הכחדה המונית נשמעת כמו אירוע ששייך לעידן הדינוזאורים, אבל קבוצה של 17 מדענים טוענת שהאנושות כבר נעה בכיוון מסוכן מאוד. במאמר שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Frontiers in Conservation Science הם הזהירו כי אובדן המגוון הביולוגי, משבר האקלים והלחץ הגובר שמפעילים בני האדם על מערכות הטבע עלולים להוביל ל"עתיד מחריד" אם לא יחול שינוי משמעותי.
לא מדובר במחקר ניסויי חדש, אלא במאמר פרספקטיבה שחיבר ממצאים ממספר גדול של עבודות קודמות,. בין 17 מחבריו נמצאים קורי בראדשו מאוניברסיטת פלינדרס, פול ארליך מאוניברסיטת סטנפורד ודניאל בלומשטיין מאוניברסיטת UCLA, והמאמר נשען על יותר מ-150 מקורות מדעיים.
החוקרים טוענים שאחת הבעיות היא הפער בזמן בין הרס סביבתי לבין המחיר שהוא גובה. פגיעה בבתי גידול, התחממות ואובדן מינים יכולים להצטבר במשך שנים, בעוד ההשפעה על מזון, בריאות, כלכלה והגירה מתבררת לעיתים רק מאוחר יותר. לדבריהם, ממדי האיום על הביוספרה ועל החיים שבתוכה גדולים עד כדי כך שגם מומחים מתקשים לתפוס אותם במלואם.
בדרך להכחדה השישית?
הניסוח החריף ביותר במאמר נוגע לאובדן המינים. המחברים כתבו כי מבחינתם כבר אין ספק מדעי שהעולם נמצא "בדרך להכחדה המונית שישית". הם אינם טוענים ששלושה רבעים ממיני כדור הארץ כבר נעלמו - הסף המקובל במאמר להגדרת הכחדה המונית - אלא שקצב הפגיעה הנוכחי עלול לדחוף את העולם לשם.
הטענה הרחבה יותר שלפיה המגוון הביולוגי נמצא במשבר מקבלת חיזוק גם ממקורות שאינם קשורים לצוות המחברים. ההערכה העולמית של IPBES (גוף בין-ממשלתי לחקר מצב הטבע והמגוון הביולוגי) קבעה שכמיליון מינים של בעלי חיים וצמחים נמצאים בסכנת הכחדה, רבים מהם בתוך עשרות שנים, ושקצב הכחדת המינים כבר גבוה לפחות פי עשרות עד מאות מהממוצע לאורך עשרת מיליוני השנים האחרונות.
המשמעות אינה מסתכמת באובדן של בעלי חיים נדירים. מערכות אקולוגיות מספקות לבני האדם האבקה, מים נקיים, מזון, קרקעות פוריות, ויסות אקלים ושירותים נוספים. כשהן נשחקות, מזהירים החוקרים, נפגעת גם יכולתה של החברה האנושית להתמודד עם משברים אחרים.
עוד בנושא
"אוכלוסיית מחצית מהמינים בכדור הארץ מתכווצת - בדרך להכחדה"
עידן ההכחדה השישי: כדור הארץ חווה "השמדה ביולוגית" - באשמתנו
כמעט 10 מיליארד בני אדם - אבל התחזית כבר השתנתה
חלק מרכזי במאמר עוסק באוכלוסיית העולם ובצריכה. כשהוא פורסם ב-2021 העריכו המחברים כי מספר בני האדם יגיע לכ-9.9 מיליארד עד 2050, וטענו ששילוב בין גידול אוכלוסייה, צריכה גבוהה וחלוקה לא שוויונית של משאבים יגדיל את הלחץ על מזון, קרקע, אנרגיה ומערכות טבעיות.
