ועדת טרכטנברג: "על העם לקבוע המדיניות, ולא האוצר"

ועדת טרכטנברג התכנסה לשמוע את טענות הציבור בשני דיונים - בנושא מצוקת הדיור ויוקר המחיה. חברי הוועדה הביעו שביעות רצון וציינו: "מתכונת זו הרבה יותר מוצלחת מזו בה יושבים פקידים שחושבים שהם מומחים, ולא נתקלים במציאות הפרטנית"

  • ועדת טרכטנברג
מערכת וואלה!

ועדת טרכטנברג ממשיכה בדיוניה ביום השלישי ברציפות, והתכנסה היום (חמישי) לדיון ראשון בנושא מצוקת הדיור, ולדיון בנושא יוקר המחיה. במהלך הדיונים חברי הוועדה האזינו לטענותיהם של נציגים שונים, וכן התייחסו לתגובות שנכתבו על ידי גולשים בדף הפייסבוק ובאתר האינטרנט של הוועדה.

את דיון צוות התחרותיות והמחירים בראשותו של ד"ר שלומי פריזט, שדן בפתרונות לצמצום יוקר המחיה, פתח ד"ר מוסי רוזנבוים , ד"ר לכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון. רוזנבאום דיבר על הריכוזיות במשק, ואמר כי "יש לטפל בפירמידות השליטה דרך מיסוי על דיבידנדים מהחברות הבנות והנכדות". רוזנבאום הציע לטפל בריכוזיות הענפית באמצעות הגברת הכוח של הממונה על ההגבלים העסקיים במשק.

מחאת האוהלים - כותרות אחרונות:
צוות חברתי: גרסת הדיון הציבורי ההמוני
קרע במטה המחאה: הסטודנטים נעדרו ממסיבת העיתונאים
לאוטמן בוועדת טרכטנברג: אין יותר מעמד ביניים בארץ
המשטרה פינתה פעילים שפלשו למבנה נטוש בת"א
למרות ההסלמה, ראשי המחאה מבטיחים: נמשיך במאבק
לאתר ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי

בנוסף הזכיר בעיות נוספות הגורמות לטענתו לעליות מחירים – "טעויות שנעשות, אני אומר בזהירות, הן גניבה ברישיון", הבהיר. "למרות שיש חוק פיקוח על המחירים ישנן טעויות רבות בין המחיר על המוצר למחיר שמשולם בקופה, שמביאות בסופו של דבר לרווחים של מיליוני שקלים", הסביר רוזנבאום, וציין גם את הבעיתיות במקרים בהן חבילות ברירת מחדל ניתנות לחודש בחינם, כאשר החברות מנצלות את העובדה שהצרכנים לא זוכרים לבטלן - וכך הם ממשיכים לשלם עליהן.

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר- האם זה באמת עוזר לכאבים בברכיים?

לכתבה המלאה
כינוסה הראשון של הוועדה בתחילת השבוע (צילום: עומר מירון)

"הכנסת בעלי העסקים קרובה למקרים סוציאלים"

ציון ביטון, מנהל טיפוח יזמות בבאר שבע, הציג את הבעיות עימם מתמודדים עסקים קטנים ובינוניים. "אנו נתקלים כל יום באנשי עסקים שהכנסת הנטו שלהם קרובה למקרים סוציאלים ולא של בעלי עסקים", סיפר. הוא הסביר כי אחד הגורמים לבעיה הינם החסמים על מקורות המימון. "קיימות קרנות רבות שנותנות סיוע, אולם התהליכים לקבלת ההלוואה קשים והריבית היא הכי קשה לעסקים הקטנים. אנו ממליצים להקים קרן מהירה שלא תהיה תלויה בבנקים ותסייע לעסקים הקטנים". בנוסף, ביטון הציע לפשט את הליכי רישוי העסקים, לפטור עסקים ראשונים מארונה ולשפר את תנאי התשלום שעלולים לטענתו לגרום לפשיטות רגל בקרב עסקים קטנים, שלא מצליחים לעמוד בהם.

