רעייתו של אריק קרפ: "אם זה לא רצח, מה זה רצח?"

(צילום: טל אנגלנדר.עריכה: אמיר קוטיגרו, קריינות: אביב אברמוביץ')

"אני בהלם, זאת אכזבה קשה. הייתי שם וראיתי איך הם רצחו אותו בדם קר", כך אמרה היום (רביעי) רעייתו של אריק קרפ, שרה, לאחר שבית המשפט החליט כי התוקפים שהיכו אותו למוות בטיילת בתל אביב לפני כשנה וחצי יורשעו בהריגה ולא ברצח. "הם לא עזבו אותו עד שרצחו אותו, אם זה לא רצח מה זה רצח?. הם רצחו אדם חף מפשע, עשו בבעלי לינץ', הייתי שם וראיתי הכל". יחד עם זאת, שרה קרפ הביעה תקווה שבגזר הדין יתחשבו השופטים בנסיבות החמורות וימצו עם הנאשמים את חומרת הדין.

כאמור, בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה בצהריים את שלושת הנאשמים בהריגת אריק קרפ מעבירת הרצח, ובמקום זאת הרשיע שניים מהם, ג'מיל עדס ועבד אלרחמן עדס בעבירות של הריגה ותקיפה בנסיבות מחמירות. השופטים קבעו שהנאשם השלישי, קטין, ביצע את אותן עבירות - אולם ניתן יהיה להרשיעו רק לאחר תסקיר. השופטים קבעו כי למרות אכזריות התקיפה לא הוכח כי השלושה התכוונו להמית את קרפ. עם זאת, הם קבעו כי השלושה היו יכולים לצפות את תוצאת התקיפה, ולכן מדובר בהריגה. עם זאת, הם קבעו כי השלושה היו יכולים לצפות את תוצאת התקיפה, ולכן מדובר בהריגה.

ד"ר דנה פוגץ', יו"ר מרכז נגה המלווה את משפחת קרפ מאז הרצח אמרה בעקבות הכרעת הדין: "עבירת הרצח נמחקה מספר החוקים שלנו. בשנים האחרונות אנו עדים לצמצום של עבירת הרצח, כך שלא ייתן את הדין הראוי על מעשיו גם מי שתוקף באכזריות בל תתואר אדם מבוגר, שכל חטאו היה בכך שיצא עם משפחתו לטיול של ערב ונוטל חייו. אנו קוראים שוב שוב לתיקון החוק ולהתאמת עבירת הרצח למציאות הקשה של חיינו. לצערנו, במדינת ישראל כיום, למרות האלימות הגוברת, לא נמצא מענה הולם לנושא".

התובע במשפט, עו"ד מנחם מזרחי, אמר לאחר הכרעת הדין כי עמדת התביעה ניצחה, על אף שהשופטים זיכו את הנאשמים מאשמת רצח. הוא אמר כי הפרקליטות תילמד את הכרעת הדין ותחליט האם לערער.

בהכרעת הדין הגדירו השופטים נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן יוסף את התנהלותם של הנאשמים כ"אקסטזת אלימות מבעיתה". הם ציינו כי היו סתירות בין עדויות העדים השונים, אולם בכולן היה גרעין של אמת, שממנו עולה תמונה של תקיפה אכזרית. השופטים הוסיפו שהם נתנו אמון רב בעדותן של אלמנתו של קרפ, שרה, ובתו אוטליה. עוד קבעו השופטים כי בניגוד לכתב האישום, בתקיפה השתתפו גם אנשים נוספים. הם קבעו שעדויות החברים של הנאשמים היו בלתי מהימנות בכל הקשור למעורבותם, או מעורבות חבריהם.


"מהעדויות מצטיירת תקיפה חמורה וחסרת פשרות שברובה היה המנוח מוטל על המדרכה, כשהנאשמים בועטים בו ללא רחם", נכתב בהכרעת הדין. עוד ציינו השופטים, כי עדויות הנאשמים עצמם היו מופרכות. באשר לסימן השאלה הגדול ביותר בתיק, "השעות האבודות" בין התקיפה למציאת הגופה, קבעו השופטים כי הוכח, בעיקר על סמך איכוני טלפון, כי קרפ נכנס למים דקות ספורות לאחר התקיפה, ולא מספר שעות כפי שטענה ההגנה. "לו הייתה נשמה באפו של המנוח בזמן שחיפשו אחריו, היה חושף עצמו בפני המחפשים, או שהיו נתקלים בו", נכתב בהכרעת הדין.

השופטים קיבלו חלק מהטענות של ההגנה על התנהלות המשטרה בזירה, וקבעו שהיא לא הייתה ,חפה משגיאות", אולם קבעו שלא היה בכך כדי לפגוע בראיות. עוד קבעו השופטים כי לאור חילוקי הדעות בין הפתולוגים, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כיצד מת קרפ – מהמכות או מהטביעה. עם זאת, הגיעו השופטים למסקנה כי אין כל חשיבות לכך במקרה זה. בכל מקרה, מבחינה משפטית, המכות שספג הובילו למותו. במהלך הקראת הכרעת הדין בכו שתי בנותיו של קרפ, כשהאזינו לשופטים.