ראיתי בימים האחרונים מאמרים רבים על המאהל, אך על הרופאים פחות, על הקרע בארץ פחות ועל האימהות פחות. רוב הרשימות מדברות על איך אנחנו עם אחד שמתקומם, שפתאום קם בבוקר רואה שהוא עם ומתחיל ללכת.
ראיתי בימים האחרונים בטלוויזיה גם את הרב גדעון פרל מגוש עציון. איש שחושב שאני והוא בני עם אחד, יושב בכורסא, נראה טוב ושבע רצון; טוב לו עם אלוהים ועם הגזענות; לערבים החושקים בנערות יהודיות בגוש עציון הוא לא יתן לעבוד ביחד. ערבים צעירים ונערות ישראל קדושות ומתוקות, המתפללות כל בוקר ברוך שלא עשני אישה וצועקות אל קודש קודשי האומה.
מחאת האוהלים - סיקור מיוחד:
מי הם אנשי המאהלים?
על מה מוחים ההורים?
פרשנות: אין פתרונות קסם לבעיית הדיור
מה אומרים בעיתוני ערב על האביב הישראלי?
מיוחד למחאת הדיור: שירים של שינוי
ואני אינני יכול להיות אחד ממנו שיחד מתפללים בין י"ז לתמוז ותשעה באב על חורבן מקדש שהיה בית מטבחיים מושחת, לאלוהים רעבים, בקודש הקודשים היו שני פסילים איש ואישה בבלים הנקראים כרובים ובא יוחנן בן זכאי וברא יהדות ששרדה אלפיים שנה עד שרבני ישראל יצאו להורגה עם זכר בית המטבחים הנורא שהיה.
איזה עם אחד? הרב פרל ואני עם אחד? אני מעדיף פועל במה שראיתי השבוע יושב ואוכל כריך גבינה ומקלל את מצבו ואומר - הצעירים שם עושים לי טוב, אבל אני זקן. הוא לא, אבל אני כן. נשבר לי. מה זה צדק חברתי? יש איזה צדק באיזה מקום? איפה יש צדק? יש טבע שעשה אותנו זאבים אלה לאלה וכיוון שאין בארץ חוק נגד קניבליזם ישנו בעל בית שמחזיק בכספי הציבור את הפרלים, ואת הרבנים, שאינו חרד כאשר בני עדתו מכנים את שוטרי ישראל "נאצים". יש את ליברמן שמקבל מה שהוא רוצה, יש חרדים, יש מתנחלים וכל אלה הם בני בריתו של ביבי - הוא שולט בעטיים, הוא חייב רק להם, ולא למפגינים בשדרה. הוא מקים ממשלה עם שרים בלי תיק שמבזבזים כסף שיכול היה לשפר לפחות בית חולים אחד.
איזה עם אחד? אנחנו לא. היינו בני ישראל. היינו ישראלים. היינו עברים. היינו יהודים אבל אני היום קרוב יותר ליהודי אמריקני מאשר לחרדים ולכיפות הסרוגות המקימות פלגות למלחמה בנו. אנחנו ערב רב שבא מכל חור, או שנולדנו כאן, וביבי ממשיך להרוס את המדינה היחידה של מה שנקרא עם יהודי שאיננו עוד. היום ישנו עם שהוא דת פראית, חסרת לב ורגש, שירשה מכל שונאי ישראל את השנאה שלהם להחזיק ולאהוב.
ההפגנות ברחובות נועדו כדי לגרש את האיש הזה - נתניהו, לא נורא לגור בקיסריה. גם אם ירצה לשלוף שפן מאיזה כובע כדי לתת למפגינים לא יוכל, כי אמנם יש בידיו מדינה עשירה אבל את שלטונו הוא חייב לשלושה מגזרים שאינם אנחנו. איזה עם?
אבק אדם נישא ברוח, צעירים מאמינים שיאבדו הכול. אפשר לעשות מהפכה לא אלימה וחזקה אבל מרד - גדול ככל שיהיה - לא יוביל לשום מקום.