יום הפועלים, המצוין היום ברחבי העולם, הוא הזדמנות מתאימה להפנות את תשומת הלב אל אחד המגזרים המקופחים בקרב כוח העבודה בישראל: עובדי הקבלן. [[קווי היסוד]] של הממשלה החדשה מוכיחים שוב כיצד זונחת המדינה את עובדיה ומשתמטת מדאגה לזכויותיהם. הפעם, מי שחברו לשם כך הם קדימה ומפלגת העבודה.
עיון בקווי היסוד של הממשלה החדשה ובהסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגת העבודה, מעלה כי מאות אלפי המנקים, השומרים ועובדי התחזוקה משוללי הזכויות, שמועסקים בצורה עקיפה על ידי "קבלני שירותים", יישארו מאחור גם בארבע השנים הקרובות. הממשלה אמנם מבטיחה "לפעול ללא דיחוי לאכיפת חוקי העבודה, לרבות [[שכר המינימום]]", שעומד כיום על 18.58 שקלים לשעה, אך כפי שמסבירה חנה זוהר, מנהלת "קו לעובד": "זה בולשיט". לדבריה, "העיסוק בשכר המינימום מאפשר לקובעי ההחלטות להתחמק מאכיפה יעילה של [[חוקי המגן]] האחרים שעות עבודה ומנוחה, ימי חופשה, דמי מחלה וכו' - שכל אחד מהם חשוב לא פחות".
גם מצבם של אחיהם למאבק של עובדי הקבלן - עובדי חברות כוח אדם (על ההבדל ביניהם נעמוד בהמשך) - לא ישתפר הרבה בזכותם של פרץ ואולמרט. יישום התיקון ל"חוק חברות כוח אדם" שנחקק בשנת 2000, ואמור היה להבטיח את מעמדם כעובדים מן המניין, מוסמס בקווי היסוד ונקבע שיוקם צוות ש"יתאים את החוק למציאות במשק". "זה חמור מאד שהעבודה נותנת לזה יד", אומר עו"ד איתי סבירסקי, מהתוכנית למשפט ורווחה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "העבודה ופרץ נתנו גושפנקא לקבורה ולמסמוס הסופי של הסעיף הזה".
אל תפספס
המחלה הממארת של החברה הישראלית
חברת הכנסת שלי יחימוביץ' טוענת שעובדי הקבלן "זו המחלה הממארת של החברה הישראלית". "זה מטורף לגמרי. העובד הוא שקוף, כי בינו ובין מקום העבודה יש סרסור", היא אומרת, בהתייחסה לחברות המספקות את העובדים.
הבעיה של עובדי הקבלן מתחילה ומסתיימת באופן העקיף בו הם מועסקים: לא ישירות ע"י המעביד, אלא באמצעות גורם שלישי - חברות "קבלני שירותים". כך, לדוגמה, מוסד גדול, שזקוק למאבטחים נמנע מלהעסיק אותם באופן אישי, ופונה לחברה קבלנית, המספקת לו את "השירות" הדרוש, בלי שיש לו כל אחריות אישית כלפי העובדים ובלי שחלים ביניהם יחסי עובד-מעביד. התוצאה: שכר נמוך והפרה שיטתית של הזכויות המינימליות להן זכאי עובד.
הרציונל שעומד מאחורי החברות האלה פשוט: בניגוד לחברות כוח האדם, אליהן מתייחס המחוקק, החברות הקבלניות מספקות שירותים - כמו שמירה ונקיון - ולא את העובדים העומדים מאחוריהם. בדרך זו, הן מצליחות לכופף את החוק ולהפר את זכויותיהם של העובדים. "העובדים הופכים להיות שקופים. הם רק סחורה. האלמנט האנושי לא קיים", מסביר עו"ד סבירסקי. במקור, צורת ההעסקה העקיפה הזו נועדה לספק עובדים זמניים, לתקופה קצובה. אלא שעם הזמן גם המרכיב הזה נשחק, וכיום עובדי הקבלן וחברות כוח האדם מועסקים באותו מקום לאורך שנים, בלי לקבל שום זכות או הטבה, שמקבל עובד מן המניין באותו המוסד. "יש פה בעיה מוסרית. הבן אדם מנקה לך את החדר עשר שנים. הוא עובד אצלך, אבל לא נהנה משום זכויות של עובד מן המניין", מסביר סבירסקי.
"לצורת ההעסקה הזו יש מחיר מאוד גבוה לחברה", אומרת זוהר, שמעריכה כי 25% מכוח העבודה בישראל, שמונה כ-2.7 מליון בני אדם, מועסק באופן עקיף, וכי מחצית מהעניים מועסקים בדרך זו. "את המחיר נשלם גם בעתיד - בוודאות אפשר לצפות שבהגיעם לגיל הפרישה, הם יצנחו מתחת ל[[קו העוני]], כיוון שלא מפרישים להם פנסיה", מזהירה זוהר.
המדינה, כך נראה, מעדיפה להתעלם מהאנשים הקטנים. ויש לה סיבה טובה: הממשלה, כמעסיק הגדול במשק, מעסיקה בעצמה עובדי קבלן דרך חברות השירותים, ובכך נחסכים ממנה הטירחה והתשלום הכרוכים בדאגה לזכויותיהם. "מדובר פה בעצימת עיניים", אומרת זוהר. "המדינה מחפשת את הצעת המחיר הזולה ביותר במכרזים שהיא מוציאה על שירותים כמו שמירה ונקיון, בלי שהיא בודקת אם בסכומים האלה ניתן בכלל להבטיח את הזכויות שמגיעות לעובדים". ובמצב עניינים שכזה, איך ניתן לדבר בכלל על אכיפת החוקים הקיימים? "האכיפה דלה מאד, לא אפקטיבית ולא מרתיעה. יש חפיפה באינטרסים בין הממשלה למעסיקים, והיא נותנת אותותיה", מסבירה זוהר. "האכיפה הזו, של לשלוח פקח נקודתי, מבלי לחפש צמתים של אכיפה מרתיעה, לא תשנה הרבה", היא מסכמת.
נחשו מי התנגד להצעת החוק לטובת עובדי הקבלן
חבר הכנסת לשעבר יגאל יאסינוב ניסה לשים קץ לצורת ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן, ולהרחיב את האחריות לשמירה על זכויותיהם גם למעסיקם בפועל. "הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים", אותה ניסח בשיתוף עם הפורום לאכיפת זכויות עובדים, קבעה כי גם מי שהזמין את העבודה - אותו בנק המעסיק עובדי תחזוקה, לדוגמה - חייב לדאוג לזכויותיהם, ולא יכול להסתתר מאחורי "המעסיק הפורמאלי".
29 ח"כים מהעבודה, מהליכוד, מש"ס ומדגל התורה חברו יחד והפילו את הצעת החוק. 62 ח"כים אחרים כלל לא טרחו להשתתף בהצבעה שנערכה בנובמבר 2005. אחד מהם הוא ח"כ עמיר פרץ. מלשכתו נמסר אז ש"העובדה שהממשלה הזאת [ממשלת שרון. ע.א] היא קפיטליסטית קיצונית היא אחת הסיבות המרכזיות שבגללה החליט להוציא את מפלגת העבודה מהממשלה ולשנות את המצב".
על פרץ יש ליאסינוב בטן מלאה. "פניתי אליו וביקשתי ממנו להיות שותף בחקיקה. הוא אפילו לא רצה לראות מה יש לי לומר", הוא מספר בשיחה עם וואלה! חדשות. "עכשיו הוא דואג לשכר המינימום, אבל קודם צריך לדאוג שהעובד יקבל את מה שמגיע לו, את מה שהרוויח וגונבים ממנו".
גם יו"ר ש"ס, חבר הכנסת אלי ישי, שהבטיח "מהפכה חברתית" בתעמולת הבחירות שלו, לא טרח להגיע לאותה הצבעה על זכויותיהם של עובדי הקבלן. שלושה מחברי סיעתו - יצחק כהן, דוד אזולאי ויאיר פרץ אף הצביעו נגד החוק. ישי, שצפוי להתמנות לשר התמ"ת הבא, היה עסוק בימים האחרונים בפגישות עם ראש הממשלה, ולא מצא זמן להתייחס לפנייתנו.
יאסינוב, שעבר ממפלגת שינוי לישראל ביתנו ולא נכנס לכנסת הנוכחית, מספר שמי שטירפד את החוק היו משרדי התמ"ת והאוצר, שבראשם עמד אהוד אולמרט. "הם טענו שיש לזה עלות תקציבית גבוהה", הוא נזכר.
משרד האוצר מסר בתגובה, כי "הצעת החוק של יאסינוב עלולה לעודד את הקבלן להתנער מחובתו לדאוג לזכויותיו של העובד", זאת, בגלל שיעביר את האחריות למי שהזמין את העבודה. תשובה תמוהה, בהתחשב בכך שבפועל הקבלן מתנער גם כך מחובתו לדאוג לזכויותיהם של עובדיו. "במקום לאמץ את הצעת החוק, יש לאכוף את החוקים הקיימים, שמחייבים תשלום שכר ותנאים כחוק לכל עובד", הוסיפו אנשי האוצר.
משרד התמ"ת מסר לנו, כי התנגדותו לחוק של יאסינוב היתה "פרוצדורלית ולא מהותית", היות ו"חוק כה חשוב חייב להיות יוזמה ממשלתית". עוד נמסר, כי אנשי המשרד מסייעים בגיבוש הצעת חוק חדשה בנושא.
ח"כ יחימוביץ' מבטיחה בשיחה עם וואלה! חדשות "לקחת באופן אישי את החוק הזה, ולהריץ אותו מחדש". לדבריה, "את עיקר פעילותי כחברת כנסת אמקד בתחום של העסקת משנה, ובמלחמה בעבודה דרך קבלנים וצורות הניצול האחרות".
אל תפספס
אל תפספס
פרץ לא עונה לפניות וואלה! חדשות
ביום הבחירות סייר פרץ ב"גן העיר" בתל אביב. כתב "הארץ", ניר חסון, תיאר את המחזה הבא:
השומר בכניסה לקלפי, מעל קניון גן העיר, עובד חברת כוח אדם, ניצל את ההזדמנות וסיפר לפרץ על תנאי העסקתו. "אני אפילו לא יכול להצביע לך, כי לא נותנים לי הפסקה", הוא אמר. "אם איבחר זה יהיה אחרת", הבטיח פרץ בחיוך.
בדיוק חודש לאחר מכן פנינו לפרץ כדי לקבל את התייחסותו לנושא. אך למרות פניות רבות מצד מערכת וואלה! חדשות, העדיף יו"ר מפלגת העבודה, לא להגיב לדברים.