גלעד ארדן ויולי אדלשטיין הכריזו אתמול (חמישי) על הקמת מפלגת ימין חדשה, כשבפתח דבריו ציין ארדן כי זהו אחד מהימים הקשים בחייו לאור עזיבת הליכוד. "לצערי אני לא יכול לקרוא לליכוד בית. נציגי הליכוד כבר לא מייצגים את בוחרי המפלגה אותם אני כל כך אוהב", אמר. "בחרתי במדינת ישראל".
מתוך סקירה של תגובות הגולשים להקמת מפלגת הימין החדשה בראשות השגריר לשעבר באו"ם, ושותפו החדש אדלשטיין, שעד לא מזמן שימש כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, עולה כי פרישתם מתנועת "הליכוד"מייצרת שיח נרחב - שרובו נושא טון ביקורתי-ספקני בנוגע לכוונותיהם "העצמאיות", כאשר על פי הנרטיב הדומיננטי ברשתות ישנו חשש כי מדובר ב"עוד מפלגת לוויין", שתפצל קולות כמו נסיונות מרכז קודמים שנכשלו.
בנוסף, נבחנו סוגיות הנוגעות בגודל ההשפעה של מפלגתם החדשה, בסיכוייהם לעבור את אחוז החסימה - ובשאלה האם הם מחויבים לגוש של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
מפלגת לוויין? השוואה למפלגות מרכז שקרסו
זהו הנושא הדומיננטי בשיח סביב ההשקה: ויכוח מתמשך האם מדובר במפלגה עצמאית או ב"עוד לוויין" של בנימין נתניהו ושל הליכוד. ניתן לזהות דפוס ברור של גולשים המשווים את המהלך לניסיונות קודמים של מפלגות מרכז-ימין "בוטיק" - גנץ, סער, הנדל וטרופר - שלטענתם בסופו של דבר פיצלו את קולות הגוש ה"אנטי-ביביסטי" מבלי לשנות את התוצאה, ולעיתים אף חיזקו בפועל את נתניהו.
הטון בנושא זה מעורב: לצד ניתוחים ניטרליים-אנליטיים המבקשים להבין את מפת ההצבעה החדשה, ניכרת גם נימה ביקורתית משמעותית שמפקפקת בכנות הפרישה. פרופיל המשתמשים הדומיננטי הוא גולשים פוליטית-מעורבים ופרשנים חובבים, לצד דמויות ציבוריות ופעילים בעלי נוכחות רשתית משמעותית. בהינתן שזהו הנושא הנפוץ ביותר בשיח, נראה שהוא ישמש כמסגרת הפרשנית המרכזית שדרכה יסוקר כל צעד עתידי של המפלגה.
מבחינת הגולש ברשת, המשמעות המעשית היא שכל הופעה או הכרזה עתידית של ארדן ואדלשטיין צפויה להיבחן קודם כול דרך השאלה "האם זה שונה באמת" - ולא בהכרח לגופה.
חשבון מנדטים ואחוז החסימה
נושא ניכר ומגובש בשיח, המתמקד בחישוב הטקטי של השפעת המפלגה החדשה על מפת המנדטים ועל אחוז החסימה. ניתן לזהות דפוס ברור של דיון "מה קורה אם" - תרחישים לפיהם המפלגה עלולה, בהתאם לתוצאה, גם להכתיר בפועל את נתניהו וגם "לשרוף" קולות של בוחרים פוטנציאליים ממחנות אחרים אם לא תעבור את הסף.
הטון כאן שלילי בעוצמה חזקה יחסית לשאר הנושאים, ומשקף חרדה טקטית בקרב גולשים המזדהים עם המחנה המתנגד לנתניהו. פרופיל הכותבים הדומיננטי הוא גולשים בעלי הבנה פוליטית-אסטרטגית, לעיתים מלווים בניתוח מספרי מפורש. זהו נושא בעל השפעה ניכרת על סדר היום, שכן הוא ממסגר את המפלגה כשחקנית מכרעת בתוצאה הכוללת, ולא רק כמפלגה נוספת על המדף.
עבור הגולש המצוי, המסקנה המעשית היא שהוויכוח על "האם כדאי להצביע להם" ימשיך ללוות את המפלגה גם בלי קשר לתוכן המדיני שלה - פשוט בגלל האריתמטיקה הקואליציונית.
הדים להצהרת ההשקה של ארדן ואדלשטיין
נושא זה מרכז תגובות ישירות לדברים שנאמרו בפועל באירוע ההשקה - ובראשן ההתייחסות של ארדן לשאלת שיתוף הפעולה עם יאיר גולן, וכן הצהרות בנוגע לסירוב לשבת ב"ממשלה צרה". ניתן לזהות דפוס ברור של מחלוקת חדה: חלק מהגולשים מצטטים את הדברים בסרקזם ("כמה מרענן לשמוע אמירות כאלה"), בעוד אחרים מגיבים בביקורת ישירה וחריפה על העמדות שהובעו כלפי גולן ומפלגתו.
פרופיל הכותבים הדומיננטי כולל דמויות פוליטיות וציבוריות מתחום האופוזיציה ותומכיהן, לצד פרשנים שעוקבים אחר האירוע בזמן אמת. זהו נושא תגובתי-מיידי במהותו, שמייצג את הרגע שבו הצהרות רשמיות "מתורגמות" לשיח רשתי חד וממוסגר.
עבור הגולשים, המשמעות היא שכל משפט בודד מהנאום עצמו הופך למוקד דיון בפני עצמו, ולכן הביטויים המדויקים מהאירוע ימשיכו להיות מצוטטים ולשמש "ראיה" לכיוון הפוליטי של המפלגה, בין אם בעד ובין אם נגד.
אמון, עבר פוליטי ואחריות אישית
נושא בהיקף מתון יחסית אך עקבי ובעל עוצמת סנטימנט שלילית גבוהה. הגולשים בקטגוריה זו מטילים ספק במניעים של ארדן ואדלשטיין דרך הזכרת עברם הפוליטי - ובכלל זה תקופת כהונתם בממשלה שכיהנה בתקופת מלחמת ה-7 באוקטובר, וכן פרשות עבר כמו "תיק 4000". הטענה החוזרת היא ששתיקה ממושכת בעבר אינה מתיישבת עם הצגת עצמם כעת כאלטרנטיבה מוסרית.
ניכרת מגמה עקבית של שימוש בשפה חדה וישירה, לעיתים בטון של האשמה אישית, מצד גולשים המזדהים בעצמם עם קמפיין אחריותיות ציבורית סביב אירועי המלחמה. זהו נושא בעל השפעה מצטברת: גם אם נפחו מוגבל יחסית לכלל השיח, הוא חוזר ומתעורר בכל הופעה פומבית של השניים.
מבחינת הקורא ברשת, המשמעות היא שכל הצהרה עתידית של המפלגה סביב ביטחון או אחריות ציבורית צפויה להיבחן מול השאלה "איפה היית עד היום" - לא רק מול התוכן שלה.
לעג, סאטירה והומור סביב ההשקה
נושא שולי בהיקפו, אך בולט מבחינה איכותית: בדיחות, המצאת שמות סאטיריים למפלגה, וציניות כלפי האסתטיקה וההפקה של אירוע ההשקה. חלק ניכר מהתכנים מסווגים אוטומטית כ"ניטרליים" מבחינת עוצמת רגש, אך בפועל נושאים טון סרקסטי מובהק שמבטא זלזול קליל יותר מאשר ביקורת מהותית.
פרופיל הכותבים הדומיננטי הוא משתמשים "קז'ואל" שאינם בהכרח עוקבים פוליטית פעילים, המגיבים לאירוע כאל תופעת תרבות פופולרית לרגע. חשיבותו של הנושא בשיח הכולל מוגבלת מבחינת השפעה מדינית, אך הוא תורם משמעותית לחשיפה ולתפוצה הרחבה של האירוע ברשת.
עבור הגולש, המשמעות המעשית היא ש"הווייבים" הסאטיריים סביב ההשקה עשויים להמשיך לעצב את התדמית הציבורית של המפלגה ברשת, לעיתים במידה רבה יותר מאשר תוכן מדיני ממשי.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?
