לקראת ראש השנה מפרסמת עמותת חדו"ש את מדד הדת והמדינה 2025, שמצייר תמונה ברורה: הציבור בישראל רוצה חופש דת, שוויון בנטל, קואליציה אזרחית - ופחות כפייה דתית. הנתונים חושפים פער עצום בין רצון רוב הישראלים לבין המדיניות שמכתיבה ההנהגה הפוליטית. על פי הסקר, 83% מהיהודים הבוגרים בישראל תומכים בחופש דת ומצפון, בהם 71% מהדתיים ו-46% מהחרדים. גם בקרב מצביעי ימין נרשמה תמיכה רחבה: 83% ממצביעי הליכוד, 76% ממצביעי עוצמה יהודית ו־47% מהציונות הדתית.
לצד זאת, 57% מהציבור בעד הפרדת דת ומדינה, כולל 44% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות. מנגד, רק 31% מאלה שמצהירים כי יצביעו לליכוד בעתיד תומכים בהפרדה - עדות לכך שהבייס של הליכוד הולך ונעשה שמרני יותר.
הקרע החרדי-חילוני מתגלה כעמוק מתמיד: 73% מהציבור רואים בו את הקונפליקט החברתי החריף ביותר כיום, אף יותר מהעימות בין ימין לשמאל. אחד הנושאים הבוערים הוא גיוס החרדים לצה"ל: 80% מהישראלים תומכים בגיוס או בשירות אזרחי חלופי, ורובם אף בעד החלת סנקציות כלכליות על מסרבים - 75% בעד, כולל רוב מובהק בקרב חילונים, מסורתיים ואף חלקים גדולים בציבור הדתי. בנוסף, 67% סבורים שיש להעמיד לדין רבנים המסיתים נגד גיוס, דוגמת הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף שאמר "מי שיקבל צו - שיקרע אותו".
69% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות תמכו בגיוס חרדים, והנתון כמעט זהה גם בקרב מי שמתכוונים להצביע לליכוד כיום (70%). בסוגיית הסנקציות נגד משתמטים, 73% ממצביעי הליכוד הקודמים תמכו בהטלת סנקציות כלכליות, אך בקרב מצביעי העתיד התמיכה יורדת ל-61% בלבד.
ומה עם השותפות הימנית-חרדית? 68% מהציבור תומכים בקואליציה רחבה ללא מפלגות חרדיות, או בשילובן בלי לקבל את דרישותיהן. בקרב מצביעי הליכוד בבחירות האחרונות תמכו בכך 60%, אך בקרב מי שמצהירים כי יצביעו למפלגה בעתיד הנתון צונח ל-42% בלבד. במקביל, 58% ממצביעי הליכוד העתידיים דווקא בעד שילוב חרדים עם דרישותיהם המלאות - עלייה חדה לעומת העבר.
במערכת החינוך, 73% מהציבור כולו דורשים לחייב את מוסדות החרדים בלימודי ליבה, ובקרב מצביעי ליכוד מדובר אף כן ברוב מובהק, אם כי קטן יותר מהציבור הכללי. גם בסוגיות אישיות יותר ניכרת מגמה ברורה: 60% מהציבור בעד הכרה בכל סוגי הנישואין אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים, בעוד שבתחום הקבורה, 38% מעדיפים קבורה אזרחית, אם כי יותר ממחצית כלל לא יודעים שאפשרות כזו קיימת בישראל.
המדד בחן גם את השפעת המלחמות האחרונות: 38% מהציבור חיזקו את דעתם בעד שוויון בנטל וחופש דת בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, ורק 13% חיזקו עמדות בעד "חיזוק הזהות היהודית". במקביל, 55% מתנגדים לערבוב אמונה דתית בצה"ל - כמו פקודות יום דתיות או הצמדת סמלים משיחיים למדים. בנושא אמונה באלוהים - 29% מבעלי הדעה ציינו שאמונתם באלוהים התחזקה מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו, בעוד 7% בלבד ציינו כי אמונתם נחלשה בעקבות האירועים.
45% מבעלי הדעה הסכימו עם העמדה שמוצגת בעיתונות החרדית, לפיה טבח ה-7 באוקטובר הוא גזירה של אלוהים, אשר חמאס משמש כשליחו, כפי שתיארו את השואה ואת מגפת הקורונה כגזירה של האל. 55% לא הסכימו עם הקביעה הזו.
עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"לית חדו"ש, סיכמה: "הציבור בישראל רוצה מדינה נורמלית, מדינה ליברלית, הרואה זכות בסיסית לכל אדם לחיות בהתאם לאמונתו. ממשלות ישראל לדורותיהן פועלות בניגוד לעמדות רוב הציבור ובשירות אינטרסים קואליציוניים צרים. הגיע הזמן לתיקון גדול, שיבטל את השליטה של אנשי הדת בשירותי המדינה ויבטיח חירות אמיתית לאזרחי ישראל"