גלעד חוזר הביתה

היום שאחרי: הפעילים שמאחורי המאבק להשבת שליט

שכן ממצפה הילה שהפך ליו"ר המאבק, אם שכולה שהפכה לפעילה מרכזית, הפנסיונר עם החיפושית והצעירים שעזבו את בתיהם ועבודתם והתגייסו ל"משרה מלאה במאבק". אלה הם אנשי המטה למען שליט

אריאל נוי

היום שאחרי: גלעד שליט שוחרר שלשום (שלישי) משבי החמאס וחזר לאחר 1,941 ימים הביתה, והפעילים שלחמו במאבק להשבתו נשמו לרווחה והרשו לעצמם היום לשוב סוף סוף לבתיהם ולשגרת חייהם. מרבית הפעילים כלל לא הכירו את גלעד באופן אישי, אולם היוו חלק בלתי נפרד מהמסע של משפחת שליט ושל מדינת ישראל כולה.

ביום שלישי בערב התכנסו הפעילים במועדון הקהילתי במצפה הילה להיפרד אחד מהשני, ממשפחת שליט ומהמטרה. אין מאפיין אחד לאנשים שלחמו במאבק, אך לאורך הדרך היה להם דבר אחד במשותף - הברק בעיניים, שהבהיר כי יעשו הכל כדי להביא לשחרורו של גלעד. מיהם אותם פעילים הפעילים שהפגינו, מחו, וצעדו כתף אל כתף עם נעם ואביבה ומשפחת שליט כולה?

גלעד שליט חוזר הביתה - סיקור מיוחד בוואלה!

מתרגל לחופש: גלעד שליט יצא לצעידה במצפה הילה
שליט: צפיתי בטלוויזיה בשבי, אך רק טבע וספורט
הרחוב הישראלי על חזרת שליט: "הלב גואה מאושר"

טוב לדעת (מקודם)

האם בי-קיור לייזר באמת עוזר לכאבים? זו האמת

לכתבה המלאה
הברק בעיניים. הפעילים במצפה הילה, שלשום (צילום: אדריאן הרבשטיין)

שמשון ליבמן, יו"ר מטה המאבק

ליבמן מתגורר בשכנות למשפחת שליט במצפה הילה. הוא עובד בתור יועץ ארגוני, אב לארבעה ילדים וסבא לשניים. הוא הצטרף למאבק לפני כשלוש שנים, לאחר שהיו"ר הקודם - חזי משיטה, פרש מתפקידו. "הצטרפתי למאבק מתוך אמונה שאני חי בקהילה שחייבת לעזור למשפחה. אפילו שלא הכרתי אישית את גלעד היה לי ברור שצריך לעודד את ערך הרעות ולהחזיר את הערכים שהמדינה שלנו יודעת ומוקירה", אמר ליבמן.

לאחר חזרתו של גלעד הביתה סיפר ליבמן כי חשש לאורך כל הדרך. "גם כשהעסקה כבר נחתמה. רציתי לראות את גלעד במו עיניי הולך בריא ושלם. לא הצלחתי להחזיק את הדמעות והתרגשתי. הפרץ של הרגשות היה עצום", אמר. וכעת, יו"ר המטה חוזר לשגרת החיים הנורמלית, למשפחה ולילדים. "בחודש ספטמבר חגגתי יום הולדת 60 וחזרתו של גלעד הייתה מתנה גדולה עבורי. כעת אני חוזר לעבודה ולהקדיש זמן למשפחתי ולילדיי".

אורנה שמעוני

שמעוני, בת 70 מקיבוץ אשדות יעקב, היא אמא לחמישה ילדים וסבתא ל-14 נכדים. את בנה הצעיר, איל, היא שכלה בלבנון בשנת 1997 והייתה פעילה בארגון ארבע אימהות שלחם להוציא את צה"ל מדרום לבנון.

