שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, תיאר בריאיון שפורסם בתחילת השבוע (רביעי) כיצד חולץ מבין הריסות מתחם הנהגת המדינה לאחר התקיפה האמריקנית-ישראלית בה נהרג המנהיג העליון עלי חמינאי ביום הראשון למלחמה. לדבריו, מאז הוא שרד באמצעות נסיעות בלתי פוסקות ברכב ברחבי הבירה טהרן והחלפת מיקומים תכופה.
בריאיון, שערך העיתונאי האיראני ג'וואד מוגויי במסגרת התוכנית "סיפור מלחמה 2", אישר עראקצ'י כי בידי ישראל וארצות הברית היה מודיעין מדויק על מיקומם של חמינאי ושל בכירים נוספים, שאפשר להן לפגוע בצמרת ההנהגה האיראנית. הוא אמר כי טרם נפגש עם המנהיג החדש של איראן, בנו של חמינאי מוג'תבא, אך הוסיף כי מינויו העביר "מסר חשוב מאוד לעולם, לפיו לא יחול שינוי במדיניות המשטר ובאידיאלים שלו".
עראקצ'י, שהתראיין לפני חידוש הלחימה הנרחבת עם ארה"ב, אמר כי הטיל ספק מלכתחילה בסיכויי הצלחת המשא ומתן עם ארצות הברית מוקדם יותר השנה. עם זאת, לדבריו, היה הכרח לקיים את השיחות גם אם סיכויי ההצלחה עמדו על 10% בלבד - בין היתר כדי שלא יישאר ספק שאיראן ניסתה למצות את הדרך הדיפלומטית. "איש לא יוכל לומר לנו שזו הייתה אשמתנו", אמר.
בריאיון אישר עראקצ'י כי איראן הציעה לארצות הברית עסקה בנושא תוכנית הגרעין שלה בסבב השיחות האחרון בז'נבה. אולם לדבריו, שר החוץ של עומאן, בדר אל-בוסעידי, אמר לו למחרת כי האווירה בוושינגטון הפכה לפתע לוחמנית יותר.
התקיפות המשותפות של ארצות הברית וישראל החלו מעט אחרי השעה 09:00 ביום שלאחר מכן, בעת שבכירים איראנים התכנסו לישיבות במשרד המודיעין, במועצה האסטרטגית למדיניות חוץ ובמועצת ההגנה. "מה שחשוב בעיניי הוא העובדה שלישראל היה מודיעין על הישיבות האלה", אמר עראקצ'י. "הדבר עשוי להצביע על פרצת אבטחה שככל הנראה עדיין קיימת. צריך לתקן אותה".
עראקצ'י מסר דיווח לעלי אסע'ר חג'אזי, סגן ראש לשכתו של חמינאי, כאשר הבניין הזדעזע משלושה פיצוצים בתוך שניות - כל אחד מהם קרוב יותר מקודמו. "הפיצוץ השלישי היה כמעט צמוד לבניין שלנו. החלק שבו שכן משרדו של מר חג'אזי נפגע ישירות, והצד השמאלי של הבניין נהרס לחלוטין".
מזכירו של חג'אזי נהרג במקום, אך עראקצ'י וחג'אזי לא ספגו את מלוא עוצמת הפיצוץ.
"לישראל היה מודיעין על הישיבות האלה". תקיפת הבונקר התת קרקעי של חמינאי
"היינו בצד השני של הבניין, ואחרי הפיצוץ התקרה, הקירות והכול קרסו עלינו. תפסתי את ידו של מר חג'אזי, ועשינו את דרכנו בין הקורות, הלוחות וחתיכות העץ, תוך שאנחנו שומעים קריאות לעזרה. מים זרמו מהתקרה. הכול היה הרוס. בסופו של דבר הצלחנו לצאת, ואז ראיתי שחלקים שונים במתחם הותקפו", סיפר.
עראקצ'י הובהל למשרד החוץ בידי עובר אורח, משום שמכוניתו הרשמית נפגעה בתקיפה.
"במשך שלושה ימים היינו מנותקים מהכול וניסינו לברר מי נותר בחיים ומי נהרג", אמר. "האויב חשב שיוכל לשתק אותנו באמצעות פגיעה בהנהגה, אבל הוא נכשל". עראקצ'י אמר כי איראן נערכה מראש לאפשרות של מתקפה כזאת, וכי כבר גובשו תוכניות לסגירת מצר הורמוז האסטרטגי במקרה של פגיעה במנהיג העליון. שם הקוד לתרחיש היה "קוד 110", על שם הסעיף בחוקת איראן המגדיר את סמכויות המנהיג העליון.
לדברי עראקצ'י, ארצות הברית החליטה לתקוף משום שסברה כי המשטר האיראני נחלש בזירה האזורית בעקבות הפגיעות בשלוחיו בסוריה ובלבנון, ובזירה הפנימית בשל מחאות כלכליות - שאת מהירותן והיקפן, הודה, לא צפה.
עראקצ'י אמר כי ממשלות באזור הזהירו את דונלד טראמפ מפני יציאה למלחמה, והבהירו לו כי תקיפה באיראן לא תהיה פשוטה כמו הפשיטה האמריקנית בוונצואלה שנועדה לחטוף את הנשיא דאז ניקולס מדורו. "איראן היא דבר אחר. מאחוריה ניצבת ציוויליזציה בת אלפי שנים, בשילוב החשיבה השיעית והאמונה במות קדושים. כאשר הדברים האלה מתחברים, הם יוצרים משהו שלא ניתן להביס בקלות", אמר.
הוא אמר למוגויי כי איראן הזהירה את הממשלות השכנות שכל תקיפה תיענה בפגיעה במטרות ברחבי האזור. "אם ישראל תפגע במתקני הגרעין שלנו, נפגע במתקנים שלה. הטילים שלנו אינם מגיעים לאמריקה, ולכן נפגע בבסיסים שלה, שלמרבה הצער נמצאים במדינות שלכם. אם הם יפגעו במתקני הנפט שלנו, נדאג שאיש באזור לא יוכל למכור נפט", אמר.
עראקצ'י טען גם כי אזהרות שהעבירה איראן לממשלת טורקיה הובילו את אנקרה לסכל תוכנית של טראמפ לעודד מרד כורדי שיחדור מעיראק לתוך איראן. שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, "שוחח עם האמריקנים ונקט עמדה תקיפה מאוד בעניין. שורה של מאמצים סיכלה את המזימה הזאת", אמר.
הוא הוסיף כי איראן פועלת להחרפת המחלוקות בין ארצות הברית לישראל. "לעיתים יש ביניהן ניגודי מטרות ועמדות שאפשר לנצל", אמר, מבלי למסור פרטים נוספים.
לדברי עראקצ'י, לאחר מסע ההפצצות הישראלי שנמשך 12 ימים נגד איראן בשנת 2025, שיפרה טהרן את יכולות הטילים שלה והפחיתה את הזמן הנדרש להפעלה מחדש של בסיס לאחר תקיפה מ-10 עד 15 שעות ל-35 עד 40 דקות.
בהתייחסו לבחירה בין דיפלומטיה למלחמה, אמר עראקצ'י: "אנחנו לא נלחמים אלא אם המחיר של הימנעות מלחימה גבוה יותר ממחיר הלחימה".