נכנסתי השבוע דרך מעבר מיתר לשטחי יהודה ושומרון. השעה הייתה 08:40, רגוע. למען הסר ספק, הכניסה היא ללא בידוק. בכיכר פניתי ימינה. הכבישים נקיים בניגוד לעבר, הגדר המתריעה מתוחזקת, אינה קרועה ואין בה פתחים. שלט מולי מכריז: "ברוכים הבאים למועצה האזורית הר חברון", ושלט נוסף מבטיח: "מעון. משימה לאומית. תגיע, תתאהב". העמדה הצבאית על הגבעה אומנם חדשה, אך אינה מאוישת - רק במצבי חירום והסלמה.
לאורך הכביש דגלי ישראל מהודקים באזיקוני פלסטיק, כנראה כדי להפגין משילות, אבל מהר מאוד מקבלים תזכורת לכך שמדובר בנסיעה באזור אחר: קו לבן הוא בגדר המלצה בלבד ולא גורם מפריד, וכלי רכב עוקפים זה אחר זה.
בדרך ניתן לראות את השערים הצהובים ושבילי העפר המובילים אל חוות הבודדים, שגדלו בהיקף משמעותי בשנה האחרונה והרחיבו את שטח הפנים של ההתיישבות היהודית ביו"ש.
37 דקות חלפו מבלי שראיתי סיור אחד של צה"ל או מג"ב, ואף לא לוחם אחד לאורך כל הציר. גם לא כשחלפתי באמצע הדרך על פני מפקדת החטיבה המרחבית (מפח"ט) יהודה - ולו לשם תחושת הביטחון. אך כשהיקף המשימות גדול בהרבה מסד"כ הכוחות, כך נראים פני הדברים.
כשהגעתי לעיקול האטתי מעט. שני פלסטינים בנעלי הרים ובבגדי עבודה כחולים עם פס לבן לאורכם ירדו מגבעה סמוכה, חצו את הכביש המהיר בריצה וירדו למורד הוואדי, בדרך אל השכונה הצמודה למפח"ט.
פניתי שמאלה לכיוון קריית ארבע. שני לוחמי חטיבת הנח"ל מגדוד גרניט עמדו מול הטרמפיאדה - כוח אבטחה למקרה שמחבלים יגיעו רגלית או ברכב וינסו לבצע פיגוע בכניסה לעיר או בטרמפיאדה עצמה. הם מאבטחים את האזור כבר חודשיים: "סך הכול די שקט, אין הרבה אקשן. אבל מנסים להכניס אותנו כל הזמן לדריכות, שעוד דקה יכול לקרות משהו. אומרים שעוד מעט נעבור לפעילות בגוש עציון, שם יש יותר עניין".
אחרי שבירכתי לשלום את המאבטח האזרחי והשער החשמלי התרומם, עליתי בעלייה התלולה, פניתי שמאלה בכיכר והמשכתי ללב קריית ארבע. הגעתי לשכונת גבעת האבות, שבה מתגורר איתמר בן גביר. אי אפשר להתעלם מרכיבי הביטחון שנוספו לשכונה מאז מינויו לשר. לאחר מעבר בסמטאות הצפופות ובפניות, חלפתי על פני מערת המכפלה והמשכתי לעבר לב היישוב היהודי, עד לשכונת אבו סנינה. ממנה נפרסת תצפית אל לב העיר וקניון ה'אאוטלט' של חברון, עמוס מותגים כמו טימברלנד, לקוסט, סליו, מנגו, ואנס, בוס, ליוויס ואמריקן איגל.
היישוב היהודי עבר שינוי מהותי, כשהבולט מכולם הוא הקמת שכונת 'נצח דוד' מעל לבית העלמין היהודי. בין בית הספר הפלסטיני לבנות לבין המסגד הוצבו מספר קרוואנים. "זו אדמת יהודים", הסביר לי אחד מאנשי המקום. "אתה לא זוכר מה קרה במאורעות תרפ"ט? יהודים ברחו מפה. אנחנו חוזרים". במבנים היבילים הסמוכים עמלו חשמלאים על התקנת התשתיות. "אתה רואה את סימני הירי על המסגד? לפני שנים ירו משם על היישוב היהודי וצה"ל הגיב באש. אתה מבין מה יקרה אם לא נהיה פה?", שאל, בדיוק כשנשים פלסטיניות יצאו מבית הספר וחלפו בשביל הסלול המפריד בין השכונה החדשה למסגד, בדרכן ללב אבו סנינה.
השכונה החדשה מצטרפת לתנופת בנייה נרחבת ביישוב היהודי, למורת רוחם של התושבים הפלסטינים והרשות הפלסטינית: שכונת 'גאון יהודה' שבקרוב תקלוט קרוואנים למגורים, בית התקומה, בית התקווה, אכלוס בית השלום, ותוכניות מדוברות לבנייה חדשה בהיקף של כ-30 יחידות דיור סביב התחנה המרכזית הישנה.
בירידה מטה חלפתי על פני ביתו של ברוך מרזל והמשכתי החוצה דרך 'בית הדסה'. בשיחת טלפון איתי התגאה מרזל בכך שבשנים האחרונות שקט מאוד ביישוב וכמעט שאין חיכוך. "הרעש היחידי באזור היה 11 אזעקות שהתריעו מפני נפילות טילים", אמר כשהוא בדרכו לירושלים - אחרת היה מתעקש לצעוד איתי בסמטאות כדי להמחיש עד כמה המקום שקט ובטוח. "תלך לראות איך משפצים סוף סוף את הגג אחרי שנים של עיכובים".
מרבית חללי התפילה במערת המכפלה סגורים כעת לרגל עבודות השיפוץ והרכבת הגג. במשך שנים ניסו ביישוב היהודי לקדם את המהלך, אך נתקלו בהתנגדות נחרצת מצד אנשי הווקף והרשות הפלסטינית. הממשלה הנוכחית שינתה את כללי המשחק, והשיפוצים במערה הפכו לעוד נדבך בתנופת הבנייה ביו"ש כולה.
בשעות שלאחר מכן קיים מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל קובי הלר, תרגיל רחב היקף בהשתתפות המשטרה, מג"ב וכלל ארגוני ההצלה, שנערך לקראת תרחיש קיצון של התפרקות מנגנוני הרשות הפלסטינית או ניסיונות של המון פלסטיני לפרוץ ליישובים.
אך התרגיל של תא"ל הלר בחברון הוא רק קצה המזלג של תמונת המצב הרחבה ביהודה ושומרון - בזמן שהסכסוך הישראלי-פלסטיני עובר לפרק חדש, בעל משקל אסטרטגי שונה לחלוטין ממה שהכרנו: מציאות מדינית, ביטחונית ואזרחית אחרת לגמרי.
לפחות בראייתו של מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, השנה החולפת היא "שנה היסטורית" -בעיקר בהקשר של בניין הכוח. בין היתר מדובר בשנה להקמת אוגדת 'גלעד' בפיקודו של תא"ל אורן שמחה, הפועלת בגבול ובבקעת הירדן. גם בתחום הפעלת הכוח נרשמו תהליכים חריגים: המערכה נגד הברחות בגבול הירדני, תפיסת מהגרי עבודה, וחיזוק מקטעים בקו התפר, שחלקו עדיין פרוץ בשל בעיות תקציב וסדרי עדיפויות של צה"ל. לצד זאת נרשמו מדדי טרור מהנמוכים שידעה איו"ש בעשור האחרון - ארבעה הרוגים מטרור, כאשר אחד מהם נרצח בפיגוע שביצע ערבי ישראלי מטייבה.
התהליכים החדשים כוללים בעיקר את ההשתלטות על מחנות הפליטים ובראשם ג'נין, וההתבססות בהם. שר הביטחון ישראל כ"ץ דוחף, למורת רוחם של בכירי צה"ל, לכיבוש כלל מחנות הפליטים באיו"ש, שהפכו לסמלי טרור לאורך עשרות שנים.
בפיקוד המרכז מתגאים בהרחבת השליטה המרחבית באיו"ש, בשינוי הוראות הפתיחה באש שכלל בשלב מסוים גם שימוש בטנקים, ביותר מ-300 תקיפות אוויריות לאורך שנתיים וחצי, וביותר מ-3,000 עצורים מנהליים פלסטינים.
לכך מצטרפים שילוב מוגבר של גדודי מילואים בפעילות הביטחון השוטף, הקמת מפקדה רב-משימתית של צה"ל, המשטרה והשב"כ למאבק בפשיעה לאומנית - שכבר כעת נשמעות קריאות להרחיבה ולהכפיפה למחוז ש"י במשטרה בפיקודו של ניצב משה פינצ'י - ויציבות שנשמרת בתיאום הביטחוני עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.
את התפנית החדה במציאות של איו"ש, שמאתגרת את הישגי הטרור, הביאה החלטת הממשלה להקים 104 יישובים חדשים - מדרום הר חברון ועד גנים-כדים בצפון השומרון.
לפי הגדרת מפקד פיקוד המרכז, האלוף בלוט, בשיחות סגורות, ההחלטה כבר הוטמעה בתפיסת הביטחון: "עברנו מהגנה נקודתית לאזורית, כי שטח הפנים גדל מאוד. זה כבר לא עניין של להגן על ציר ועל יישוב, זה פשוט עניין של שליטה מרחבית, והשינוי הוא עצום".
בחודשיים הקרובים צפויים להצטרף 19 יישובים חדשים, בראשם נועה ועמק דותן. בנוסף לכך, החליטה הממשלה על הקמת יותר מ-150 חוות בודדים ברחבי איו"ש.
בהתאם לכך, הוחלט על שינוי ארגוני ותפיסתי בחטיבה המרחבית מנשה (ג'נין). לפי האלוף בלוט, החטמ"ר ישנה את אופי פעילותו לנוכח ריבוי משימות ההגנה על היישובים ואופיין. לשם כך מוקמים בימים אלו מוצבים חדשים - בהם מוצב צומת 9, הר בזק ומול תייסיר - בעוד שמפקדה חדשה לחטמ"ר מנשה, שתוקם באזור תל דותן, נמצאת כבר בתכנון מתקדם ועם תקציב ייעודי לבנייה.
