על רקע "הפגנת ה-300 אלף" שהתקיימה אמש (שבת) במספר ערים ברחבי הארץ, תמשיך הממשלה לחפש פתרונות ליוקר המחיה והדיור. הבוקר יודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבועית על הרכב צוות ההידברות שהקים למציאת פתרונות למצוקה החברתית. הצוות שאמור לקיים דיוני עם מארגני המחאה על יוקר המחיה והדיור יכלול שרים, מומחים מהמשק ונציגי משרדי הממשלה. בראש הצוות יעמוד שר האוצר יובל שטייניץ ויטלו בו חלק גם השרים שלום שמחון, גלעד ארדן, גדעון סער, משה כחלון, סטס מיסז'ניקוב, ישראל כץ ואריאל אטיאס.
המחאה נמשכת - הכותרות האחרונות:
מאות אלפים הפגינו: "עכשיו זו שעת הזעקה"
עופר עיני: "קורא ל-800 אלף משפחות להצטרף למחאה"
הקריאו את מגילת העצמאות ברוטשילד: "נאתחל המערכת"
עימותים בין מפגינים לשוטרים בת"א, חמישה נעצרו
המחאה בתמונות: מאות אלפים מוחים ב"הפגנת כל הזמנים"
בתוך כך, שר החינוך גדעון סער אמר הבוקר כי הממשלה תתקשה להיענות לכל דרישות המפגינים. בראיון לקול ישראל אמר השר סער כי "הצעדה גדולה, היא מבטאת כאב אמיתי, אסור להסתכל על המחאה במשקפיים פוליטיים. הצעירים שהפגינו הם השדרה של החברה הישראלית והם מצפים למענה ענייני. אם מדברים על מדינת רווחה בסגנון ספרד, אז ראינו לאן היא הגיעה, עם כל אחוזי האבטלה".
סער הוסיף כי "הטיפול צריך להיות רציני, לבנות כלכלה לוקח הרבה זמן. יש צורך בטיפול יצירתי, ראש הממשלה שותף לתפיסה שצריך תיקון. בין היתר צריך לפתוח שווקים שהיו חסומים לתחרות וחיזוק נושאים חברתיים. לא ניתן להיענות לכל התביעות ואנחנו צריכים לפעול באחריות. מה שקורה בעולם, מחייב אותנו למנוע מצב שיגלוש לשבר כלכלי. ניתן מענה אחראי, לא נהרוס את כלכלת ישראל".
גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התייחס לנושא. ארדן אמר הבוקר לערוץ 2 כי "כדי לממן רפורמות במיליארדי שקלים צריך להחליט מאיפה לקצץ. ראש הממשלה אחראי לניהול כל ענייני המדינה, יש השלכות על סקטורים שונים במשק. ראוי שנעשה הליך של דיון ראוי. ראש הממשלה קשוב למחאה וליוקר המחיה. לא מספיק לומר שיש כאן בעיה אמיתית, ראש הממשלה לא התעלם מכך. בבחירות הבאות אנחנו ניבחן אם הבאנו פתרונות".
אמש הפגינו כאמור מאות אלפי בני אדם בכל רחבי הארץ. בהפגנה בתל אביב נטלו חלק לפי ההערכות כרבע מיליון בני אדם. אחת ממנהיגות מחאת הדיור, דפני ליף, אמרה בהפגנה כי "את הקול הזה אי אפשר להשתיק. הרוח הזו הולכת וגדלה. הולכת ומתעצמת. היא סופה שעוברת בכל הארץ. בלבבות של כל האנשים שעומדים פה ובכל הארץ נושבת רוח של צדק חברתי, של שוויון, של שיתוף, של חלוקה צודקת. היא נושבת בעוצמה ואי אפשר להשתלט עליה. אומרים לי שהדבר הזה גדול עליי, זה נכון. הדבר הזה גדול מכולנו, והוא של כולנו. זה כל היופי. היום הם יבינו שהם לא יכולים לפלג אותנו. שעת הפרטים הקטנים עוד תגיע, אבל עכשיו זו שעת הזעקה".
האם הזעזוע ישפיע על מערכת הביטחון?
גם במערכת הביטחון עוקבים בדאגה אחר המחאות החברתיות, מחשש לפגיעה משמעותית בתקציב הביטחון. במערכת הביטחון נאחזים בהתבטאות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהשבוע שעבר, לפיה "לא יהיה אחראי לקצץ עכשיו בתקציב הביטחון". במערכת הביטחון מבינים שהמערכת הכלכלית צפויה לעבור זעזוע, אך גורמי הביטחון טוענים כי בהתאם לתוכנית הרב-שנתית, הם יידרשו לתוספת תקציבית.
שר הביטחון אהוד ברק, מנכ"ל משרדו האלוף במיל' אודי שני והרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ, החליטו בסוף השבוע האחרון על הקמת צוות חשיבה שיבחן את האופן בו ניתן יהיה לסייע בתחום הכלכלי בצל המחאות החברתיות. על הפרק: פינוי קרקעות עליהן ממוקמים בסיסי צה"ל, סיוע לחיילים משוחררים והטבות לחיילי המילואים. במערכת הביטחון מבינים היטב כי סוגיית הקרקעות היקרות של בסיסי צה"ל, תעמוד בפתח הדיונים.
הרחבת מכסת הקרקעות שיפונו לטובת בניית דיור תהיה תשובה חלקית למחאה. עם זאת, במערכת הביטחון ובצה"ל הודפים כל ניסיון לדבר על קיצוץ בתקציב הביטחון. "אנחנו בתקופה שבה שום דבר לא יציב במזרח התיכון", הסביר גורם ביטחוני, "האיומים גדלו משמעותית ולא ברור האם התהליכים חיוביים או שליליים. הדעות חלוקות, זה לא הזמן לקחת סיכונים על ידי קיצוץ בתקציב".
קצינים בצה"ל שמעורים בפרטי הדיוני סביב התקציב אמרו הבוקר כי "הסיפור האמיתי יהיה סביב המקרקעין של מערכת הביטחון - עליו יושבים מתקנים במרכז הארץ ומעבר לאזורים חדשים כדי ליצור אפשרויות דיור חדשות. אין שום החלטה בנושא אבל יהיה דיון מעמיק שיבחן כל דרך ריאלית".