"לא הייתה הצדקה שנופתע במלחמת יום הכיפורים"

אגף המודיעין מתבסס ברובו על מקורות, אולם כאשר אלו נשחקים פורצות מלחמות. כך העיד אלוף-משנה יואל פורת, מפקד יחידת 848 באגף המודיעין (כיום 8200), בפני ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שקמה לחקר נסיבות פרוץ מלחמת יום הכיפורים. "היו ידיעות מספיקות כדי להעניק לצה"ל התראה במועד", סיפר פורת, שלטענתו התריע על כל אחת ואחת מהן. במלאת 41 שנים למלחמה, התיר משרד הביטחון לפרסום עדויות מתוך דיוני ועדת החקירה כפי שנשתמרו בארכיון צה"ל.

ועדת אגרנט || עדויות חדשות נחשפות:
סא"ל יונה בנדמן - ראש ענף מצרים בחטיבת המחקר של אגף המודיעין
אלוף שמואל (גורודיש) גונן – אלוף פיקוד דרום בזמן המלחמה
תת-אלוף שלמה ענבל - קצין קשר ראשי בתקופת המלחמה
אלוף-משנה אברהם לונץ – ראש מחלקת המודיעין של חיל הים
סגן-אלוף יוסף זעירא - ראש מדור הפעלת סוכנים

"לא הייתה סיבה מוצדקת ולא הייתה לפי דעתי הצדקה שנופתע", סיפר פורת, שאמר בפני הוועדה כי הדבר החשוב ביותר במודיעין הוא לצפות מראש מה עומד להתרחש, וישראל נכשלה בכך, לדבריו. "אני סבור שמבחן עליון של כל שירות מודיעין הוא התראה בפני התקפת-פתע ברמה אסטרטגית. לדעתי כל מודיעין שהצליח בכל דבר וכשל בזאת – נכשל. ומדינת ישראל מעולם לא עמדה במבחן". את התרגיל של צבא מצרים לאורך הגבול בימים שפרצו למלחמה היה צריך לפרש כאיתות, לדבריו. "נקבע שעלינו להתייחס לאפשרות שכל תרגיל גדול באזורנו של כל אחד מצבאות ערב בתקופה של מתיחות, טומן בחובו הונאה או הסתרה של כוונה למלחמה".

על פי תיאורו, ההתראה הזאת נמסרה מאוחר מדי. "רק ב-1 באוקטובר בבוקר, כשישבתי עם המטה הפעלתי את היחידה על קיומו של תרגיל גדול הטומן בחובו אפשרות של הונאה". בין השאר מזכיר פורת את ריכוזן של 260 משאיות שהוצבו באזור סיני ונשאו תחמושת, אספקה, ציוד הנדסי ומים. "טענתי הייתה שזה אזור שחורג מאזור שנחשב לאזור תרגיל. ואם כך, אז מה עושה פה ריכוז כזה של אמצעים באזור ים סוף, שהוא לא נחשב כאזור תרגיל?".

פורת אף סיפר כיצד נתקל בסירוב מצדו של ראש אגף המודיעין, האלוף אליהו זעירא, כשביקש ממנו לגייס כוחות מילואים. "אמרתי לראש אמ"ן, היות ואני מרגיש את כל נטל האחריות עלי בנושא ההתראה אני מבקש ממך רשות לגייס 100 עד 150 אנשי מילואים". זעירא השיב לו באופן שאינו משתמע לשני פנים ואמר כי "תפקידו של המודיעין הוא לשמור על עצבי המדינה, לא לזעזע את החברה ואת המשק. אני לא מרשה לך לחשוב אפילו על גיוס רבע בן-אדם, רבע איש מילואים".

"אמרתי לו שאני לא מקבל את התזה שלו, שהיא לא נכונה, ושאני מסוגל להפריך אותה, ושאני גם אוכיח שהיא איננה נכונה". אז השיב לו זעירא כי הוא לא מצא "אף ידיעה אשר מדברת בפירוש על מלחמה".

"תאריך אחד אני כן זוכר" תיאר פורת בפני הוועדה, "נדמה לי ה-4 בחודש. אני אישית שוחחתי עם ראש אמ"ן והפצרתי בו – וזה היה על רקע הידיעות של פינוי המשפחות הרוסיות מסוריה. אז התחלתי בעצם את המלחמה. בשעה שמונה בערב באתי לחדר המבצעים שלי, ומאז לא יצאתי עד אחרי המלחמה. רק בחצות זה נקבע כמודיעין אמין", הוא העיד. הוא טען כי היה לו ברור שמדובר במלחמה", והוא הציג בפני הוועדה אוסף ידיעות שמוכיחות את הערכותיו בנושא. חלקן היו ברורות כשמש - "רואים את כל הטנקים על קו המים, את כל הצבא המצרי במצב של זינוק".

"השחיקה של המקורות היא תופעה כללית בכל העולם. היא אינטנסיבית במיוחד במדינת ישראל - מעבר למותר – בגלל בעיה תודעתית של הגורמים המשתמשים במודיעין, חוסר הבנה או חוסר משמעת. בששת הימים וגם במלחמה האחרונה, נעשו דברים שאסור שייעשו, שגרמו לשחיקה מיותרת של מקורות", הסביר אל"מ פורת. לדבריו "גם במלחמת יום הכיפורים נהגו בחוסר זהירות במקורות".

לתופעת השחיקה הוא התייחס מצד אחד בסלחנות ואמר כי היא בלתי נמנעת, ומאידך, טען כי לפחות בחלקה, היא ניתנת למניעה. "אנחנו מסכנים מספר קטן של בני אדם, אבל על ידי זה שנמנעת שריפת המקור, נציל בסופו של דבר הרבה בני אדם. זאת היא ספקולציה. במדינת ישראל, ובצדק, אני מקבל את זה, כי כל המציל נפש אחת מישראל כאילו מציל עולם ומלואו".

מלבד שחיקת המקורות, הציג פורת בפני הוועדה בעיה נוספת. לדבריו, כמות דובר הערבית ביחידה הלכה וירדה. "מאז שפחת מספר דוברי הערבית בצה"ל אנחנו בירידה איכותית וכמותית של מספר האנשים שיודעים ערבית אמינה. היום רוב האנשים העוסקים בערבית הם צעירים שלמדו את הערבית בבית הספר ורמת ההוראה שלהם נמוכה. עם זאת, עקב מחסור בכוח אדם הם מעסיקים בתפקיד לא מעט בנות שמשך השירות שלהם הוא קצר ועד שהן לומדות ומגיעות לסף היכולת שלהם הן משתחררות". הערבים, לעומת זאת, ידעו עברית טוב מאד, "אנחנו ביחס לערבים מתפתחים באופן הפוך. הערבים יודעים יותר עברית והיהודים פחות ערבית".

אחת השיטות בהן נקט אגף המודיעין היא לגייס דוברי ערבית מהבית לשורותיו, ניסיון שלא צלח, לדבריו. "הם ניסו לקחת נערים ממה שמכונה 'נוער שוליים', שהם בדרך כלל ממשפחות דוברות ערבית, להכשיר אותם בהכשרה קדם-צבאית ואחר כך לקלוט אותם ביחידה. הניסיון הזה נכשל כי למודיעין צריך אנשים אינטליגנטיים, ממושמעים, עם רמת מצפון גבוהה מאוד". גם הניסיון לשלב בוגרי תיכון שלמדו ערבית לא צלחה לדבריו זאת משום "שאותם תלמידים משתחררים מהר על מנת ללמוד באוניברסיטה ולא נשארים בקבע".

"אנו מקליטים כל דבר שאנו מאזינים לו", סיפר על פעילות היחידה. "הטכניקה היא שהאיש השומע צריך להתרשם מההקלטה ולרשום תמצית בעברית. השומע חייב להבין את התעבורה ולזהות אם היא רלוונטית ואז הוא מעביר את התמצית לאיש שהוא מומחה גדול ממנו". בתפקיד הזה "הושיבו" את האנשים הטובים והמאומנים ביותר כדי להימנע מטעויות. "הרי אני חסיד גדול של מסורת. ליחידה יש מסורת יוצאת מהכלל מאז שהתחילה מלחמת השחרור, של מוטיבציה גבוהה, של הודעה, של תרומה, של מורל לתרומה".

40 שנה למלחמה ששינתה אותנו - פרויקט מיוחד

"אני שמח שהייתה לי ההזדמנות להופיע בפני הוועדה כי אני מרגיש שיש לי שליחות", אמר פורת במהלך עדותו. "השליחות שאני חש אותה היא למנוע שיחידה 848 תואשם בכל דרך שהיא בכך שלא עמדה במבחן במלחמה הזו. כיוון שאני מאמין שיחידה זו היא אחד ממרכיבי הכוח החשובים של צה"ל".

ועדת אגרנט - העדויות שפורסמו בשנים האחרונות:
גולדה מאיר לוועדת אגרנט: "כל אחד טעה קצת"
קציני צה"ל באגרנט: "כשרוצים לחיות, נאחזים בציפורניים"
ועדת אגרנט לאלופים: "ראש אמ"ן הוא כהן גדול?"
הרמטכ"ל אלעזר: "לא ידעתי שהאמצעים המיוחדים לא פעלו"