גלעד שליט חזר לביתו ובישראל מתבוננים קדימה. ההחלטות נמצאות לא רק בידי ישראל אלא בעיקר בלשכות יו"ר הרשות הפלסטינית מחד וממשלת חמאס בעזה מאידך. ניתוח מעמיק של הזירה הישראליתפלסטינית ינסה להשיב על השאלות הבוערות.
הסתכלות קדימה אחרי עסקת שליט
דעה: באותה הנחישות - למנוע את הפיגוע הבא
היום שאחרי: הפעילים שמאחורי המאבק להשבת שליט
גלעד שליט מתרגל לחופש במצפה הילה
פרשנות: החגיגה של חמאס, התסכול של פתח
גלעד שליט חוזר הביתה - סיקור מיוחד בוואלה!
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נמצא בשלב זה על המנגל. בעוד חודש תתכנס עצרת האו"ם, וללא טקסים מפוארים היא תודיע בצורה לקונית על החלטתה בשאלת חברות הרשות הפלסטינית באו"ם והכרה בה כמדינה. ההערכה היא שהפלסטינים יצליחו להשיג רוב במליאה, אך אז תרים ארצות הברית את ידה ותכריז על הטלת וטו. אבו מאזן ישוב במקרה כזה לגדה המערבית בידיים ריקות, ומי שיחכה לו על מרקעי הטלוויזיה והבימות יהיו חאלד משעל וחבריו להנהגת חמאס. חמאס, שכוחו הפוליטי צפוי לעלות בעקבות העסקה, לאחר ש"כופף" את ישראל, ינפנף בכך שאבו מאזן הזכיר מעל הדוכן בעצרת האו"ם רק את יהודה ושומרון ושכח את רצועת עזה. חמאס יציג את עצמו כמשחרר האסירים והמושיע של כלל החברה הפלסטינית שמצא את הנוסחה להילחם בישראל. בניחוח האביב הערבי, הכוח כעת בידיים של הרחוב ודעת הקהל הפלסטינית היא זו שתשנה את פני האזור.
האזרח הפלסטיני הפשוט יקום בבוקר, יגלה שאחד מבני משפחתו או שכניו שוחרר בעסקת שליט, יחייך ויצהל או יחגוג בעצרת חמאס, אבל מהר מאוד יתחיל לחשוב על המחר ויחפש אחר מה שיביא לו ביטחון, שגשוג כלכלי ותקווה. בצל השמחה, הטקסים והחגיגות שמפיק חמאס בעקבות העסקה חשוב לציין, כי ברחוב הפלסטיני יש ביקורת כלפי הארגון שלא דאג לשחרר את בכירי המחבלים שיושבים בכלא ו"נכנע" לתכתיבי ישראל. בנוסף, סוגיית שחרור האסירים איננה ליבת השיח של העם הפלסטיני, והיא נמצאת בצילם של נושאים כמו חופש התנועה, כלכלה וביטחון. בשלב זה הרשות הפלסטינית היא היחידה שמסוגלת לייצב את הכלכלה ולהבטיח ביטחון לאזרח הפלסטיני.
האסירים המשוחררים יגלו מציאות קודרת עם שובם מבתי הכלא הישראליים. המגורשים לחו"ל יאלצו לחפש אחר גורל חדש בארצותיהם החדשות. אלה המשוחררים לרצועת עזה יגלו שחמאס שולט ברחוב אך חושש מעימות עם ישראל, שהכלכלה במצוקה ושהעתיד לוט בערפל. האסירים ששוחררו לגדה המערבית, לעומתם, יגלו מציאות אחרת ובה רחובות נקיים, מערכת משפט ורפואה מתפקדות, תשתיות תחבורה, שווקים מסודרים ואפילו קניונים. כמו כן, יעמדו מולם מנגנוני ביטחון פלסטינים חזקים שכבר בימים הקרובים צפויים לזמן אותם לשיחות כדי להבהיר להם מי בעל הבית בשטח - יש חוק וסדר. נגמר העידן בו אוחזי הנשק ברחובות הם מעצבי סדר היום.
התיאום הביטחוני הגבוה שיש למנגנוני הביטחון ברשות מול ישראל, גדר ההפרדה, הגבלות תנועה שהוחלו על האסירים המשוחררים במסגרת העסקה, תשתיות הטרור המפוררות או הלא קיימות כלל והזרועות המודיעיניות החזקות של שב"כ וצה"ל כל אלה יעמדו יחדיו נגד כל פעולת איבה יזומה מכיוון האסירים המשוחררים. אך מנגד, יש חשש כי חלקם יחושו מחויבות לדאוג לשחרור חבריהם שנותרו בכלא הישראלי, וינסו להוציא לפועל פיגועים וחטיפות. אין ספק שהמוטיבציה לביצוע פעולות איבה תעלה, אך זו אינה תלויה דווקא בשחרור האסירים. הרי בחלק מהמקרים פיגועים היו מתוכננים בבתי הכלא בישראל.
ומה הלאה ברצועת עזה?
גלעד שליט שהיה קלף המיקוח של חמאס כבר לא נמצא בידיהם. ללא ספק הארגון יחפש כעת אחר קלף מיקוח נוסף, אך בעימות האלים הבא כל האפשרויות בפני ישראל יהיו פתוחות ביתר שאת. נכון שחמאס נמצא בעמדת זינוק מבחינת תמיכת החברה הפלסטינית, אבל מהר מאוד זו תגלה שכשם שההצהרה של אבו מאזן בעצרת האו"ם הייתה ריקה מתוכן עבורם, כך גם העתיד שמציע החמאס בעזה. הכלכלה ברצועת עזה על סף קריסה, האירנים כבר לא תומכים כלכלית כבעבר, לאחר שחאלד משעל נתן כתף קרה לבשאר אסד הנאבק על שלטונו בדמשק, וישראל עדיין חונקת את הרצועה בשם הבידול בין עזה לגדה המערבית על ידי מניעת ייצוא ותנועת אנשים מחוצה לה.
מבחינת ההרתעה הישראלית במזרח התיכון ובקרב הפלסטינים, הדעות חלוקות. יש הטוענים כי מדינה שמשחררת 1,027 אסירים תמורת אדם אחד מפגינה עוצמה ביטחונית וחוזק מוסרי, ושהיא מסוגלת לעמוד בכך מבחינה צבאית. בטווח הקצר זו אולי פגיעה בתודעה הישראלית, אך בטווח הארוך השליטה הביטחונית של ישראל היא זו שתכריע. מנגד יש הטוענים כי אחרי עסקה כזו, העלולה לעודד פעולות טרור, ישראל נתפסת כחלשה ולכן נדרשים מהלכים מחזקי הרתעה לישראל לא רק כלפי ארגוני הטרור הפלסטינים אלא גם כלפי מדינות האזור.
לגבי השלב השני בעסקה, במערכת הביטחון מעבירים מסרים מרגיעים מאחורי הקלעים, ומבהירים כי שב"כ הוא הגורם בלעדי שיבחר את שמות האסירים בשלב שני של העסקה, ואין בכוונתו לשחרר מרצחים. כמו כן, ההערכה היא כי הגורמים שעשויים למתוח ביקורת על התהליך הן דווקא חברות הביטוח, מאחר וכפי הנראה ישוחררו בעיקר גנבי רכבים, פורצי דירות ושוהים בלתי חוקיים.
המבחנים של ישראל, אבו מאזן וחמאס
העבר מלמד שמבחינה סטטיסטית יותר משישים אחוזים מהאסירים הביטחוניים חוזרים לטרור, כך שפיגוע עלול להתרחש תוך זמן קצר. שאלת השאלות היא כיצד צה"ל יגיב לאירוע המשמעותי הראשון שיבוצע על ידי המשוחררים. האם צה"ל ינקוט בשיטת "בעל הבית השתגע", או יפעל בצורה נקודתית, העלולה לשדר רפיסות, כדי לא להכעיס את מדינות אירופה וארצות הברית, המחפשות מוצא למשא ומתן המדיני.
אבו מאזן, כפי שמסתמן, ישוב מהאו"ם חבול כשידיו ריקות, ויספר לרחוב הפלסטיני שניסה להקים מדינה אך לא הצליח בשל התנגדות האמריקאים. זו תהיה סטירת לחי מצלצלת וחמאס ישמח לנצל זאת תוך כדי שהוא מזכיר לכולם שבקרוב ישוחררו 550 אסירים נוספים. במצב הנוכחי עומדות בפני אבו מאזן שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה היא מתווה של תהליך פיוס עם ארגון חמאס כדי לצמצם את הנזקים, והאפשרות השנייה היא לבקש מאחורי הקלעים מארצות הברית וישראל סדרת מחוות שיחזקו את מעמדו, למרות החיכוך לקראת ההחלטה באו"ם. ייתכן ששחרור אסירים בכירים מאגון פתח, ובהם מרואן ברגותי, יעלה על הפרק. אפשרות מעניינת נוספת היא העברת סמכות ביטחונית לידי הפלסטינים, מהלך שיסתום את הפה לראשי חמאס וישביע את רצון העם הפלסטיני לתקופה ארוכה. השאלה המרכזית היא עד לאן תסכים ישראל לצעוד כדי להציל את אבו מאזן וממשלתו.
הבידול והניתוק בין רצועת עזה לגדה המערבית מוגדר כאחד מהנשקים החזקים ביותר שהטילה מדינת ישראל על ממשלת חמאס ברצועה. המצור הימי גם הוא שריר וקיים. מרבית הסחורות נכנסות באישור ישראל, למעט הסחורות המוברחות באמצעות המנהרות, אך בפועל אין ייצוא סחורות ומוצרים ואין תנועת אנשים למעט מקרים הומניטריים. איסמעיל הניה טוען כי בקרוב צפויות הקלות על המצור במסגרת העסקה, אך בישראל מכחישים זאת בתוקף. אם חמאס יצליח לפעול למחיקת הבידול יהיה זה הניצחון האמיתי של חמאס, שיוכל להרים את ראשו בגדה. כעת העיניים כולן נשואות כעת כלפי הדרג המדיני.
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.co.il