מסיבה זו הוחלט גם על תוספת כוח אדם לוחם לאוגדה. עם זאת, אף שתנופת הבנייה והקמת החוות מייצרות חיכוך גובר מול האוכלוסייה הפלסטינית, הנחה הדרג המדיני את פיקוד המרכז בכל סדרת הדיונים האחרונים לשמר את הרשות הפלסטינית ככתובת שלטונית ולהמשיך לקיים את הסכמי אוסלו.
לכן, אסור להתעלם בשום צורה גם מפשיעה לאומנית ומטרור יהודי המכוונים נגד האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי A ו-B - פעולות שמערערות את היציבות, ולפחות לפי קציני צה"ל שפגשתי בשטח, עלולות להבעיר את יו"ש כולה. בפיקוד המרכז מעריכים כי מדובר בכ-500 נערים מוסתים ומופרעים, המוגדרים כ"נוער שוליים אנרכיסטי", שחלקם מעורב בפשיעה לאומנית וחלקם בטרור יהודי.
דברים ברוח זו השמיע לאחרונה מפקד פיקוד המרכז, האלוף בלוט, בכנס בכפר עציון ובפורום סגור נוסף: "מי ששורף בית על יושביו, מי שלוקח את החוק לידיים, מי שנותן מכת נבוט עד אובדן הכרה על ראשה של פלסטינית מוסקת בת 65 - בעיניי זה אירוע טרור, אין שאלה בכלל לגבי העניין הזה". האלוף בלוט אף מקפיד להתייחס לפשיעה חקלאית ולפגיעה ברכוש פלסטיני, בעיקר סביב הקמת מאחזים בלתי חוקיים.
אולם הדאגה בפיקוד המרכז אינה נובעת רק מאותם מאות בני נוער, אלא מרוח גבית פוליטית חדשה הנושבת באיו"ש. זו מורגשת בעיקר ברשתות החברתיות, מלהיטה את הרוחות ומשלהבת את פעילי הימין הקיצוני - בעידודם של פוליטיקאים.
"יש עלייה של עשרות אחוזים בכתבי אישום, ועלייה בצווי הגבלה", אמר גורם רשמי בפיקוד המרכז. "אנחנו לא חוששים מאף אחד, אנחנו עושים את מה שבסמכותנו כדי לממש את האחריות". לאחרונה, בדחיפה של פיקוד המרכז, החלו להטיל קנסות תחת סעיף המכונה "תקנת השבה": "אם אני למשל מפנה מאחז לא חוקי, ופיניתי אותו עשרים פעמים - יש חשבונית לכל פינוי. דלק לג'יפים, תשלום לקבלן הפינוי ועוד. זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים ואפילו ליותר מ-100,000 שקל. את החשבונית בסוף צריך להביא לבעל המאחז ולהגיד לו: 'אחי, כל זה על חשבונך'. זה יכול לערער אותם. אבל לצערי יש המון בירוקרטיה, ובינתיים הוגשו רק שתי בקשות בנושא".
כך גם בנוגע להחרמת כלי רכב של פורעי חוק במאחזים הבלתי חוקיים. "המציאות של עבירות על החוק מאוד מסוכנת, כי היא עלולה לדרדר את כל ההישגים שהגענו אליהם בשנת 2026 במלחמה נגד הטרור ולהסיג אותנו לאחור באירוע אחד בלבד", אמר הגורם הצבאי, והוסיף: "הם מקבלים רוח גבית פוליטית, יחסי ציבור וסיוע משפטי".
החשש במערכת הביטחון הוא שככל שיעלו על הקרקע יותר יישובים וחוות בודדים - בשילוב מאחזים בלתי חוקיים, פשיעה לאומנית וטרור יהודי - התהליך יהפוך למתכון לתקופה הרותחת ביותר באיו"ש מזה שנים. עדות מוחשית לכך ניתנה בפיגוע מול הכפר תל, שהחל בטיול בשטחי A שלא תואם באופן רשמי כמקובל עם צה"ל, והסתיים בחטיפת נשק מרבש"ץ ובהרג מ"פ ורבש"ץ.
גורם צבאי רשמי ומוסמך התייחס בשיחה עם וואלה להבדל שבין מאחזים בלתי חוקיים ליישובים שהוקמו כחוק לפי החלטת ממשלה: "יש אומרים שיישוב זה נטל, אבל יישובים הם גם נכס. אתה רואה שאיפה שיש לנו מרחבים של התיישבות, עם מרכיבי ההגנה של רבש"ץ, כיתת כוננות וכל מה שיישוב מביא איתו, ואנחנו כמובן מביאים את זה בפרויקט 'משיב הרוח'. בהנחה שמתנהגים על פי חוק ונותנים לצה"ל לנצח, זה מייצר מציאות אחרת לגמרי".