"מדיניות ציבורית צריכה להיקבע ע"י הציבור ולא האוצר"

בהמשך דיברה פעילת מאהל המחאה בירושלים, עדי מאיר, שהציגה בפני הנוכחים שורה של בעיות במשק הגורמות לטענתה ליוקר המחיה, וכן הצעות לפתרון. בין הבעיות ציינה מאירי את ההפרטה בתחומים בהם המדינה אמורה לספק שירות לאזרחים – כמו חינוך, בריאות ורווחה, וכן הדגישה את הבעייתיות שבבעלות על נכסים פיננסיים וריאליים והמונופול על שוק המלט, שגם גורם למצוקת הדיור. מאיר הציעה להנהיג פיקוח מוגבר על תחומים בהם קיים כשל שוק, חקיקה שתכלול קנסים פיקטיביים ואיסור על אחזקה צולבת של נכסים פיננסים וריאליים.

"לכל הנושאים עליהם דיברתי אין כל משמעות אם לא יחול שינוי מהותי בהתנהלות הממשלה. מדיניות ציבורית צריכה להיקבע על ידי הציבור ולא על ידי פקידי האוצר", סיכמה מאיר. בהקשר זה, מאיר הציעה גם הקמת "ועדת עם", בה אזרחים שיהוו מדגם מהציבור ייקבלו מנדט ללמוד נושא מסוים לעומק ולקבל החלטות לגביו, והסבירה כי מתווה זה קיים באירופה ואפילו במחוזות מסוימים בסין.

"בסופו של דבר, רשתות השיווק יהיו יבואניות החלב"

יפתח שקד, מיוזמי מחאת הקוטג', התייחס להחלטה לפתוח את משק החלב לייבוא, וציין כי הוא מתנגד למהלך. "אולי בהתחלה נראה מחיר נמוך, אולם בעתיד, נשלם על זה הרבה יותר". גם שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, התייחס לנושא ולהשלכות של פתיחת השוק לייבוא - במובן הכלכלי של פגיעה בפרנסת הרפתנים ומשפחותיהם, וכן להיבטים החברתיים והלאומיים. בנוסף הסביר כי הייבוא יחשוף את הצרכנים לתנודתיות עונתית להשפעות מהמחירים בעולם.

"הוכחנו שכאשר מחיר המטרה ירד, מחיר המוצרים לא ירד. בסופו של דבר, תחרות היא לא המטרה - המטרה היא להוריד מחירים", אמר דרורי והוסיף כי "בסופו של דבר, הרשתות מתכוננות להיות היבואניות, אין שום כוונה אחרת. וכמובן, איזה סיבה שימכרו במחיר נמוך יותר?" על מנת להוזיל מחירים דרורי הציע החזרת מוצרי יסוד לפיקוח, ייעול ענף החקלאות לאורך השרשרת, והפעלת פיקוח על המחירים.

בתום הדיון, חברי הוועדה הדגישו כי כל הבעיות שהוצגו מונחות לפניהן ויעברו לדיון מקצועי בצוות. חבר הוועדה, עו"ד דרור שטרום, הוסיף כי הוא סבור שיש להקים רשת של הידברות מתמדת של הרשות הפקידותית עם הצרכנים. "אני משתכנע יותר ויותר הדיון במתכונת הזאת הרבה יותר מוצלח, מאשר שיושבים פקידים וחושבים שהם מומחים אבל הם בעצם לא נתקלים במציאות ברמה הפרטנית", אמר שטרום. "אולי זו תהיה אחת המסקנות שלנו, שהידברות כזאת תתקיים תמיד - ולא רק בעיתות חירום כמו עכשיו".

"עם בנייה לגובה - השמיים הם הגבול"

הדיון בנושא הדיור התקיים בשעות הבוקר בראשותו של אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ונכחו בו מטעם הוועדה גם רפי מלניק, משנה לנשיא המרכז הבינתחומי, רואה החשבון אהרון אליהו, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים בראשות המיסים. במהלך הדיון כולו חברי הוועדה הקריאו תגובות של גולשים בדף הפייסבוק שהעלו בהקשר לנושאים בהם עסקו בדיון, והתייחסו אליהן.

מוטי היינריך, מנהל עסק לניהול נכסים, הציג את הצעותיו בתחילת הדיון והדגיש כי לדעתו, הבעייה בשוק הדיור נוצרה בעקבות התערבות גדולה מדי מצד הממשלה, ולכן על מנת לפתור אותה יש להקטין משמעותית את צעדיה. "השאלה שצריך לשאול היא האם פתרון סוגיית הדיור צריך להיות כרוך בהגדלת העשייה הממשלתית? אולי המדינה היא הבעיה?", אמר היינריך. "המדינה וראשי השלטון הם אלה שיצרו את המצב הקיים בגלל עודף מעורבות ממשלתית במשך 60 שנה. המדינה היא בעיה, לא השוק ולא הציבור". היינריך הציע לבטל את איסור הבנייה לגובה בטענה שהדבר יוביל להגדלת היצע הדירות.

בתגובה אמר לו גבאי כי הערים אינם ערוכות לכך מבחינת תשתיות, ולכך היינריך ענה - "אין עיר שתוכננה לקליטת מיליון תושבים. בכל העולם סדר הדברים הוא כזה: קודם יש תושבים, ואז באה התשתית. תכנון ממשלתי של ערים הוא מרשם לכישלון. המחאה יחד עם התקשורת שועטים לעבר תהום, והתפקיד שלכם כאן הוא להחליט האם להצטרף לעדר או לנסות לעצור אותו ולהראות לו היכן שדה המרעה".

"כלכלה זה לא מדע תיאורטי"

היינריך הוסיף כי לדעתו יש גם לבטל את זכותם של השכנים להתנגד לבנייה בשטח ציבורי, לבטל מגבלות על הסבת בנייני משרדים למגורים, וכן לבטל לחלוטין את מס השבח. "מס השבח מכניס סכום זעום לאוצר המדינה, אולם מעכב עסקאות ויוצר נזק אדיר. אם יבוטל בסופו של דבר הכמות של העסקאות שיתבצעו יגדל וכך יניבו יותר רווח", הסביר.

קרן פישזון, נציגת מועצת עמותות חבר העמים, תקפה את הוועדה, ואמרה כי היא מרגישה שאין משמעות לטענותיה, והן יישארו ברמה התיאורטית בלבד. "אם יש לא יהיה כאן שיתוף פעולה בין אנשי הציבור לאנשי המדע בנוגע לסוגיות הבעייתיות - אין טעם להציג את הדברים כאן. אם אתם חושבים שבעיית הדיור בישראל היא חשובה, עליכם להזמין נציגי אקדמיה לוועדה. כלכלה היא לא מדע תיאורטי ולא מעצבים אותה בתיאוריה, אלא בעבודה בשטח".

את המחאה ייצג פעיל המאהל בירושלים ויו"ר אגודת הסטודנטים, איתי גוטלר. גוטלר הציג את בקשותיו ואמר כי יש צורך בבניית מעונות וכפרי סטודנטים, והציע לקדם את מימוש זכויות בניה לדירות שכבר אושרו. בנוסף, העלה גוטלר את החשיבות של מציאת פיתרון לבעיית דירות יושבי החוץ באמצעות הגדלת המיסוי לדירות רפאים, והציג את ירושלים כמיקרוקוסמוס של המצוקות שהציפה המחאה.

עמית פוני-קרוניש, מנהל מיזם התחדשות עירונית ודיור בר השגה ברשות לפיתוח ירושלים, חיזק את דבריו של גוטלר והוסיף כי "מעמד הביניים בירושלים ובארץ זועק". קרוניש הוסיף כי "זוהי נקודת המוצא לחברים במאהלים. בעלי הדירות לא מוכנים להשכיר את הדירות, ולכן יש ליצור התערבות אינטנסיבית, אמר, "בנוסף, יש לקדם את ההתחדשות העירונית- קשה להכשיר קרקעות נוספות, חייבים פינוי-בינוי בעיר". פרופ' רפי מלניק, חבר הוועדה, הודה לנציגי המאהל שהגיעו לדיון, וציין כי הוא מברך על השתתפותם.

"שמענו היום קשת רחבה של רעיונות", אמר גבאי בתום הדיון. "כאלה שדורשים התערבות עמוקה של הממשלה, וכאלה שדורשים אחריות של האזרח על עתידו. אין ספק שיש הרבה מאוד מה לעשות ולשנות. התקיים דיון על מגזרים שונים ובעיות שונות בחברה הישראלית, ולמדנו הרבה בשלוש השעות האחרונות". גבאי ציין עוד כי "פרופ' מלניק הוסיף שבהתחלה הוא היה סקפטי לגבי היכולת לקיים דיון עמוק בנושאים אלו - אך הוא התרשם מאוד לטובה מעומקם של הדברים, ויוצא מאוד מעודד ממפגש זה".

(עדכון ראשון: 9:00)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully