לקבץ את הפזורה: התוכנית שמסעירה את הבדואים בנגב

כאשר מופה הנגב, סומנו יישובי הבדואים שצולמו מהאוויר בכתמים אדומים. לפיכך, במפות של האזור, מכסה הצבע האדום שטחים נרחבים שאינם מוגדרים כאזורי התיישבות כפרית או עירונית. בשטח, ראשי הצוותים ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב הם אלה שמכירים כמעט כל בית.

"בסופו של דבר מדובר באנשים", מסביר אייל חיון, שעומד בראש אחד הצוותים. "הם מקבלים אותנו בחשדנות ובהססנות, אבל הם יודעים שעכשיו אין ברירה וצריך להתמודד עם הקונפליקט הקיים, ושהתכנית יצאה לדרך. אנחנו מנסים להסביר כל דבר, לענות על שאלות, מתוך ידיעה שהתושבים יצטרכו להתמודד עם התנאים החדשים שייווצרו בשטח".

חיון, ביחד עם עוד שלושה מאנשי הרשות, הגיע בתחילת השבוע למקום מושבו של שבט אל-פורעה, בין הכפר המוכר כסייפה לעיר ערד. במבנה עשוי בלוקים ובטון, שחלקו משמש מתחם אירוח וחלקו - גן ילדים, התכנסו קרוב ל-20 שייחים וראשי משפחות, לשמוע את ההסברים על התכנית להסדרת ההתיישבות ולחלוקה מחודשת של הקרקעות. ליאור, בחור צעיר ורהוט, פרש בפניהם את עיקרי התכנית, תוך שהוא מנסה לענות על שאלות שנזרקות מהקהל ולהגיב להערות שמעירים השומעים, בינם לבין עצמם, בעברית ובערבית.

"הפיצויים יינתנו בקרקע ובכסף", הוא הסביר. "מי שיצטרף ליישוב קיים, יקבל קרקע חלופית ופיצוי על-פי קריטריונים קבועים". אחד השומעים קטע אותו: "ומה אם אני גר מחוץ לכסייפה?". דומה שלאנשי המנהלת יש תשובות לשאלות והרבה מאוד סבלנות. "הכוונה היא להרחיב את שטח השיפוט של העיר ולכלול בתוכו עוד אזורים, שנחשבים לפזורה של כסייפה", השיב ליאור.

תכנית הסדרת ההתיישבות נועדה לרכז בשטחים מוגדרים את כל הכפרים הזעירים, שבחלק מהמקרים המרחק ביניהם אינו עולה על כמה מאות מטרים. זאת על מנת לאפשר העברת תשתיות חיוניות כמו מים, חשמל, תקשורת ונתיבי תחבורה, להקים מערכות קהילתיות יישוביות, ובהן מערכות חינוך ובריאות, ובהמשך גם להעמיק את פיתוחן של תכניות תעסוקה ורווחה לאנשי המגזר.

במסגרת התוכנית, יורחבו שטחי השיפוט של יישובים קיימים, כך שהפזורה הסמוכה תיכלל בהם, תשולב במערכות הקיימות ותחובר לתשתיות. חלק מתושבי הפזורה, המתגוררים במרחק רב ממוקדי ההתיישבות שייקבעו במסגרת התוכנית, יידרשו להתקרב למרכזים. מעצבי התכנית מדגישים, כי בשלב זה לא נקבע סופית מספר היישובים שבהם תכונס הפזורה. כמו כן, קשה להעריך כמה תושבים יצטרכו להעתיק את מגוריהם.

התוכנית תממוש בשיתוף פעולה עם התושבים, כדי להקטין ככל האפשר את החיכוכים שעלולים להיווצר בגלל הצורך לעבור מהנחלות הנוכחיות לקרבת מוקדי היישוב. הכוונה היא לחלק מחדש את המרחב למתחמים שבהם יתגוררו מספיק משפחות, כך שהיישוב יוכל להתקיים באופן תקין ומלא ולהמשיך להפעיל את המערכות השונות שיוקמו בו, לאורך זמן.

תכנית הסדרת ההתיישבות חושפת את העימותים הפנימיים בקרב הבדואים בנגב. אחד המשמעותיים שבהם - משבר מנהיגות. "כל אחד יחליט לעצמו", אמר בדיון בתחילת השבוע השייח עווד אבו ג'ודה. "זאת אדמה שאנחנו יושבים עליה עוד לפני המדינה. לפני שהמדינה באה". אחר כך, בשקט, בצד, הוא מבאר את כוונתו בצורה ברורה מאוד: "אנחנו עכשיו באדמה הזאת, לפני מדינת ישראל. אנחנו רוצים יישוב פה, על האדמה שלנו. לבד ממנה, אנחנו לא נלך לשום מקום אחר".

בניגוד לשייח המבוגר, ראשי משפחות צעירים שנכחו בדיון וכמעט שלא דיברו, רואים בהסדרת ההתיישבות הזדמנות לחיים הרבה יותר נוחים, גם אם במקום יישוב חדש. "אם התכנית תיתן לי אדמה, זה טוב בשבילי", אמר סלים, אחד מקרובי משפחתו הצעירים של השייח. "למי שיש אדמה, זה טוב. אנחנו חיים כאן, בלי מים, בלי חשמל. חלק מאיתנו הולך לצבא וחוזר ולא מקבל כלום. אולי עכשיו כן יהיה משהו".

לצד המשבר במנהיגות בין הצעירים לבין המבוגרים, מסתמן באופן ברור קרע בין הבדואים, לבין מי שרואים את עצמם כמנהיגות הפוליטית. ארגוני זכויות אדם, הפועלים בקרב הבדואים, ארגנו בשבוע שעבר הפגנה המונית נגד יישום מתווה פראווה להמלצות ועדת גולדברג, המלצות שהפכו לתכנית הסדרת ההתיישבות. לא הייתה זו הפגנת המונים: מתוך יותר מ-75 אלף בדואים המתגוררים בפזורה, הגיעו פחות מאלפיים.

מול בית המשפט, עמדו אישים שונים וקראו לבדואים לא לקבל את מתווה התכנית. עם הדוברים נמנו חברי הכנסת טאלב א-סנע, חנין זועבי ואחמד טיבי, ראשי ערים ויישובים ואנשי ציבור מהעדה. הפוליטיקאים רואים בתכנית הזאת עוד הזדמנות לבוא לנגב ולדבר בפני ציבור בוחריהם. אבל בעוד הם דיברו על הצורך של הבדואים לקבל זכויות, מבלי להבהיר כל כך על אילו זכויות הם מדברים, החשש בשטח הוא מהצורך לעזוב את הקרקע.

"אין לנו מה לדבר על אדמה", אומר השייח מוחמד אבו ג'ודה. "אם ניתן חצי, לא יישאר לנו שום דבר. יש לי בעיה היום לתת אדמה לבנים שלי. אם אנחנו נקבל אדמות שהיום הן של השכן שלי, הוא יגיד לי לא להיכנס לאדמה שלו כי אחרת יקרה אסון. יהיו מקרי רצח ונקמות. אם צריך להגיע להסדר, צריך להשאיר כל אדם על האדמה שלו. התכנית הזאת מפשיטה את הבדואי מהאדמה שלו כמו שאתה מתפשט לפני שאתה נכנס למקלחת".

בשבועות הקרובים יעברו אנשי הרשות להסדרת ההתיישבות בין הכפרים הזעירים בנגב, כדי להסביר את מתווה פראוור, לחלק חוברות הסברה, לשמוע הערות ולהעביר אותן למעצבי התכנית. שלב זה של הפעילות אמור להסתיים בתוך כחודש וחצי. לאחר מכן יגובשו הסדרי הקרקעות עם כל תובעי הבעלות, בתהליך שימשך כשנה. ההערכה היא ששלב הסדרת ההתיישבות עצמו יימשך כחמש שנים.

עוד בנושא
בדש בכנס שדרות: "למה בשטחים הורסים ובנגב לא?"
הצעה: על כל דונם לבדואים - דונם לחיילי צה"ל
אושרה התכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב