פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הג'וב החדש של הנדל: ראש המכון לאסטרטגיה ציונית

      יועז הנדל, שעזב את תפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי על רקע פרשת אשל, יישאר בסביבתו האידיאולוגית של ראש הממשלה, ויעמוד בראש מכון מחקר ימני שמרני. מה צפוי לו?

      מספר ארגזי קרטון נדרשו השבוע באגף התקשורת של לשכת ראש הממשלה בירושלים לאריזת עשרות הספרים הגדושים בארון בפינת החדר הצדדי, ממנו נפרד בימים אלה יועז הנדל. חודש עבר מאז הודיע ראש מערך ההסברה הלאומי על עזיבתו, כתוצאה של משבר אמון חמור עם ראש הממשלה, אחרי שהנדל היה הגורם המניע בחשיפת המעשים שהובילו לפרישתו של ראש הסגל, נתן אשל. בשבועות האחרונים עוד המשיך הנדל להופיע במסדרונות הלשכה, עובד בעיקר מאחורי הקלעים, הסביר למי ששאל, משלים משימות שהחל בהם וסוגר כמה קצוות אחרונים.

      השבוע החל הנדל לארוז את מטלטליו, ולהיפרד באופן סופי, ובשבועות הקרובים יעברו ספריו לאכסן את ספריית "המכון לאסטרטגיה ציונית", מכון מחקר ימני-שמרני בירושלים, בראשו הוא צפוי לעמוד. נוסף לכובע זה, צפוי הנדל, שעד הגעתו ללשכת ראש הממשלה לפני שבעה חודשים פירסם טורים קבועים בתקשורת, לשמור על נוכחות תקשורתית בולטת ולמצוא מערכת לפרסום עמדותיו. גם ספקולציות פוליטיות שונות צצות בסביבתו, דוגמת שמו של הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, שצפוי להתמודד על מקום ברשימת קדימה, עמו נפגש החודש הנדל בניו יורק.

      "בעידן המודרני המסר הוא הכי חשוב"

      כאמור, רק שבעה חודשים חלפו מאז הגיע העיתונאי, האקדמאי ולוחם השייטת לשעבר לעמוד בראש מערך ההסברה הלאומי. הנדל הוא השלישי שמילא תפקיד זה תחת נתניהו, אחרי ניר חפץ וגידי שמרלינג, שכיהנו בתפקידם שנה וחצי בממוצע. כבר בתחילת כהונת הנדל הוא עורר הרמה של כמה גבות, כאשר הדגיש בפני עיתונאים כי אינו רואה את תפקידו כדברור שוטף. "ניסיתי להבין מה שחק כל כך בתפקיד הזה את קודמי", אמר בראיונות אז. "הגעתי למסקנה שמי שנשא בתפקיד הזה לפניי עסק הרבה מאד בתחום של הדוברות מבחינת המשאבים שלו ופחות בחשיבה האסטרטגית".

      הנדל הציע לראש הממשלה דיל אחר: הפרדה מובהקת בין הדוברות וההסברה. במקום להתעסק בשאילתות, הוטלה עבודת הדברור השוטפת על ראש מערך הדוברות והתקשורת, לירן דן. הנדל הפריד את עצמו מהמתרחש ביום יום והתמקד בעבודה במעגל רחב יותר - התכוננות לאירועים בינלאומיים גדולים, גיבוש מסרים והמלצות לדרג המדיני ובניית תוכניות הסברה לאירועים עתידיים סבירים, תוך זיהוי פוטנציאל הנזק שעשוי להיגרם מכל אירוע ואירוע.

