דרעי חוזר? סיבה לדאגה

הסימנים הולכים ומצטברים: סקרים שפורסמו באחרונה מראים כי מפלגה בראשות אריה דרעי צפויה לקבל כשבעה מנדטים בכנסת; מסעות פרסום באוכלוסייה החרדית קוראים להחזרתו של דרעי לשלטון; הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה וחבר ותיק של דרעי, התבטא באחרונה ואמר כי דרעי חייב לשוב להנהגה הפוליטית של המדינה.

אוהדיו של דרעי רומזים שהפעם המטרה היא ראשות הממשלה, ולא פחות. כל התופעות האלה אמורות לעורר דאגה בקרב מי שפוליטיקה נקייה חשובה לו. להזכירכם, לא השתנה דבר: אריה דרעי שרוצה להיות ראש ממשלה, הוא אותו אריה דרעי שב-1999 הורשע על ידי בית המשפט בעבירות של שוחד, הפרת אמונים ומרמה. גזר הדין כלל שלוש שנות מאסר וקנס כספי גבוה.

דרעי חוזר בראיונות ללא הרף על עובדת היותו בין מקימי ש"ס, אך האמת שונה לגמרי. קבוצת רבנים צעירים מירושלים היא שהקימה את המפלגה, וב-1984, לקראת הבחירות לכנסת ה – 11, התקבצו סביב היזמים הירושלמים אוהדים רבים, בהם הרב יצחק פרץ, שמונה למנהיג הפוליטי של המפלגה.

ואיפה היה אריה דרעי בכל הסיפור הזה? דרעי היה אברך צעיר, שהתגורר בקרוון בהתנחלות מעלה עמוס. הוא נכנס אל ביתו של הרב עובדיה כחבר טוב של בנו דוד, אותו הכיר בישיבת חברון בה למדו שניהם. וכך היה עד לכל ההתרחשויות הפוליטיות הדרמטיות ערב הקמת ש"ס.

יחסיו של דרעי עם הרב עובדיה יוסף הם המרתקים ביותר. עם כניסתו לכלא ב-2000 הוא ביקש את סליחתו של הרב שך, מנהיג הליטאים, על הצטרפותה של ש"ס לקואליציה של יצחק רבין ב-1992; ש"ס הצטרפה אז לקואליציה בהוראתו של הרב עובדיה, והרב שך תקף אותו באופן משפיל ביותר וטען שהספרדים אינם ראויים עדיין להנהגה. והנה, כמה שנים לאחר מכן ביקש דרעי סליחה מאותו רב שך שכה השפיל את הרב עובדיה, סליחה על כך שבעצם, עשה מה שמנהיגו הרוחני הורה לו לעשות. משמעות בקשת הסליחה של דרעי היא שהוא אינו רואה ברב עובדיה מקור סמכות, אז מה הפלא שהרב עובדיה לא מעוניין בו עכשיו בהנהגת תנועת ש"ס.

במהלך שהותו בכלא דאגו אנשיו של דרעי להעביר מסר חד וברור: ראשות המפלגה ניתנה לאלי ישי כפיקדון זמני, בניסיון בוטה לעקוף את החלטתו של הרב עובדיה שהכתיר את ישי למנהיג. אבל מאחר ונגד הרב עובדיה אפילו דרעי לא העיז לצאת, התמקדו אוהדיו בהתקפות על ישי עצמו ישי בתואנה כי גזל מדרעי את המפלגה. היום, המאבק כבר אינו בין דרעי לישי: הרב עובדיה הוא היחיד שעומד בין דרעי לבין הנהגת ש"ס. ישי הוא רק שק החבטות של דרעי, שאינו מעז לתקוף את הרב ישירות. אם דרעי היה רוצה, היה יכול לחזור כבר מזמן אל המפלגה. אבל הוא אינו מוכן להיות מספר 2 של אף אחד.

דרעי זוכה לתמיכה יוצאת דופן מהתקשורת החילונית, שהעצימה את כישוריו באופן מיסטי. 15 שנים הוא היה במערכת הפוליטית, ו-11 שנים שהוא כבר בחוץ, אך עדיין פופולרי, ועדיין ממשיך לבחוש בפוליטיקה הישראלית. תמוה בעיניי כיצד היום, כאשר מעמדה הציבורי של המערכת הפוליטית ירוד כל כך, רבים עדיין חושבים שדרעי הוא התשובה למפלגה חברתית. מה קרה לנו שאנחנו מוכנים לתת אמוננו באדם שהורשע בשחיתות ונידון לשלוש שנות מאסר וקנס כספי. רק בגלל שכבר הסתיימה תקופת הקלון המשפטי שלו? אולי כי האלטרנטיבה הפוליטית נראית רע יותר, ואולי כי אנחנו פשוט מחפשים מושיעים לרגע.

* ד"ר ענת פלדמן היא חוקרת ש"ס ומרצה במכללת אחווה.