ההערכה: ליברמן לא יתפטר מתפקידו לפני השימוע

ההודעה הערב (רביעי) של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, על הכוונה להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד שר החוץ אביגדור ליברמן, היא כמובן דרמטית, אך במערכת הפוליטית מעריכים כי הדרמה הפוליטית בעקבותיה לא תתרחש באופן מיידי. כדי לדעת מה צפוי לקרות כעת, צריך להיזכר, לפני הכל, בדברים שליברמן עצמו אמר.

ב- 3 באוגוסט 2009, לפני למעלה משנה וחצי, יו"ר ישראל ביתנו הגיב להמלצת המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. "במידה ולאחר השימוע היועץ המשפטי לממשלה יחליט להגיש כתב אישום, אין ספק שבאותו רגע אתפטר ובתוך 3-5 חודשים אתפטר גם מתפקידי כיו"ר מפלגה וכחבר כנסת, כדי להעביר בצורה מסודרת את כל העניינים", אמר אז ליברמן בישיבת סיעתו.

ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית היא שהדברים נכונים לא פחות גם היום: לפני השימוע לא תהיה דרמה פוליטית מצד ישראל ביתנו, בוודאי שלא בשל הכוונה להגיש נגד יושב הראש שלה כתב אישום. לליברמן אין מניע לאבד את משרת שר החוץ, כאשר עיני כולם נשואות להחלטת האו"ם בספטמבר בעניין ההכרה במדינה פלסטינית. רק בתפקידו הנוכחי הוא יוכל להשפיע על ההתנהלות הישראלית בנושא.

משום כך, הצפי הוא שהדרמות הפוליטיות יידחו במספר חודשים, עד לאחר השימוע. באותה ישיבת סיעה מאוגוסט 2009, ליברמן הוסיף ואמר: "הערכה שלי שגם בשנה הבאה ובעוד שנתיים אשאר יו"ר המפלגה וגם שר החוץ", מה שהתברר כנכון. עוד שלושה חודשים וחצי יחלפו שנתיים מאותה אמירה וליברמן עדיין בתפקידו. הוא יתכונן היטב לשימוע והוא מאמין שיצליח לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להוריד סעיפים בעייתיים, מבחינתו, בכתב האישום, ואולי אף לבטלו.

השאלה כעת היא מה יקרה בתום אותן שנתיים ואולי בעוד כמה חודשים. כבר ברור שליברמן לא מסתפק בתפקיד שר החוץ והוא שואף לגבוה ביותר – תפקיד ראש הממשלה. בשביל זה הוא צריך לתכנן היטב את צעדיו, שלא יפגעו במטרתו האסטרטגית.

יש שתי זירות חשובות בהן הוא יצטרך לקבל החלטה, אם וכאשר וינשטיין יחליט להגיש נגדו כתב אישום. הזירה הראשונה היא פנים מפלגתית - בתוך שלושה עד חמישה חודשים, ליברמן יצטרך להכריע מי יחליפו בתפקיד יו"ר המפלגה. כרגע יש שני מתמודדים עיקריים על התפקיד: שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, מספר 3 ברשימת המפלגה לכנסת ומי שנחשב גם לפופולרי בציבור דוברי הרוסית ולמוכר גם בקרב הציבור הישראלי הוותיק יותר, ומנכ"ל המפלגה, ח"כ פאינה קירשנבאום, שעלתה באחרונה לכותרות בעיקר בשל דרישתה להקים ועדת חקירה שתבדוק את מקורות המימון של ארגוני השמאל. נכון לעכשיו עוד מוקדם לדעת במי ליברמן יבחר. ההחלטה תיעשה בעיקר לפי השיקול מי יהיה יו"ר מוצלח יותר ולמי יהיה סיכוי להביא מספר גדול יותר של מנדטים בבחירות הבאות.

הזירה השנייה בה ליברמן יצטרך להכריע, היא הישארות "ישראל ביתנו" בממשלה. בסוגיה זו קיימים שני תרחישים עיקריים, שעשויים להשתנות עם ההתפתחויות בזירה המדינית והביטחונית. במידה שישראל תיקלע לעימות רחב עם חמאס ולעימות מדיני עם הרשות הפלסטינית על רקע החלטה אפשרית באו"ם בספטמבר, ייתכן שליברמן יבחר להיראות כממלכתי, ולא להצטייר כמי שנוטש את המערכה משיקולים פוליטיים צרים כאשר המדינה במצב בעייתי.

במידה שהמצב המדיני והביטחוני לא יהיה דרמטי – כלומר ישראל תטפל בהצלחה בנושא ההכרה של האו"ם במדינה פלסטינית וירי הטילים מרצועת עזה ייפסק או שיימשך אך צה"ל לא יצא למבצע צבאי נרחב – גדלים הסיכויים שיו"ר ישראל ביתנו יחליט להוביל את מפלגתו לפרישה מהממשלה. במערכת הבחירות, ליברמן יוכל להציג את ה"אני מאשים" שלו כלפי עינוי הדין שנעשה לו במשך שנים לא מעטות עד שהוחלט להגיש נגדו את כתב האישום. האחרון שפעל בצורה דומה (מבלי להשוות בין האישומים, כמובן), אריה דרעי, גרף הון פוליטי לא מבוטל בדמות 17 מנדטים. לליברמן יש כבר 15 מנדטים והוא שואף להרבה יותר.