מאז עודכנו התחזיות. לפי תחזית האוכלוסייה העדכנית של האו"ם מ-2024, אוכלוסיית העולם צפויה להגיע לכ-9.7 מיליארד ב-2050 ולשיא של כ-10.3 מיליארד באמצע שנות ה-80 של המאה, לפני ירידה מתונה לקראת סוף המאה. כלומר, הכיוון הכללי של גידול נוסף נותר, אבל התחזית כיום נמוכה יותר מזו שהייתה מקובלת כשנכתב המאמר.
המחברים מדגישים גם את הצד השני של המשוואה: לא רק כמה אנשים חיים בעולם, אלא כמה כל אחד צורך. לפי המאמר, הצריכה לנפש במדינות בעלות הכנסה גבוהה גבוהה משמעותית מזו שבמדינות עניות, ולכן גודל האוכלוסייה לבדו אינו מסביר את היקף הפגיעה הסביבתית.
ומה לגבי "הגירה המונית"?
המאמר הזהיר גם מפני עלייה משמעותית בהגירה ובהעתקה של אוכלוסיות בעקבות שינויי אקלים ולחצים סביבתיים. הוא הפנה להערכה ישנה ורחבה במיוחד של 25 מיליון עד מיליארד "מהגרים סביבתיים" עד 2050 - טווח עצום שממחיש עד כמה התחזיות בתחום הזה אינן ודאיות.
הידע שהתפרסם מאז מצייר תמונה מורכבת יותר. ה-IPCC קובע בביטחון גבוה שאירועי אקלים ומזג אוויר הם גורמים משמעותיים להגירה ולעקירה, אבל גם שהכיוון והיקף התנועה תלויים במצב כלכלי, חברתי ופוליטי. רוב ההגירה הקשורה כיום לאסונות מזג אוויר מתרחשת בתוך גבולות המדינה, ולא בהכרח בגלים בינלאומיים צפונה או דרומה. מאז 2008, אירועי מזג אוויר קיצוניים גרמו בממוצע ליותר מ-20 מיליון עקירות פנימיות בשנה.
גם המדענים לא הסכימו על הכול
כמה חודשים לאחר פרסום המאמר הופיעה באותו כתב עת ביקורת של שבעה חוקרים. הם לא חלקו על חומרת משברי האקלים והמגוון הביולוגי, אבל טענו כי הדגש שהמאמר מעניק לגידול באוכלוסייה נשען על הנחות שנויות במחלוקת ועלול להסיט תשומת לב מצריכת יתר, אי שוויון ודפוסי ייצור עתירי משאבים.
מחברי המאמר המקורי השיבו כי מעולם לא טענו שגידול האוכלוסייה הוא הסיבה היחידה או המרכזית למשבר. לדבריהם, השפעת האדם היא תוצאה של כמה גורמים שפועלים יחד, ובהם מספר האנשים, היקף הצריכה, המבנה הכלכלי ואופן חלוקת המשאבים. הם חזרו גם על תמיכתם בחינוך לנשים, נגישות לתכנון משפחה וצמצום צריכת יתר.
"מקלחת קרה" - לא הודעת כניעה
למרות הכותרת האפוקליפטית, 17 החוקרים הדגישו שהמאמר אינו קריאה להרים ידיים. לדבריהם, יש כבר דוגמאות מוצלחות להצלת מינים, שיקום מערכות אקולוגיות וקידום פעילות כלכלית בת קיימא. המטרה, כתבו, היא לתת למנהיגים "מקלחת קרה" שתבהיר את ממדי הבעיה לפני שהאפשרויות לפעול יצטמצמו.
המסר שלהם פשוט יותר מהניסוח המאיים: האנושות אינה עומדת לראות את כדור הארץ "מת" - אבל היא בהחלט מסוגלת להפוך חלקים גדולים ממנו לקשים, מסוכנים ועניים יותר לחיים. ובדיוק בגלל הפער בין קצב הפגיעה לבין הרגע שבו מרגישים את המחיר, הם מזהירים שהזמן הנוח לפעולה עלול להיגמר הרבה לפני שהעתיד המחריד ייראה לעין.