורך בלקיחת האברים, הרי היה צריך לבצע בהם בדיקות, ואם האברים עומדים ללא שימוש ולא מבצעים בהם שום בדיקה, מדוע לקחתם?

לאחר חשיפת פרשת האברים בשנת 2001, שונה טופס ההסכמה לנתיחה, ובטופס החדש, המסביר למשפחות את הפרוצדורה, נכתב בפירוש כי האברים יובאו לקבורה לאחר כשנתיים או בסיום החקירה. הבטחה זו מופרת ביודעין. המכון יודע היטב כי ישנם מקרים רבים שבעניינם כלל לא מתנהלת חקירה, או מקרים שחקירתם הסתיימה זה מכבר, ולמרות זה האברים נשמרו.

המכון טועה והאזרח משלם

כעת מסבירים לנו שהחקירות הסתיימו. האמנם? 8800 חקירות הסתיימו לפתע ביום אחד? זו הסיבה שהחליטו לקבור את האברים פתאום? ללא קשר לחשיפה העיתונאית? ללא קשר לדיונים שהתקיימו בעקבותיה בוועדת החוקה של הכנסת? ללא קשר לפסיקות של בתי המשפט? ככה סתם, ביום בהיר אחד, הסתיימו כל החקירות?

לבתי המשפט הוגשו תביעות רבות מאוד נגד המכון לרפואה משפטית על קצירה ושמירת אברים שלא כדין. בכל המקרים עד היום בית המשפט קיבל את התביעה או שהושגה פשרה, ומדינת ישראל שילמה למשפחות ממון רב. בכל אחד ממשפטים אלה מעולם לא הגיע נציג המכון לרפואה משפטית לבית המשפט כדי להסביר את הצורך בשמירת האברים ולהצדיק את התנהגות המכון. אם התנהגות המכון ראויה היא - מדוע לא מגיע מנהלו הנכבד פרופ' היס כאשר הוא נתבע אישית ומגן על שמו הטוב בבית המשפט?

מי שמודאג מריבוי התביעות נגד פרופ' היס, יכול להניח את דעתו, שבכל המקרים המדינה (האזרח) היא שנושאת בהוצאות ופרופ' היס לא נדרש לשלם ולו אגורה אחת מכיסו.

היותו של המכון לרפואה משפטית מונופול, מצב שלא קיים באף מדינה מערבית, מאפשרת לו להיות קובע הסטנדרטים ונעדר חשיפה לכל ביקורת מקצועית. כך השתרשו בו פרקטיקות עבודה לא ראויות, שחלקן אבד עליהן הכלח. עד שלא יהיה שם ניקוי אורוות יסודי נמשיך לעמוד בפני פרשיות מביכות, שיגרמו לטלטלה ולכאב למשפחות רבות גם בעוד שנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully