פרשנות: אין פתרונות קסם לדיור

אין פתרונות קסם. זאת עובדה פשוטה. גם ראש הממשלה ושר האוצר מבינים את הנחת היסוד הזו, ובהתאם, הם הולכים ומחפשים פשרה סבירה; שילוב סביר בין המהלכים הנכונים והראויים לביצוע לבין תחושת הדחיפות שהלחץ הציבורי יוצר.

המצב הוא טרגי במידת מה: מובילי המחאה, צעירים משכילים שברובם שייכים למעמד הבינוני-גבוה דורשים מהלכים של סבסוד שכר דירה, דיור בר השגה, והוזלת מחירים, אך מי שישלם את מחיר המהלכים הללו הוא בדיוק אותו מעמד בינוני-גבוה הנושא על כתפיו את נטל המיסוי בישראל. בני מעמד זה הם שמשלמים יותר ממה שהם מקבלים ולכן כל קריאה להגדלת התמיכה הממשלתית בסיוע כזה או אחר תגדיל את הנטל על קבוצה זו ולא תקל עליו.

במקביל, כשמציעים בשוק היצע מצומצם של דירות מוזלות לקנייה או השכרה – קבוצה מצומצמת נהנית מזה בלבד, ולא הציבור הרחב. ייקבעו קריטריונים של נזקקות כדי לחלק את ההטבה ואפשר לצפות שמי שיהנה ממנה בסופו של דבר יהיו בעיקר החרדים. רק לצורך הדוגמא, לפני כמה חודשים הוחלט שזוגות צעירים בפריפריה יקבלו 100 אלף שקל לקניית דירה – מהלך שלא מועיל בכלל למי שמתגורר איפה שהדיור יקר באמת. גם להגדלת היצע הקרקע עצמה יש עלות: מי שישלם את העלות הזו הוא לא העני ולא האלפיון העליון, אלא בדיוק המעמד הבינוני-גבוה שמוביל את המחאה.

באופן כללי הניסיון בארץ ובעולם מלמד שכשהמדינה בונה דירות שמיועדות להשכרה הן נוטות להפוך לשכונות עוני; שוב, הנזקקים ייהנו מתוכנית הממשלה – והחשבון יוגש לדיירי האוהלים ברוטשילד. לעומת זאת, הרחבת היצע מעונות לסטודנטים הוא בהחלט צעד סביר שבעצם מאפשר הטבה לכל אדם שהוא סטודנט לתקופה מצומצמת במהלך חייו, ובנוסף - הסטודנטים שיצאו משוק הדיור הכללי יתרמו להגדלת היצע הדירות הרחב בציבור.

נתניהו הכריז על מהפכת הקרקעות, והצהיר שהיעד של הממשלה כבר אינו למקסם את הרווח על הקרקע. שחרור הקרקעות הוא צעד משמעותי, שבהחלט יוזיל באופן מידי את הדירות. ואולם, גם לצעד זה יש מחיר כמובן – הפגיעה בהכנסות המדינה תורגש בכספי משלם המסים.

למרות הקריאות הרבות בציבור לפיקוח על שכר הדירה, הצעת שר האוצר וראש הממשלה אינה כוללת התערבות בשכר דירה וטוב שכך. פיקוח על שכר דירה לא רק שאינו מצמצם את מצוקת השכירות אלא מחריף אותה: במדינות רבות בעולם זה נוסה ותמיד הוביל לבעיות ולא לפתרונות.

עומר מואב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון, ושימש כיועץ לשר האוצר יובל שטייניץ