לקראת הבחירות וברקע חגי תשרי, עמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון מפרסמת את מדד הדת והמדינה השנתי ה-18. הממצאים מציירים תמונה חד-משמעית של פער עמוק בין מדיניות הממשלה הנוכחית לבין עמדות רוב הציבור היהודי הבוגר בישראל: כשני שלישים (64%) תומכים בכך שלאחר הבחירות הקרובות תוקם קואליציה אזרחית רחבה - כזו שתפעל ללא המפלגות החרדיות, או שתשלב אותן מבלי להיענות לדרישותיהן בנושאי דת ומדינה (כמו פטור מגיוס, מניעת תחבורה ציבורית בשבת ותקציבי מוסדות הדת). הדרישה לקואליציה שאינה נכנעת לתכתיבי המפלגות החרדיות חוצה מגזרים: 86% מהחילונים, 63% מהמסורתיים הלא-דתיים, 60% מהמסורתיים הקרובים לדת ו-45% מהדתיים שותפים לעמדה זו.
סוגיית השוויון בנטל, שהפכה למוקד העימות הציבורי והפוליטי מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, רושמת הקצנה ברורה בדרישת הציבור לפתרון מלא: 84% מהציבור היהודי תומכים בגיוס אברכים בצורה זו או אחרת (לעומת 80% אשתקד ו-75% ב-2022).
רוב מוחלט (53%) דורש גיוס מלא של כולם לשירות סדיר או לשירות אזרחי חיוני על פי צורכי הצבא, בעוד 31% מסתפקים במכסות פטור למצטיינים. לשם השוואה, בשנת 2021 רק 26% תמכו בגיוס מלא. 16% בלבד מהציבור מקבלים כיום את העמדה החרדית הפוטרת אברכים משירות צבאי. מעניין לגלות כי גם בקרב החרדים עצמם, 18% תומכים במכסות או בגיוס מלא.
בנוסף, הציבור מתייצב ברובו המכריע לצידם של בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה בסוגיית הסנקציות: 66% תומכים בצעדי האכיפה - כולל עצירת תקציבים ומעצר סרבנים - מול 34% בלבד שתומכים בניסיונות הממשלה לחסום מעצרים ולהעביר תקציבים עוקפים. לעמדת בג"ץ שותפים 91% מהחילונים, 70% מהמסורתיים הלא-דתיים ו-55% מהמסורתיים הקרובים לדת.
הביקורת הציבורית לא עוצרת רק בציבור החרדי: 64% מהנשאלים סבורים שיש לחייב את תלמידי ישיבות ההסדר בשירות מלא של 30 חודשים בדומה לשאר חיילי צה"ל, ולבטל את השירות המקוצר (הנמשך בפועל 17 חודשים בלבד). 59% תומכים בביטול גורף של הפטור האוטומטי משירות שניתן לצעירות המצהירות על דתיות, המוביל לתופעה רחבה של הצהרות כוזבות. 31% נוספים סבורים שיש להמשיך בפטור אך להדק את הפיקוח.
הציבור הישראלי מפגין חוסר סובלנות מובהק למימון מוסדות שאינם מלמדים תוכנית יסוד: 76% תומכים בפגיעה בתקציבי בתי ספר חרדיים המסרבים ללמד לימודי ליבה ולהשתתף במבחנים חיצוניים (55% דורשים שלילה מוחלטת של התקציב ו-21% קיצוץ של 50%). 77% סבורים שיש לנתק לחלוטין כל קשר בין מוסדות החינוך למפלגות הפוליטיות, לעצור מימון למוסדות מפרי חוק ולהעמיד את האחראים לדין פלילי - זאת על רקע רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה שאינן עומדות בחובות החוק חרף קבלת תקציב מלא.
מצביעי הליכוד החדשים: פחות ליברליים, יותר לעומתיים
אחד הממצאים הפוליטיים הבולטים ביותר במדד מצביע על שינוי עמוק בהרכב בסיס התמיכה של מפלגת השלטון: קיים פער משמעותי בין מי שהצביעו לליכוד בבחירות הקודמות לבין מי שמצהירים כיום כי יצביעו למפלגה.
בכל סוגיה אזרחית שנבדקה, מצביעי הליכוד הנוכחיים מחזיקים בעמדות שמרניות יותר:
תמיכה בקואליציה ללא כניעה לדרישות החרדים: 54% בקרב מצביעי העבר, לעומת 41% בלבד בקרב המצביעים כיום.
סנקציות נגד סרבני גיוס: 56% ממצביעי העבר תומכים, לעומת 40% כיום.
הפרדת דת ומדינה: 44% ממצביעי העבר בעד, לעומת 29% כיום.
מנגד, בנוגע למתקפות נגד מערכת המשפט התמונה מתהפכת: בעוד 51% ממצביעי העבר ראו בהתבטאויות נגד בג"ץ והיועמ"שית מקובלות, בקרב המצביעים הנוכחיים התמיכה במתקפות מזנקת ל-69%. פערים אלה מספקים הסבר אפשרי לנשירת המצביעים הליברליים מהליכוד אל מפלגות אחרות בסקרים.
אמון הציבור: העליון עוקף את הממשלה והכנסת
בצל המתקפות החריפות של נבחרי הציבור, בית המשפט העליון מוביל ברמת האמון הציבורי מבין מוסדות המדינה עם 30% אמון גבוה - פי שלושה מהאמון בכנסת (10%), וכמעט פי שניים מהאמון בממשלה (18%) וברבנות הראשית (15%). עם זאת, נתון מדאיג מגלה כי 43% מהציבור מצהירים שאין להם אמון באף אחד מהמוסדות הללו.
בסוגיית השסעים החברתיים, 81% מציבים את המתח בין ימין לשמאל כאחד משני הקונפליקטים הקשים בישראל, ומיד אחריו המתח בין חרדים לחילונים עם 74%. המתח העדתי (16%) והפערים הכלכליים (11%) נדחקו לשוליים.
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש, תקף את המערכת הפוליטית בעקבות הממצאים: "הממשלה טוענת שוב ושוב שהיא מייצגת את רצון העם, והמדד מוכיח בדיוק את ההפך. בכל אחת מהסוגיות שנבדקו, רוב עצום בציבור היהודי עומד בעמדה מנוגדת לזו של הממשלה. אבל צריך לומר את האמת גם על מחנה השינוי: ההתנגדות שלו למפלגות החרדיות טעונה במאבק על חוק הגיוס הרבה יותר משהיא נובעת מחזון אמיתי לדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הציבור לא מבקש הישג נקודתי כזה או אחר - הוא דורש חופש דת ושוויון מלאים ברוח מגילת העצמאות".
סקר מדד הדת והמדינה של עמותת חדו"ש נערך על ידי מכון סמית בין ה-13 ל-16 ביולי 2026, בקרב מדגם מייצג של 800 איש ואוכלוסייה יהודית בוגרת בישראל (טעות דגימה מרבית: 3.3%).