      בנימין נתניהו במפגש עם פרופסורים המציגים חידושים פורצי דרך בתחום הרפואה, מרץ 2012 (ערן גילווארג)
      הנדל הציע לראש הממשלה דיל אחר: הפרדה מובהקת בין הדוברות וההסברה. נתניהו (צילום: ערן גילווארג)

      גם בלשכה דיבר הנדל כאסטרטג, ולא כדובר; השפה בה השתמש היתה שפה שמזהה אויבים ומסמנת יעדים, ממפה כלים ואת הגופים העוסקים בנושא ומגבשת טקטיקות התמודדות עם האתגרים ההסברתיים-מדיניים. בעולם המודרני המסר הוא הכי חשוב, הסביר הנדל את חזונו בחודשים האחרונים. מי שינצח ברבים מהקונפליקטים הוא הצד שידע טוב יותר להעביר מסרים ולקבוע את הטרמינולוגיה, ולכן יש חשיבות עליונה בשליטה ועיצוב של השיח. הנדל דיבר על מטה אמיתי, כמו בצבא, עם שיטות עבודה מערכתיות שהופכות את כל המסרים היוצאים מהפורומים המחשבתיים השונים לגרסה קוהרנטית אחת שמשרתת את האינטרסים המדיניים, ומפיק מידע שיכול "לסייע לדרג מקבלי ההחלטות בסביבה משתנה", כפי שהגדיר לא פעם. כדי שההסברה תמלא נדבך מרכזי במערכת קבלת ההחלטות, הנדל השקיע בחיזוק מטה ההסברה הלאומי, הזרוע השנייה של מערך ההסברה, בראשו עומד ירדן ותיקאי.

      בתקופה הקצרה בה כיהן בתפקידו, מספרים גורמים שונים המקורבים ללשכה, הנדל הצליח לקדם תהליכים משמעותיים בבניית המטה. הוא אישר כ-13 תקנים חדשים, שדרג את יחידת התקשוב וגיבש פורומים מחשבתיים כלל משרדיים לנושאים מדיניים דוגמת המגעים עם הרשות הפלסטינית, הקטל המתמשך בסוריה, המתיחות עם טורקיה ועוד. "הנדל באמת לא הורגש בשוטף, כי הוא לא התעסק בכיבוי שריפות, אלא זרק חומר שלא יידלקו השריפות", מעיד מקורב ללשכת נתניהו. "הוא ראה את התמונה בכללותה, ועבד על תפיסת רוחב של מערכת הדוברות. הוא התכונן לדברים עוד לפני שהם קרו, וברמת המאקרו הוא הכין עבודות נהדרות, צפי לאירועים שיבואו".

      "לא השכיל להבין חלק חשוב במשחק"

      חסרונו העיקרי של הנדל, מסביר מקורב ללשכה, היה שהוא לא הבין את הפוליטיקה. ההימורים על כמה זמן יחזיק הנדל בלשכה החלו כבר עם הגעתו בספטמבר 2011, כאשר פרשת המטפלת טרה קומרי - אשר פוטרה לאחר שהתלוננה כי נחבלה במהלך ויכוח עם אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו - קיבלה את פניו. בסופו של דבר, הפוליטיקה של היחסים בין אנשי נתניהו אכן הובילה לעזיבתו. הנדל, שחשף את הקשר בין נתן אשל ועובדת הלשכה ר' והוביל להרשעתו של האדם המקורב ביותר לנתניהו ולרעייתו בהתנהגות שאינה הולמת ולפרישתו, לא זכה לגיבוי על מעשיו מראש הממשלה ובחר לעזוב לנוכח מילות האכזבה וחוסר האמון אותם שמע.

      למורת רוחן של בנות הלשכה, ורבים נוספים שמעידים על אישיות מלבבת ונעימה לעבודה, הנדל הוא היחיד מבין השלישיה שהציתה את פרשת אשל שמשלם בכיסאו. נתניהו ביקש מהמזכיר הצבאי יוחנן לוקר להישאר בכסאו ולעת עתה מזכיר הממשלה צביקה האוזר ממשיך לנהל את ישיבות הממשלה. "הנדל היה אסטרטג מצוין אבל הוא צולל לבד למטה בפרשת אשל כי הוא לא השכיל להבין חלק חשוב במשחק", אומר מקורב ללשכה. "לא הכל מתנהל כמו בשייטת, בזירה הפוליטית יש מערכות יחסים פנימיות וחיצוניות שהוא פספס".

      במבחן הפוליטי ככל הנראה לא צלח, אך בזירה האידיאולוגית יישאר הנדל בקרבתו של נתניהו, וכעת הוא מתמקם באחת מהזירות המתפתחות בישראל בשנים האחרונות. הנדל כבר ישב בעבר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ובאוניברסיטת בר אילן וכעת הוא בוחר במכון לאסטרטגיה ציונית, מהבולטים בזירת מכוני המחקר העצמאיים, מודל ששואב את השראתו בין היתר מהמודל האמריקאי של מכוני מחקר ("think–tanks") רבים הממוקמים בוושינגטון ומזוהים מפלגתית ואידיאולוגיות. בארצות הברית מספקים מכונים אלה, דוגמת "מכון ברוקינגס" המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית ו"מכון הריטג" המזוהה עם הזרם השמרני, גג אקדמי-מחקרי לפקידי הממשל הנאלצים לעזוב את השירות הציבורי עקב חילופי השלטון ומאפשרים להם לשמור על קשר עם העשייה והמדיניות הציבורית.

      בלימת מגמות פוסט ציוניות

      "המכון לאסטרטגיה ציונית" הוא מכון מחקר עצמאי שנוסד ב-2005 על ידי ישראל הראל, ממקימי מועצת יש"ע, ועורך הדין יואל גולובנסקי, בכיר בסוכנות לשעבר ובעל קשרים ענפים בקהליה היהודית האמריקאית. המכון, שמתקיים בעיקר מכספי תרומות מחוץ לארץ, שואף לגבש תוכניות עבודה ולספק מידע לציבור מקבלי ההחלטות במטרה "להבטיח את המשך היותה של ישראל מדינה יהודית בת קיימא שמשטרה הוא דמוקרטי".

      המכון מקבץ תחת גגו אישי ציבור ואקדמיה בולטים רבים מהימין, ובין היתר לוקחים ולקחו בו חלק בעבר המשנה לראש הממשלה השר משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון לשעבר משה ארנס, יושב ראש הסוכנות נתן שרנסקי והפרופ' אברהם דיסקין. הנדל כבר לקח חלק בפורומים מחשבתיים במכון, יחד עם אישים נוספים בסביבתו האידיאולוגית-פוליטית, דוגמת ראש המועצה לביטחון לאומי האלוף יעקב עמידרור, עורך מקור ראשון אמנון לורד והפרופסור זכי שלום, עימו פרסם הנדל ספר ב-2010 על אינתיפאדת אל-אקצה.

      אחת ממטרות המכון היא חיזוק ההשקפה הציונית ובלימת מגמות אנטי ופוסט ציוניות בפעילות מוסדות המדינה, ו"פיקוח וביקורת על מוסדות המדינה למניעת פעילות פנימית כנגד עקרונות היסוד של הציונות". בשנים האחרונות התמקדה פעילותה המחקרית בבחינת מימון זר לעמותות בישראל, פרסום מדדי חקיקה ציונית והכנת ניירות עמדה בנושאים שונים דוגמת מינוי שופטים בישראל, שפות רשמיות, ותכני הלימוד במערכת החינוך. לפני כשנתיים פירסם המכון דו"ח חריף על התכנים בלימודי האזרחות בבתי הספר וקבע כי חל פיחות ניכר בלימוד הציונות בבתי הספר, תוך דגש על "מדינת כל אזרחיה". נייר עמדה נוסף של המכון, שטען להטיה פוסט ציונית בחוגים לסוציולוגיה באוניברסיטאות הישראליות, עורר אף הוא ביקורת בשמאל וטענות לפגיעה בחופש האקדמי בחוגים מסוימים באקדמיה.

      עוד על עזיבתו של יועז הנדל את לשכת ראש הממשלה:
      פרשת אשל: ראש מערך ההסברה, יועז הנדל, יתפטר
      כרוניקה של נטישה - מה קורה בלשכת נתניהו?
      דובר חמישי לרה"מ ב-3 שנים: לירן דן יחליף את הנדל

      לפניות לכתב: tal_sh@walla.net.il