פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדוע ויתרה ארה"ב על אתגר החלל?

      מחר תשוב לכדור הארץ המעבורת "אטלנטיס" ותחתום את 30 שנות פרויקט המעבורות של נאס"א - כשהעתיד מעורפל. אסף אגמון וטל ענבר מצרים על מותו בטרם עת של הפרויקט שתרם כה הרבה לאנושות

      דמותה של מעבורת החלל האמריקנית הפכה לאייקון של עידן החלל במשך שלושה עשורים. עם סיומה של תוכנית החלל המאוישת - מחר (חמישי), כשהמעבורת "אטלנטיס" תשוב לכדור הארץ ממסעה האחרון - ראוי להרהר מעט בשורשיה של התוכנית, כמו גם בשני אסונות החלל שהיו קשורים בה - ולהסתכל קדימה.

      סוף פרויקט המעבורות - סיקור נרחב בוואלה!:
      צפו בשיגור האחרון, בתחילת החודש
      סוף למעבורות האמריקאיות: מי ימלא את החלל?
      סופה של מלחמת הכוכבים? / ארז מיכאלי

      מעבורת החלל אטלנטיס שוגרה בפעם האחרונה לחלל, יולי 2011 (רויטרס)
      חללית לשימוש חוזר. ה"אטלנטיס" ממריאה למשימתה האחרונה, בתחילת החודש (צילום: רויטרס)

      שורשיה של מעבורת החלל נעוצים ב"תוכנית אפולו" להנחתת אדם על הירח. הרעיון היה יצירת חללית לשימוש חוזר כדי להוזיל את טיסות האדם לחלל ולמשימות חלל מגוונות. נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון, הוא שאישר את מיזם הפיתוח של מעבורת החלל. המעבורת הייתה התגלמות טכנולוגיית החלל האמריקנית של שנות השבעים.

      יש המקטרגים על ההוצאות הכבדות הכרוכות בקיומה של תוכנית חלל מאוישת, ומצביעים על החלופה - רובוטים. אבל רובוטים אינם חסיני תקלות, ובעבר נכשלו משימות לא מאוישות בגלל תקלות שאדם היה יכול לפתור. יתרה מכך, לא ניתן לכמת בכסף את גודל ההשראה שהעניק חקר החלל באמצעות אסטרונאוטים לדורות רבים של מדענים ומהנדסים.

      ניסויים היסטוריים

      תקצר היריעה מסיכום כלל הישגי המעבורת, ודי לציין את שיגור טלסקופ החלל "האבל" ואת בניית תחנת החלל הבינלאומית - מגדולי המיזמים המדעיים-טכנולוגיים בכל הזמנים - ושיגורן לחלל של משימות מחקר מדעיות למרחבי מערכת השמש.

      צוות המעבורת אטלנטיס בחלל, 18 ביולי 2011 (רויטרס)
      האדם הוא יצור חוקר. צוות ה"אטלנטיס" בתוך המעבורת, השבוע (צילום: רויטרס)

      באופן סמלי הצלחנו אנו, במכון פישר, להעלות כמה ניסויים ישראליים לשתי הטיסות האחרונות. מכון פישר, בשיתוף פעולה עם גורמי מחקר מהאקדמיה הישראלית והאמריקנית, העלה לחלל ניסויים בתאי עצם - ניסוי היסטורי מבחינת מדינת ישראל, מכיוון שפעם הראשונה ניסוי ישראלי עלה לתחנת החלל עם מעבורת אחת ("אנדוור"), שהה בה, והוחזר על ידי מעבורת אחרת ("אטלנטיס").

      שני הניסויים הישראלים הנוספים שעלו לחלל משמעותיים ביותר גם הם. אחד עסק בקידום מזון פרוביוטי (יוגורט של תנובה), ואחר, של חברת "שטראוס מים", עסק בטיהור מים לשתייה, ובדק טכנולוגיות חדשניות לטובת כלל האנושות.

      ללא תוכנית עתידית

      שני אסונות בהם קיפחו חייהם 14 אסטרונאוטים (אסון ה"צ'לנג'ר" ב-1986 וטסון ה"קולומביה" ב-2003, בו קיפח את חייו האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל) העיבו על משימות חלל רבות ומוצלחות. בעקבות אסון הקולומביה, הוחלט להוציא את צי מעבורות החלל האמריקניות משימוש בשנת 2010 (מועד שנדחה ל- 2011). בראשית 2010, הורה הנשיא ברק אובמה ביטול תוכנית הדגל של נאס"א, וכך הסתיימה תקופת השירות של מעבורת החלל, ללא תוכנית עתידית להחליפה.

      המעבורת אטלנטיס עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית, 18 ביולי 2011 (רויטרס)
      ביקור אחרון. "אטלנטיס" עוגנת בתחנת החלל, השבוע (צילום: רויטרס)

      מצב זה בעייתי לארה"ב. החלל, כעת, הופקר לפעילות מאוישת של רוסיה וסין בלבד. אסטרונאוטים אמריקנים ימשיכו בינתיים לטוס לחלל בחלליות רוסיות, עד לגמר פיתוח חלליות מאוישות על ידי חברות חלל מסחריות בארה"ב, או עד שינוי במדיניות החלל של ארה"ב. היבט נוסף הוא אובדן עובדים בתחומי המדע והטכנולוגיה, שהיו קשורים לתוכנית החלל. הכשרה של כוח אדם כזה יקרה ואורכת זמן רב, וככל שההפסקה בטיסות החלל המאוישות של ארה"ב תארך, יהיה קשה יותר להשלים את השורות.

      האדם הוא יצור חוקר. החלל מציב בפניו אתגרים כבירים, ומדינות שונות ובראשן ארה"ב נענו לאתגר. התועלת הרבה למדע, לטכנולוגיה ולחיי היום יום של כולנו, שנבעו מתוכניות החלל השונות, הן רבות מספור. יש לזכור זאת בעת השמעת הטיעון של סדר עדיפויות בהשקעה במחקר וטכנולוגיה - אותן משמיע הממשל בוושינגטון כדי להסביר את הצעד בו נקט. אף לא אחד מאלו שהגו או החליטו להוציא לפועל את תוכנית המעבורות לא שיער עד כמה תהייה תרומתה משמעותית לאנושות.

      תא"ל (מיל') אסף אגמון הוא ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

      טל ענבר הוא ראש מרכז החלל במכון פישר