שמעוני פעילה במאבק מהיום בו נחטף שליט, דמותה נראתה בכל מפגן מחאה שנערך ברחבי הארץ והיא אף חסמה בגופה משאיות ברינקס שהועברו לרצועה. באחת ההפגנות באוניברסיטת תל אביב היא הוכתה על ידי נציג אחד ממשרדי הממשלה ופונתה לבית החולים. "תבעתי את נציג המשרד והסבא צבי שליט ביקש ממני לא לוותר", סיפרה. סימן ההיכר שלה הוא שמלה ועליה תמונתו של גלעד.

"אמרתי שאני לא אתראיין עד שלא אראה את אביבה מתחבקת עם גלעד. הייתי צמודה למסך עד רבע לאחת עשרה. ואז ראיתי את גלעד יורד מהרכב ופרצתי בבכי שאפשרי רק כשאתה לבד בבית", סיפרה היום בהתרגשות. "אני שייכת למשפחת השכול", אמרה שמעוני והסבירה כי לא הייתה ברירה לקיים את העסקה של חייל אחד מול רוצחים רבים.

על היום שאחרי אמרה "אנחנו צריכים לדעת שהמאבק לא נגמר. אם האסירים יחזרו לרצוח ישראל צריכה להנחית עליהם מכה קשה". ויחד עם זאת, גם היא נרגשת לחזור לשגרת חייה: "ברמה האישית אני מקווה להקדיש זמן למשפחה, נולדו לי שלושה נכדים, ועד עכשיו לא סיפרתי לאף אחד כדי לא להשרות אווירת שמחה לצד דאגה. חוץ מזה - אני יוצרת ב'בית אייל' (על שם בנה אייל שנפל במלחמת לבנון - א.נ), מקום שמטרתו לשלב נכים בקהילה ואני מטפלת ומתחזקת את 'גבעת הפרחים בנהריים', האנדרטה שהוקמה לזכר שבע הבנות שנרצחו על ידי חייל ירדני".

משה צליק והחיפושית

צליק הוא פנסיונר בן 73, המתגורר בחדרה ומזוהה עם "החיפושית של גלעד". על מפתן ביתו של צליק, המוכר גם בתור אספן מכוניות, מתנוסס מיום שלישי שלט חדש: "כמה טוב שבאת הביתה".

צליק סיפר אתמול כי יום לאחר החטיפה הציע את עזרתו למשפחת שליט וראה חשיבות רבה לשמור את המאבק לשחרורו של גלעד על סדר היום הציבורי. צליק בנה את החיפושית מעוטרת הדגלים, איתה הגיע לכל הפגנה ומחאה. באחת ההפגנות בקיסריה הוא אף נעצר בחשד שהפריע לשיירת ראש הממשלה לעבור.

צליק סיפר גם על ההתרגשות הראשונה עם הצפייה בתמונותיו של גלעד חוזר לשטח ישראל, בהן צפה בטלוויזיה במצפה הילה: "זה היה רגע מכונן. התרגשתי מאד וקשה היה להחזיק את הדמעות. הפרץ של הרגשות היה עצום".

על היום שאחרי אמר צליק כי "ברור שהמאבק לא נגמר. יש עוד הרבה אנשים שצריכים להיאבק עבורם. בעיקר נעדרים כמו גיא חבר או מג'די חלבי שאף אחד גם לא יודע מה עלה בגורלם, וחמור יותר - אף גורם ממשלתי לא מנסה לברר". צליק אמר כי "יש לי עוד הרבה כוח" והוסיף כי "אומנם אני לא חזק כמו שהייתי כדי לתלות שלטים, אבל אני לא דואג, תמיד יהיו פעילים צעירים איתי".

אוהד כנר, מנהל אוהל המחאה בירושלים

כנר, מנהל פרוייקטים בן 32 מקריית ביאליק, הוא הפעיל המזוהה ביותר עם אוהל המחאה בירושלים, ושימש כמנהלו האדמיניסטרטיבי. כנר הוא מי שדאג מידי יום להחליף את שלט מניין הימים של גלעד בשבי, והיה זה שהחליף את המספרים בפעם האחרונה מהמספר 1940 ל-1941 ימים.

כנר סיפר אתמול על הצטרפותו למאבק לפני כשנה וחצי ואמר כי "עזבתי בית בקריית ביאליק ועבודה מסודרת לפני שנה וחצי והתחלתי את הצעדה בלי לדעת מתי זה יסתיים. ידעתי שאני מתגייס למשימה ממנה לא אדע מתי אשוב".

