היום השלישי של אירועי הלווייתו של המנהיג העליון לשעבר של איראן, עלי חמינאי, הפך למפגן כוח מתוכנן היטב של המשטר האיראני, כאשר מאות אלפים גדשו את רחובות טהרן.
אך מעבר להמוני האבלים, בלטו מסרי הנקמה החריפים נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו כן, הופעתם של בכירי המשטר לראשונה מאז המלחמה, לצד המאמץ להציג את חמינאי כ"שהיד" שהקריב את חייו במאבק מול ישראל וארצות הברית, היוו את מוקד תשומת הלב באירועי הלוויה - כך עולה מדיווחי ה"ניו יורק טיימס", ה"וושינגטון פוסט", AP, CNN וכלי תקשורת איראניים.
לאורך מסלול התהלוכה הוצבו עשרות שלטים וכרזות נגד ארה"ב וישראל, שחלקם נשאו מסרים חריפים במיוחד.
באחד מהם הופיעה תמונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לצד הכיתוב בפרסית "לא נעזוב אתכם", ובסרטונים שהופצו מהרגעים הראשונים של התהלוכה נראים משתתפים משליכים בקבוקים לעבר השלט.
שלט נוסף, שמשך תשומת לב רבה, נשא את הכותרת "WANTED" והציג את טראמפ ונתניהו כשעל פניהם מסומנות כוונות ירי. לצד התמונות הופיעה קריאה באנגלית להרוג את השניים "כמו כלבים" תמורת פרס, ומתחתיהם הוצגו ארונות קבורה עטופים בדגלי ארצות הברית וישראל, לצד הכיתוב "Coming Soon".
על בניין סמוך נתלה שלט ענק נוסף שעליו נכתב באנגלית "THERE WILL BE BLOOD" - "יהיה דם" - ומתחתיו הקריאה "KILL TRUMP" - "להרוג את טראמפ".
במקביל, לאורך כל מסלול התהלוכה נשמעו הקריאות הקבועות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל". באחד מטקסי ההספד אף שאל אחד הנואמים: "למה שלא נהרוג את מי שהרג את האימאם שלי ואת המנהיג שלי?", בהתייחסות לטראמפ - וזכה לתשואות מהקהל.
המשטר בונה את חמינאי כקדוש מעונה
לפי ה"ניו יורק טיימס", ההסתה נגד טראמפ ונתניהו היא רק חלק מהמסר הרחב יותר שהמשטר מנסה להעביר.
לאורך רחובות טהרן נתלו כרזות המציגות את חמינאי כדמות הממשיכה את דרכו של האימאם חוסיין - נכדו של הנביא מוחמד, שנהרג בקרב כרבלא לפני יותר מ-1,300 שנה ונחשב במסורת השיעית לסמל של הקרבה ומאבק בעריצות.
באמצעות ההשוואה הזו מנסה המשטר לעצב את דמותו של חמינאי כקדוש מעונה, שהקריב את חייו במאבק נגד אויבי איראן - ובראשם ישראל וארצות הברית.
גם הסמלים בטקס נועדו לחזק את המסר הזה. אלפי משתתפים נשאו את דגל "יא חוסיין", המסמל בשיעה מוות קדוש ונקמה, בעוד ארונו של חמינאי כוסה באותו דגל בימים האחרונים.
מסלול ההלוויה הפך להצגה פוליטית
לפי ה"טיימס", גם מסלול התהלוכה נבחר בקפידה. שיירת הארונות עברה דרך הרחובות הסואנים ביותר של טהרן - אזורי מסחר, חנויות ספרים, אוניברסיטאות ובתי קפה - והמשיכה עד לכיכר אזאדי, אחד מסמליה הבולטים של הבירה.
העיתון מציין כי מדובר בניסיון מודע של המשטר לקשור בין מורשתו של חמינאי לבין חיי היומיום של טהרן, ולהמחיש כי הרפובליקה האסלאמית נותרה חזקה גם לאחר מותו.
לדברי העיתון, כל אירועי האבל תוכננו בקפידה ונשלטו באופן הדוק בידי השלטונות, כחלק מ"הפוליטיקה של המחזה" - שימוש במרחב הציבורי, בהמונים ובדימויים כדי להפגין עוצמה ולהקרין יציבות כלפי פנים וכלפי חוץ. באיראן הפכה התקיפה לאחד מסמלי המלחמה, והמשטר דאג להביא את המשפחות למסע ההלוויה לאחר שעשו דרך של כ-1,300 קילומטרים מדרום המדינה לטהרן.
חנזלה סאלחי, שאיבד את בנו בתקיפה, סיפר ל"וושינגטון פוסט" כי בזמן שזיהה את גופת בנו במכון לרפואה משפטית קיבל את הבשורה על מותו של חמינאי.
"אנחנו רוצים שהעולם ישמע את הקול שלנו", אמר. "אני רוצה שהעולם יבין כיצד מתייחסים לעם האיראני. זה לא היה הפשע הראשון, וייתכן שגם לא האחרון".
לפי העיתון, שילוב המשפחות בטקס נועד לחזק את הנרטיב שמציג את חמינאי ואת קורבנות המלחמה כחלק מאותו סיפור של הקרבה ומאבק.
אחמדינג'אד הופיע - ומוג'תבא שוב נעדר
בין המשתתפים בלט גם נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שתועד צועד לצד ההמונים - אחת ההופעות הציבוריות הבולטות שלו מאז תחילת המלחמה. לצידו, הופיעו הנשיא מסעוד פזשכיאן, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ובכירים נוספים.
גם מפקד משמרות המהפכה החדש, אחמד וחידי, הופיע לראשונה בפומבי מאז המלחמה. לפי ה"וושינגטון פוסט", כאשר זוהה על ידי ההמונים נשמעו קריאות: "וחידי! וחידי! נקמה! נקמה!".
לעומת זאת, המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, שוב לא הופיע בפומבי. רבים מהמשתתפים קיוו כי יוביל את תפילת האשכבה הראשונה מאז נכנס לתפקיד, אולם לפי ה"וושינגטון פוסט" וה"ניו יורק טיימס" הוא נעדר, ככל הנראה בשל חששות כבדים לביטחונו. במקום זאת הוביל את התפילה האייתוללה ג'עפר סובחאני, מבכירי אנשי הדת באיראן.
גם ראש מערכת המשפט של איראן, ע'ולאם חוסיין מוחסני-אג'אי, תועד בהלווייתו של חמינאי. לפי הדיווחים, מוחסני-אג'אי היה הגורם הרשמי שהורה על טבח של 40 אלף איראנים מוקדם יותר השנה.
היום השלישי של ההלוויה המחיש כיצד המשטר האיראני מבקש להפוך את מותו של חמינאי מאירוע של אובדן לאירוע של גיוס.
באמצעות המונים, סמלים דתיים, קריאות לנקמה, איומים ישירים על טראמפ ונתניהו והצגת קורבנות המלחמה כחלק ממורשת המנהיג, מנסה טהרן לשדר כי למרות הפגיעה הקשה שספגה, היא נותרה מאוחדת, נחושה ומוכנה להמשיך את העימות עם אויביה.
גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם