"אני נרגש מאוד ממה שקורה בשבועות האחרונים, מכך שדור שלם וצעיר קם על רגליו והביע את מחאתו. זה ניסוי בזמן אמת, לא תכנית ריאליטי מבוימת. זו המציאות הישראלית במיטבה". כך אמר הבוקר פרופ' מנואל טרכטנברג, בפתח הדיון הראשון של הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי שבראשותו. חברי הוועדה התכנסו במכון ון ליר בירושלים ונפגשו עם נציגים שונים מהציבור כדי לשמוע רעיונות והצעות לשיפור המציאות החברתית-כלכלית.
מחאת האוהלים - כותרות אחרונות
המשטרה פינתה פעילים שפלשו למבנה נטוש בתל אביב
למרות ההסלמה, מארגני המחאה ימשיכו להיאבק
פילוג בגרעין רוטשילד: "יגאל רמב"ם לא שותף יותר"
6,000 מפגינים בצעדת המחאה השקטה בתל אביב
בפתח הפגישה, הפתוחה לתקשורת, אמר טרכטנברג כי "המשימה שהוטלה עלינו כוללת שני מרכיבים כבדי משקל: עבודה מקצועית ומאומצת שאמורה לתת מענה למנדט הנרחב שהוטל עלינו, והקשבה לציבור הרחב, לרחשי הלב של החברה בישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בעוצמה רבה במחאה". לדבריו, "אנו מצווים לעשות זאת בתוך שבועות ספורים ואני מקווה להציג המלצות לציבור בישראל עוד לפני החגים. הדוברים שיופיעו היום נבחרו על פי קריטריונים ברורים, אבל זה לא מדע מדויק. לא נוכל לעשות צדק עם כולם. זו לא תכנית ריאליטי, זו המציאות".
בדיון השתתף בין השאר התעשיין ומנכ"ל תנועת "הכל חינוך" דב לאוטמן. לדברי לאוטמן, "אין יותר מעמד ביניים בישראל. יש מעמד עליון ומתחתיו אנשים שמתקשים לסגור את החודש. אחריהם יש חמישה עשירונים שעדיין לא הגיעו להפגנות, אבל אי אפשר להתעלם מהם. יש דרך אחת לסגור פערים בחברה והיא להשקיע במערכת החינוך". לאוטמן הוסיף, כי יש יישובים בישראל בהם שיעור מקבלי הבגרויות הוא פחות מ-20%. "זו בושה", הצהיר לאוטמן. "כמה שאני יותר יורד לפרטים - אני יותר מתבייש".
ניר גינוסר, מרצה למתמטיקה ממכללת רמת גן, אמר בדיון, כי "הממשלה מנצלת את חוסר הידע הבסיסי של האזרחים במושגי כלכלה וסטטיסטיקה. ממוצע זה לא ה"רוב". השכר הממוצע אינו נוגע ל-70% מהציבור. החציון אינו נוגע למרבית האנשים. המשכנתה היא גיהינום. חוק הווד"לים הוא טוב ויפה, אבל קניית דירה לוקחת שנים. מרבית הדירות מוזנחות, והמחירים מופקעים. צריך רישיון להשכרת דירה כמו שצריך רישיון לרופא או למכירת אלכוהול". הוא הוסיף, כי "אין עתיד. אין אפשרות להגיע לשום דבר".
דרור גרשון, מהעמותה "מרחב", העוסקת בתכנון עירוניות חדשה, טוען שפתרון המשבר העירוני הוא תנאי לפתרון המשבר הכלכלי. לדבריו, "הפתרונות שאנחנו מציעים הם תוצר של מחקר מעמיק שנעשה במרחב בשנים האחרונות, למידה של הערים בישראל ושל ניסיון שהצטבר בעולם בתחום התכנון העירוני. ה"עיר" היא לא הבניינים, היא הזדמנות חברתית, כלכלית ואישית עבור כל תושב. עיר טובה מספקת לתושביה הזדמנויות מן הסוג הזה. ערים רבות בישראל לא מתוכננות להעניק את ההזדמנויות הללו".