הגנה על הפרטיות או "גניבת בחירות"? ההחלטה הדרמטית שמתסיסה את הרשת

החלטתו הדרמטית של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על נציגי מפלגות וחברי ועדות קלפי לדווח בזמן אמת מי כבר הצביע, הציתה בסערה את הרשתות החברתיות. ניתוח מקיף של חברת סקופר אודות השיח ב-X (טוויטר), פייסבוק ואינסטגרם בשעות שלאחר פרסום ההחלטה - המבוסס על כ-4,200 פוסטים ויותר מ-20,000 לייקים, תגובות ושיתופים - מעלה כי המרחב הציבורי שרוי בקיטוב חריף. השיח ברשת מתפצל לארבעה זרמים מרכזיים, המציגים את התפתחות המאבק על תודעת הבוחר:

• 1. דיווח עובדתי וניתוח השלכות ההחלטה - 31.6%
• 2. תמיכה בהחלטה כהגנת פרטיות ותיקון מידע שגוי - 28.1%
• 3. היערכות מפלגתית ואי-ציות מוצהר של הקואליציה - 21.6%
• 4. ביקורת פוליטית וטענות לגניבת בחירות - 18.6%

זהו נפח השיח הגדול ביותר, ובו בולטים דיווחים עיתונאיים לצד ניתוחים אנליטיים של גולשים ופרשנים המנסים להבין מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך. פרשנים רבים משווים את האירוע לתקדימים היסטוריים, כמו דרמת "חוק המצלמות" מ-2019, ומעלים את השאלה אם האיסור דווקא לא ישמש כמנוע צמיחה עבור המפלגות שיוצאות נגדו.

הסוקר והיועץ הפוליטי שלמה פילבר, המזוהה עם ערוץ 14 והימין, ניתח זאת בחשבון ה-X שלו: "סיכוי לא רע כי יושב ראש ועדת הבחירות סולברג העניק היום למפלגות הימין שני מנדטים כמתנה. אם להסתמך על האירוע בשנת 2019... ההחלטה של השופט סולברג שמתפרשת במפלגות הימין כניסיון לפגוע בזכות ההצבעה עשויה להתברר כבומרנג שיגרום לימניים לנהור לקלפיות".

לצד המערכת הפוליטית, גורמים אזרחיים רבים מגבים את מהלכו של יו"ר הוועדה. נרטיב זה מתאפיין בקריאות להגנה על זכויות הפרט, בהבעת הקלה על סיומו של נוהג המעקב המטריד ביום הבחירות, ובניסיונות אקטיביים להפריך מידע שגוי שהופץ ברשת בנוגע להשלכות ההחלטה.

משתמש הטוויטר "אור כרמי", צייץ בתגובה לגל השמועות: "הפיד שלכם מלא וגדוש בקשקושים ובבולשיט בנוגע להחלטה של סולברג... תתעלמו בבקשה מכל הרעשנים, שבכלל לא טרחו לקרוא את ההחלטה. מי שיכולים להתנדב לעבוד כמשקיפים בקלפיות - מהערב התפקיד שלכם נהיה הרבה יותר חשוב".

אף שהיקפו אינו הגדול ביותר מבחינת כמות פוסטים, זרם זה גורף את שיעור המעורבות הגבוה ביותר ברשת. במרכזו עומדת תגובת מפלגות הקואליציה - ובראשן הליכוד, ש"ס ויהדות התורה - לצד הכרזתו של שר התקשורת שלמה קרעי כי מפלגתו אינה מתכוונת ציית להנחיה בשטח.

השר קרעי הבהיר את תגובת הממשלה: "נדמה שהשופט סולברג חושב שוועדת הבחירות היא עוד אולם של בג"צ, שבו אפשר לשנות את כללי המשחק במשיכת קולמוס... לא נאפשר להחלטה המופרכת הזו להיות מיושמת בשטח. נשיג את המידע בכל דרך שתעמוד לרשותנו".

הנרטיב היצרי ביותר בפיד כולל התקפות ישירות על עצם לגיטימיות ההחלטה ועל השופט סולברג באופן אישי. גולשים ואנשי תקשורת, שוב - בעיקר ממחנה תומכי נתניהו, טוענים לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות ולאיפה ואיפה בהוראות הוועדה. דובר הליכוד גיא לוי תקף בחשבון ה-X שלו: "ועדת הבחירות 2026: להעביר מיליונים לעמותות לשימוש פוליטי - מותר! להטיס בוחרים מצד אחד - מותר!... לעשות שימוש באלקטור עם מאגר נתונים רשום ומפוקח על פי חוק... מעכשיו אסור!"

בשורה התחתונה - החלטת השופט סולברג אינה רק אירוע משפטי, אלא מבחן משילות פוליטי של ממש. כאשר גורמי ממשל מכריזים בפומבי על כוונתם לא לציית להוראות ועדת הבחירות, שאלת האכיפה בפועל ביום הבחירות הופכת לנקודת הנפיצות המרכזית שתלווה את המערכת הפוליטית בשבועות הקרובים.