כל הקווים האדומים נחצו אתמול (שבת) בנושא הסורי. הטבח שערך הצבא בעיר חומס, במהלכו נהרגו למעלה מ-300 בני אדם ונפצעו למעלה מ-1,300 היה חסר כל מעצורים, בעוד שהדיפלומטיה הרוסית והסינית הפכה חסרת כל בושה, עם הטלת הווטו במועצת הביטחון של האו"ם על יוזמת הליגה הערבית להדיח את אסד מכס הנשיא בסוריה. מצד אחד, לנוכח האירועים האחרונים, גבר הסיכוי שאסד יעזוב את סוריה (ו"מגיע" לפוטין לזכות באירוחו). אולם מאידך, דמשק הבירה רגועה למדי, נכון לשעה זו, ואין סימנים שהדיקטטור אורז את חפציו.
ישנן כמה זוויות לדרמה שקרתה אמש בנושא הסורי. במישור הגלובלי, נראה שהסבלנות של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה סוף סוף משתלמת. לאחר עשרות שנים בהן הייתה ארה"ב מטילת הווטו במועצת הביטחון למגינת ליבו של המזרח התיכון כולו (למעט ישראל), היום ארה"ב בצד הנכון ורוסיה היא המתעמתת עם מרבית המזרח התיכון. מאז נטישתו של הנשיא מובארק נתפסים האמריקנים כידידי "האביב (והרחוב) הערבי". עד כדי כך שנפילת אסד, אם תתרחש בחודשים הקרובים, תקל על אובמה את הניצחון בבחירות האמריקניות בנובמבר, ותבודד את רוסיה בזירה הגלובלית.
למאבק בסוריה יש גם זווית מזרח-תיכונית לא פחות חשובה. הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק בין טורקיה ואירן על שיווק המודל שלהן למהפכות 2011. המורדים באסד אינם מסוגלים עדיין לשלוט במדינה, ונפילתו עדיין לא מבטיחה לסוריה דבר. "המועצה הלאומית הסורית" (הגוף המרכזי של המורדים באסד) מורכבת מערב רב של אינטרסים. יש בה אנשי זכויות אדם לצד איסלמיסטים קיצוניים, כמו גם כורדים מהצפון ונציגי חמולות איכרים מהדרום, לצד מקורבי משפחת אסד בעבר. אין באופוזיציה מפלגות או תנועות מאורגנות ואין סימנים להיררכיה. בניגוד למצרים, אין גם צבא שיוכל להשליט סדר בתקופת המעבר.
"האביב הסורי" ישאיר את הגולן בישראל
בסוריה אין כרגע שלטון. אסד הוא לכל היותר ראש העיר בדמשק ובחלב, והמורדים מאידך אינם מסוגלים לשלוט בטריטוריה שבה כבר סר חינו של הרודן. ישנן שתי מעצמות אזוריות הלוטשות עין אל עבר הוואקום שנוצר - אירן וטורקיה. אירן תשלוט בסוריה (בתמיכה רוסית) אם אסד יישאר, וטורקיה תשלוט בסוריה (בתמיכה אמריקנית) אם אסד ייפול.
ובאשר לישראל, למרות שזה לא כל כך יפה לומר, את ישראל לא כל כך מעניין "האביב הסורי". ישראל כידוע מאוכזבת ומודאגת מ"האביב הערבי" כולו ורואה בו "חורף" יותר מאשר "אביב". אבל, וגם זה לא כל כך נאה לומר, ישראל זוכה לפי שעה בפרס גדול בעקבות התוהו ובוהו הסורי: איש אינו דורש כרגע את רמת הגולן. ויש גם השלכות לעתיד - אם אסד יישאר השליט הסורי, את הגולן הוא כבר לא יקבל. שליט לא לגיטימי לא זכאי לפרס כזה. אם המורדים ישתלטו על המדינה, ייקח להם זמן רב להשתלט על ענייני הפנים וכנראה שנים רבות עד שיגיעו לרגע שבו ידרשו מישראל את הגולן. מדינת ישראל לא יכלה לחלום על "זכייה" נאה כזאת קצת למעלה משלוש שנים לאחר שאהוד אולמרט כמעט החזיר את הגולן לאסד.
אמנם קצת מוקדם לשמוח, אבל סוגיית הגולן אכן נראית כרגע שונה לגמרי מאשר נראתה לפני "האביב הסורי", ומכאן, לפחות את האביב הזה יתחילו אולי הישראלים לאהוב.
ד"ר אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, משמש גם יו"ר התנועה לשלום ישראל-סוריה
המשבר בסוריה - כותרות אחרונות
סין ורוסיה הטילו וטו על הצעת האו"ם להדחת אסד
מספר הקרבנות עולה: 337 הרוגים בעיר חומס
אובמה: "על הנשיא אסד לפרוש מתפקידו"