פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      40 שנה במדבר: יוצאי לוב מסכמים את עידן קדאפי

      "זו מדינה לא כיפית, מאוד משעממת, מדינת מדבר", אמר רפרם חדד, שנכלא ועונה בלוב בשנה שעברה. מנגד, אמר עמוס לגזיאל שעלה ב-49', כי "קדאפי מעולם לא היה נגד ישראל ולא נגד יהודים"

      על רקע נפילתה של טריפולי לידי המורדים בלוב, נזכרים יהודים ששהו במדינה או גדלו בה בחיים תחת משטרו של מועמר קדאפי, ששלט במדינה 42 שנים. רפרם חדד, בן 35, הוא היהודי האחרון שידוע כי צעד על אדמת לוב. חדד נשלח ללוב על ידי מרכז אור-שלום למורשת יהודי לוב בחודש מרץ 2010, במטרה לצלם בתי קברות של יהודים. כעבור עשרה ימים הוא נתפס, נעצר ונשלח למתקן העינויים "טג'ורה", סמוך לכיכר הירוקה של טריפולי, שנכבשה אתמול על ידי המורדים במדינה.

      נפילת קדאפי - כותרות אחרונות
      על סף הכרעה: המורדים שולטים בטלוויזיה של לוב
      לוב: קרבות עזים בטריפולי, מצור על מעוז קדאפי
      בעקבות מפלת קדאפי: טריפולי שוב מחוברת לאינטרנט

      חמישה חודשי עינויים בכלא הלובי הסתיימו בנס, לאחר התערבותם של המיליארדר מרטין שלאף ונציגי מדינות אחרות לטובתו. לפיכך, קל להבין את חדד באמרו כי נפילת קדאפי היא ללא ספק "בשורות טובות למדינה, שיצאה לחופשי לאחר 40 שנים".

      מורדים נכנסים לרובע קרקש בטריפולי בירת לוב, 22 באוגוסט 2011 (רויטרס)
      חגיגות המורדים בטריפולי (צילום: רויטרס)

      "לוב היא מדינה לא כיפית, מאוד משעממת, מדינת מדבר. אפילו האוכל בה גרוע. וגרועים מהאוכל הם האנשים. כשנכנסתי לבית הכלא לקחו ממני את המצלמות, הבגדים וקופסאות הטונה שהיו לי כמזון. יצאתי מבית הכלא כשלגופי תחתוני בוקסר בלבד", הוא מספר.

      גם פדהצור בנעטיה , יו"ר מרכז "אור שלום", מחזיק בדעה שלילית מאוד על המדינה. בנעטיה יליד הארץ, אך הוריו עלו מהעיירה חומס שבלוב בשנת 1949. "אל תוך הוואקום שהותיר אחריו קדאפי, יישאבו כעת גורמים איסלמיים קיצוניים", הוא מנבא. "הקהילה היהודית לעולם לא תחזור ללוב – לא לטיול ולא לשום דבר".

      פדהצור מנסה זה שנים ליצור קשרים בלוב עם גורמים שביכולתם לסייע לקהילה היהודית הלובית, אך בשנים האחרונות הוא נתקל בקשיים רבים. "כאשר אני מנסה לשוחח בפורומים באינטרנט עם אנשים בלוב, הדו שיח מסתיים מהר מאוד לאחר שמגלים שאני ישראלי או יהודי. היום שאחרי קדאפי מבחינתי הוא סוף העניין".

      מורדים נכנסים לרובע קרקש בטריפולי בירת לוב, 22 באוגוסט 2011 (רויטרס)
      (צילום: רויטרס)

      מצדו השני של המתרס, עם תחזיות הרבה יותר אופטימיות לגבי עתידה של לוב, עומד עמוס לגזיאל, בן 67 מחולון. לגזיאל עלה ארצה בשנת 49' והוא מאמין שכוחו הפוליטי של קדאפי נפגע אנושות ביום בו החליט לוותר על החתירה לגרעין, לפני כשנתיים. "מרגע שאיבד את האצבע על הכפתור האדום, הוא איבד את כוחו הפוליטי בתוך לוב", אמר.

      "קדאפי מעולם לא היה נגד ישראל ולא נגד יהודים", מוסיף לגזיאל, "דיפלומטים גרועים דאגו להכניס אותו למעגל הרשע בלי סיבה. האנשים במשרד החוץ לא מבינים ניואנסים של שפה והתנהגות בקרב בני השבטים בלוב, ולכן כיצד הם היו אמורים להבין שקדאפי ייפול בגלל עניין הגרעין?"

      היום שאחרי קדאפי הוא בבחינת הזדמנות חדשה לדעתו, מאחר וחלק מהמורדים בלוב קיבל סיוע רפואי וכלכלי מישראל בשנים שקדמו להתקוממות. "כל עוד לא יתערבו גורמים ישראלים שלא מבינים דבר בענייני לוב, אנחנו יכולים להחזיר עטרה ליושנה. צריך לזכור שיהודי לוב לא גורשו מהמדינה, אלא עזבו מרצונם ממניעים ציוניים. הם לא ביקשו לקחת איתם ממון ורכוש, אלא רק תשמישי קדושה – כאלה הם יהודי לוב, זה אופיים האמיתי".