פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מ-6 ייצא אחד: הפריימריז הרפובליקניים נפתחים

      מיט רומני אמנם כבר התחיל להתגושש עם אובמה כאילו המפלגה כבר בחרה בו, אבל בתור התחלה הוא יצטרך לצלוח את הבחירות המקדימות באיווה - שם 41% טרם החליטו למי יצביעו, כך שהכל פתוח

      מ-6 ייצא אחד: הפריימריז הרפובליקניים נפתחים

      (צילום: רויטרס, עריכה: יותם בן-דוד, קריינות: אביב אברמוביץ')

      מרימים תינוקות על הידיים, מלטפים כלבים, מפזרים חיוכים לכל עבר, "מה שלומך?", "תודה שבאת, טוב לראות אותך" - כך זה נראה כשכל קול חשוב. ששת המועמדים הנותרים במרוץ לראשות המפלגה הרפובליקנית, שיקנה את הזכות להתמודד על נשיאות ארצות הברית מול ברק אובמה, מכונסים כבר כולם במדינת איווה הכפרית והנידחת, אי שם בין שדות תפוחי האדמה במרכז המיד-ווסט, שם תיערך היום (שלישי) ועידת המפלגה הראשונה במסגרת הבחירות המקדימות במפלגה.

      אמנם איווה, הקטנה (שלושה מיליון תושבים בלבד, פחות מאחוז מאוכלוסיית ארה"ב - וכמעט כולם לבנים) אינה מקנה אלקטורים רבים במרוץ המפלגתי, אך היות שהיא הראשונה, מי שינצח בה יזכה לזריקת מרץ שעשויה להשפיע על ההצבעה גם בהמשך, ומי שיזכה לתמיכה נמוכה במיוחד - ייאלץ לשקול את המשך דרכו. בעוד שבועיים, לאחר שתושלם ההצבעה גם בניו המפשייר, בדרום קרוליינה ובפלורידה - כבר יהיה מושג הרבה יוותר ברור לגבי המשך הדרך. אם מועמד אחד ינצח בכולן - ניתן יהיה כבר להתחיל לברך על המוגמר.

      ניוט גינגריץ' נואם בעצרת בחירות, איווה, 2 בינואר 2011 (רויטרס)
      תושבי איווה מאזינים לניוט גינגריץ', אתמול (צילום: רויטרס)

      שיטת עריכת הבחירות המקדימות משתנה ממדינה למדינה. במדינות קטנות כמו איווה נערכת ההצבעה במסגרת אסיפות - הנקראות "קאוקס", Caucus - שבהן נואמים המועמדים מול קהל נציגי חברי המפלגה במדינה (שכל אחד מהם נבחר ב"קאוקס" מוקדם יותר במחוז שלו), ובסיומן כותב כל נציג את שם המועמד המועדף עליו על פתק.

      מיט רומני: עם הפנים לאובמה

      ערב ההצבעה, מי שמסתמן כמוביל הוא האיש שהיה שם לאורך כל המרוץ וסומן מתחילתו כמועמד לניצחון, אך בפועל פיגר רוב הזמן אחרי "כוכבים" תורנים שנפלו באותה מהירות בה זינקו. זהו מושל מסצ'וסטס לשעבר, מיט רומני, שקיבל 24% תמיכה בסקר האחרון בין מצביעי המפלגה באיווה, שערך העיתון "דה מוין רג'יסטר". רומני משתדל להתעלם מהסקרים - ומתרכז בהתחנפויות, לחיצות יד וחיבוקים, או בקיצור: עבודת שטח. ועבודת השטח באיווה אינה פשוטה בכלל. מי כמו רומני, ששפך מיליוני דולרים במסע הבחירות שלו במדינה לפני ארבע שנים רק כדי להפסיד למייק האקבי, יודע זאת.

      בהתבטאויותיו הפומביות, השתדל בשבועות האחרונים רומני - באופן מובהק, המועמד הפחות קיצוני והקרוב ביותר למרכז מבין השישה - להימנע מעימות עם יריביו תוך המפלגה. הוא מתמקד בעיקר בביקורת על הנשיא אובמה - בין היתר בניסיון לשדר שמבחינתו, הוא כבר ניצח בזירה המפלגתית. גם אובמה, אגב, מצא כמה הזדמנויות בשבועות האחרונים לסנוט ברומני - עדות לכך שגם הוא מאמין שזה היריב שיתמודד מולו בסופו של דבר.

      רון פול בעצרת בחירות, איווה, 2 בינואר 2011 (רויטרס)
      יתקשה כנראה לנפץ את תקרת הזכוכית, למרות המאמצים לשאת חן. רון פול (צילום: רויטרס)

      קצת מתחת לרומני בסקרים באיווה, עם 22%, נמצא באופן מעורר פליאה למדי האיש הנחשב להפתעת מערכת הבחירות, המועמד הבדלני הקשיש רון פול, שייתכן שיצליח אפילו לגרוף ניצחון באיווה - אך לא רבים מנבאים לו הרבה מעבר לכך, שכן בציבור הרחב יתקשו לעכל את עמדותיו יוצאות הדופן, הקוראות בין היתר להפסקת כל המעורבות האמריקאית בעולם, וללגליזציה של זנות וסמים.

      ופתאום הגיע סנטורום

      במקום השלישי נמצא הלהיט התורן של הרפובליקנים, הסנטור לשעבר מפנסילבניה ריק סנטורום, שהשתרך הרחק מאחור לאורך רוב מערכת הבחירות, אך לפתע מוצא עצמו עם 15%, לאחר שרשימת המתמודדים הלכה והידלדלה בעקבות פרישתם של האקבי, שרה פיילין, היילי ברבור ודונלד טראמפ (שאולי עוד יחזור כעצמאי), התעקשותו של רודי ג'וליאני לוותר על התמודדות והתרסקויותיהם המהדהדות של הרמן קיין, ריק פרי ולאחרונה ניוט גינגריץ'.

      שלא במפתיע, סנטורום הוא המשקיע הגדול ביותר באיווה, שחרש את המדינה לאורכה ולרוחבה, ובילה בה לא פחות ממאה ימים. המועמד השמרן וקתולי האדוק, שבין היתר תפס השבוע כותרות בישראל כשהבטיח לתקוף את מתקני הגרעין באירן מיד לאחר שייבחר לנשיאות, מאמין שיקצור הפירות באיווה מחר: "אם אתם מחפשים מישהו שיכול לנצח, אל תקשיבו לכל המומחים, שהדבר היחיד שהם חושבים שמאפשר למישהו לנצח הוא שלא יהיה שמרן".

      ניוט גינגריץ' בעצרת בחירות, איווה, 1 בינואר 2011 (רויטרס)
      גינגריץ' מנסה לשכנע עוד מצביע (צילום: רויטרס)

      עד כמה המרוץ הרפובליקני הפכפך יכול להעיד גינגריץ', יו"ר בית הנבחרים לשעבר, שהוביל בסקרים הכלליים במדינה ממש עד לאחרונה, אך בינתיים מדשדש בסקרים לקראת מחר (12% בלבד), בעקבות - ואולי דווקא למרות - סצינת הבכי שלו משבת האחרונה, כשבמהלך נאום נזכר כיצד היה מאזין למזמורי חג המולד עם אמו. באיווה נראה שהוא דווקא נהנה, ואתמול בילה באירוע ברביקיו המוני, מעל המנגל.

      בכמן מבטיחה נס

      אבל הפסד של גינגריץ' הוותיק באיווה, שנחשבה לטריטוריה חזקה שלו, יהווה כנראה מכה קשה לקמפיין הבחירות שלו. "אני חושב שזה מאוד ברור שלניוט גינגריץ' יש הכי הרבה מה להפסיד", הסביר לרויטרס סטיב קלמנס, פרשן פוליטי. "אם הוא לא ימוקם גבוה, המועמדות שלו, שהייתה מרתקת, באמת תסתיים, כי לא יסתכלו עליו כמי שיש לו סיכוי אמיתי נגד המועמד המוביל".

      מישל בכמן עונה לטלפונים במטה הבחירות שלה במדינת איווה, 1 בינואר 2011 (רויטרס)
      "ראיתם את הקוסם מארץ עוץ?". מישל בכמן עושה עוד טלפון לתומך פוטנציאלי (צילום: רויטרס)

      שני המועמדים הנותרים כנראה יסתפקו במשבצת הקוריוז. מישל בכמן למשל (7% בסקר האחרון), האשה היחידה במרוץ במפלגה הכל-כך גברית, ששטחה בנאום בפני המצביעים באיווה את הרגע בו חוותה התגלות אלוהית: "אם ראיתם את הסרט הקוסם מארץ עוץ, זה התחיל בשחור-לבן ואז לפתע הפך לצבע. לפתע, עיני רוחי נפקחו, ויכולתי לראות".

      ולבסוף, ישנו ריק פרי, שבשלב מסוים בקיץ סומן כמועמד כמעט ודאי לניצחון, אך נע מאז מפאדיחה לפאדיחה, ששיאן ב"תקרית האופס" המפורסמת בעימות במישיגן בנובמבר, וכעת זוכה ל-11% תמיכה בלבד באיווה. "ריק פרי היה ללא ספק המועמד שזקני המפלגה רצו כאלטרנטיבה לרומני", מסכם קלמנס, "וזה עבד - עד שהוא פתח את הפה והתחיל לדבר".

      ריק פרי בעצרת בחירות במדינת איווה, 1 בינואר 2011 (רויטרס)
      הכל הלך יופי - עד שהוא פתח את הפה והתחיל לדבר. ריק פרי (צילום: רויטרס)

      אך לאחר כל זאת, יש כנראה נתון אחד מהסקר האחרון שאומר יותר מכל: במפלגה שמתקשה כל כך בגידול מנהיג, 41% ממשתתפי הסקר אמרו כי טרם החליטו סופית למי הצביעו - כך שהכל עוד פתוח. בכמן, למשל, כבר הבטיחה לתמוכיה "נס" ביום ההצבעה באיווה. ובכל מקרה, אחרי הכל צריך לזכור: בלא מעט מקרים בעשורים האחרונים הזוכה הגדול באיווה לא היה זה שחייך בסוף הדרך. למרות הקרנבל התקשורתי, הבחירות כאן הן בהחלט לא לא סוף הסיפור, הן רק תחילת ההתחלה.

      (עדכון ראשון: 22:23)