את הרגעים הראשונים לאחר השחרור של גלעד ראה במצפה הילה, עם התארגנות הפעילים לחזרה הביתה. "הייתי מחוץ למועדון הקהילתי של היישוב ואז ראיתי את התמונות הראשונות של גלעד. רצתי למועדון ואז צעקתי 'יש!' והתחלתי לבכות יחד עם עשרות פעילים, תושבים ואפילו עיתונאים שחיבקו אותי. מרוב דמעות כבר לא ראיתי מי חיבק אותי".

על התקפלות המאבק סיפר כנר כי "ראיתי את אביבה מחבקת את גלעד. ראיתי את גלעד יורד במדרגות. אני את שלי עשיתי ואני בדרך לאוהל המחאה בירושלים לפרק אותו. עכשיו אני יכול להתחיל בחיי הזוגיות ובעבודה חדשה. אני צעיר ורק מתחיל את החיים".

בועז אזולאי

אזולאי, בן 32 מהוד השרון, חובש קרבי בעל חברת אבטחה לשעבר, הוא הפעיל המזוהה ביותר עם הצעדה וזכור כמי שעמד בראשה עם דגל מונף וכיוון את ההמונים. "נא לצעוד מאחורי המשפחה ולשמור מרחק", נהג לקרוא לצועדים.

אזולאי עזב את עבודתו והצטרף למאבק גם הוא, מבלי לדעת מתי יגיע אל סופו. "אל הצעדה הצטרפתי בלי לדעת איך זה ייגמר. הייתי מופתע לראות המונים באים ומביעים דעה לא בסלון ולא בלייק בפייסבוק, אלא צועדים ביחד. זה הרגע שבו הבנתי את הכוח שיש בעם ישראל".

גם הוא צפה בשחרורו של גלעד בטלוויזיה ממצפה הילה: "הייתי במועדון הקהילתי ואז ראיתי את התמונות הראשונות של גלעד. כל הפעילים התחבקו ובכו ביחד זה היה אחד הימים המרגשים שהיו לי. כל הערכים שגדלנו עליהם - ערבות הדדית, רעות, לפתע קיבלו משמעות חזקה ועמוקה". על המשך החיים אמר אזולאי: "גלעד בבית זה מה שחשוב. אני מעריך שאני אחזור לשגרה ולבנות את החיים שלי".

אלה חפץ, "משקי"ת הת"ש" של המשפחה

חפץ, מפיקת טלוויזיה בת 31 מקיבוץ שער הגולן, היא הפעילה שתמיד דאגה לאביבה ונעם שליט, בעיקר בצעדה, שינוחו, יאכלו וישתו. חפץ תמיד נראתה בקרבתם של הוריו של גלעד שליט ודאגה לכל צרכיהם.

"הצטרפתי כפעילה לפני כשלוש שנים בהדרגתיות ואז ראיתי שזה נמתח. בשלב מסוים כבר לקחתי פחות פרויקטים בטלוויזיה וכדי לחיות התחלתי לפתוח חסכונות. כשהתחלתי את הצעדה לא ידעתי מתי זה יסתיים. זה היה מרשים מאד במיוחד לראות את כל ההמונים מלווים את משפחת שליט לירושלים", סיפרה חפץ על התגלגלותה אל לב המאבק.

יחד עם הפעילים, הייתה במצפה הילה כשגלעד שוחרר: "הייתי ברחוב של המשפחה ואז ראיתי את התמונות הראשונות של גלעד. בכיתי ללא הפסקה והתרגשתי בכל הגוף. זו הרגשה נפלאה ואני שמחה שגלעד חזר בריאו ושלם. אני שמחה שערכים שהמדינה נבנתה עליהם שוב עלו בחברה הישראלית". על החזרה לשגרה אמרה היום חפץ כי היא שבה לחיים נורמליים וכי "בעיקר אני מחכה לשקט ורוגע".

לפניות לכתב: arielnews@gmail.com

(עדכון ראשון: 22:30)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully