מבקר המדינה חושף: אין גורם ממשלתי שאחראי על השפעה זרה ברשתות חברתיות

לישראל אין מדיניות לאומית להתמודדות עם השפעה זרה ברשתות החברתיות - כך עולה מדוח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה. לפי הדוח, לא נמצא גורם ממשלתי שאחראי על הטיפול בנושא. אזהרות שהתקבלו מגופים שונים הביאו לתחילת גיבוש פתרונות - אך אלה נזנחו לאורך השנים.

כהונתו של המבקר מתניהו אנגלמן הסתיימה בסוף השבוע, בעוד מינוי מחליפו מיכאל ראבילו הוקפא על ידי בג"ץ בעקבות פגמים בהליך הבחירה. עם זאת, הוא רשאי להגיש דוחות שמסר טיוטות שלהם לפני עזיבתו. בדוח העוסק בהתמודדות עם ניסיונות מדינות אחרות לפעול נגד ישראל במרחב הדיגיטלי, הזהיר מהשלכות הליקויים על הבחירות המתקרבות.

"האיום מדאיג. גורמים עוינים, בהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי", התריע. "מצאנו שההיערכות הלאומית בישראל לוקה בחסר באופן מהותי: תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא. זאת למרות שמדינות וארגונים בינלאומיים זיהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כסיכון אסטרטגי, והפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר".

בנוסף, המבקר טען כי האיום מתחדד לקראת הבחירות. "תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות", פירט. "כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק", הוסיף והזהיר כי "ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

"אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת", הבהיר.

לפי הדוח, בשנים האחרונות זוהו ניסיונות השפעה זרה על הקהל הישראלי מצד מדינות שונות, בהן איראן, ש"זיהו את הקיטוב בחברה הישראלית כהזדמנות לקידום יעדיהן". בין היתר, זוהתה פעילות הולכת וגוברת של השפעה זרה על החברה הישראלית, "שליוותה מחאות חברתיות ואף את מערכות הבחירות האחרונות לכנסת". לצד ניסיונות להשפעה זרה על קהל היעד הישראלי, זוהו גם פעולות שתכליתן להשפיע על עמדת הקהל הבין-לאומי בנוגע לישראל וליצור דה-לגיטימציה לפעולותיה.

לקראת הבחירות, נכתב, השימוש בכלי בינה מלאכותית וההתקדמות הטכנולוגית צפויים להגביר את המוטיבציה של בעלי אינטרס להתערב ולהשפיע על קהלי יעד, באופן שעלול לערער את תפיסת המציאות ולגרום לנזק חברתי ופוליטי. "באמצעות כלים אלה גורם עוין יכול ליצור תוכן אמין ומותאם לקהל היעד - טקסט, תמונות ווידאו, בהיקפים גדולים ובהשקעה נמוכה בתוך זמן קצר; להתגבר על מכשולי תרבות ושפה; וליצור בקלות זהויות פיקטיביות רבות שיפיצו ויהדהדו את המסרים באופן שיטתי ומתמשך, תוך חיזוק האותנטיות של אותן זהויות והפיכת חשיפתן למורכבת".

המבקר מצא כי אין לישראל תמונת מצב על היקף ההשפעה הזרה ברשתות, אף ש-58% מהישראלים מתעדכנים בהן לעתים קרובות, לפי סקר איגוד האינטרנט הישראלי והטכניון. כמו כן, אין מנגנון או גורם רשמי שאליו גורמי החברה האזרחית והציבור יכולים לפנות כדי לדווח על חשדות לניסיונות השפעה זרה. בהיעדר נתונים פרטניים הנוגעים לבקשות להסרת תכנים בתחום השפעה זרה, ציין, לא ניתן לדעת מה הייתה מידת היענותן של הפלטפורמות בתחום זה.

לפי הדוח, סיכון הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב דורג בראש רשימת הסיכונים לטווח קצר של הפורום הכלכלי העולמי בשנים 2024-2025 ובראש רשימת הסיכונים של האו"ם.

בישראל זיהו את הסכנה עוד ב-2017. אז, שלל גורמים בישראל, ובהם שב"כ, מל"ל, מערך הסייבר, משרד המודיעין וכן גורמי מחקר וגורמים מהחברה האזרחית בחנו את האיום הנשקף מהשפעה זרה במרחב הדיגיטלי ועל התעצמות ניסיונות ההשפעה הזרה. גורמים אלו הובילו כמה יוזמות להתנעת התארגנות הוליסטית בין-ארגונית להתמודדות עם האיום, אולם יוזמות אלו לא קודמו.

בשנת 2017 עמד ראש המל"ל על כך שמדינת ישראל מהווה יעד להשפעה זרה מצד מעצמות ומצד יריבים נוספים ועל כך שסיכול הריגול וניטור ההשפעה הזרה נוגעים בדילמות ומתחים רבים. בעקבות זאת הנחה לבדוק פערים בתחום. במקביל, בעבודת מטה שביצע מערך הסייבר על האיום הנשקף מהשפעה זרה במרחב הדיגיטלי הוא העלה כי המענה הלאומי בנושא חסר.

עבודת המטה הוצגה בדיונים שהתקיימו במל"ל בשנת 2018 והודגש הצורך בגיבוש מדיניות לאומית לאכיפה וסיכול בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי תוך תיאום בין הגופים. לצד זאת, נעשה ניסיון להתניע עבודת מטה בין-ארגונית. עם זאת, לאחר דיונים אלה המל"ל לא המשיך לקדם את הטיפול בנושא מול הגורמים הממשלתיים השונים, עבודת המטה הבין-ארגונית לא קודמה ולא גובשה מדיניות לאומית בנושא.

הדיונים במל"ל נמשכו ב-2022 והנושא נכלל בהערכת מצב הביטחון הלאומי ב-2023. המל"ל ציין אז כי ימשיך להוביל, ביחד עם הגופים הרלוונטיים, עבודת מטה שמטרתה לתאם בין כלל הגופים את הפעילות בתחום; לבחון פערים בטיפול ככל שישנם כאלו; ויביא המלצות בפני הדרג המדיני לשינויי מדיניות וחקיקה לרבות באשר להפניית המשאבים הדרושים לכך. ואולם, הטיפול בנושא לא קודם.

ב-2023 קבע ראש הממשלה כי נושא ההשפעה הזרה ויצירת המודיעין לשם כך יהיו תחת תחומי עיסוקו של משרד המודיעין. אך תפקיד ראש תחום השפעה זרה לא אויש במשך מספר חודשים במשרד, והמכרז הופסק על רקע סגירתו של המשרד ב-2024. מינהלת המודיעין הלאומי שנושא ההשפעה זרה היה תחת אחריותה הועברה למשרד החדשנות, אלא שנושא ההשפעה הזרה לא הועבר, מבלי שנקבע גורם אחראי כלשהו לטיפול בנושא.

אף שבאוגוסט 2024 הציג ראש מערך הסייבר לפני ראש הממשלה בנימין נתניהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ואת השלכותיו, והעביר לו בהתאם להנחייתו חודש לאחר מכן הצעה לתוכנית פעולה להתמודדות לאומית בין-משרדית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי שכללה פירוט על המשאבים הנדרשים למימושה, בחלוף כשנה, התוכנית שהוצעה לא נבחנה על ידי נתניהו או מי מטעמו. רק בעקבות פניית משרד מבקר המדינה ללשכת ראש הממשלה, הועברה התוכנית ביולי 2025 למל"ל לצורך בחינתה.

עם כניסת ראש מערך הסייבר לתפקידו במאי 2025, עדכן כי בחן את הנושא והחליט כי נכון שהמערך ימקד את מאמציו בכל הנוגע להשפעה זרה רק למקרים שבהם היא נובעת מתקיפות סייבר שממונפות לטובת הישגי השפעה. כך, נכון לאוגוסט 2025, מל"ל ומערך הסייבר הפסיקו מלעסוק בנושא.

"השתלשלות הדברים מלמדת על דפוס חוזר של העלאת האיום לסדר היום, ונקיטת יוזמות להתמודדות בין-ארגונית עימו - אולם יוזמות אלו נזנחו ולא עלו על מסילת יישום ממשית. נכון למרץ 2026, כתשע שנים לאחר שזוהה איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, יש פערים משמעותיים בהתמודדות עימו במישור הלאומי - אין מדיניות לאומית בנושא ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין-ארגונית עם האיום. בהיעדר דירקטיבה והכוונה סדורה אין הלימה בין האיום והתעצמותו לבין המענה הממשלתי שניתן לו והטיפול הממשלתי באיום זה לוקה בחסר", נכתב בדוח.

מנתוני משרד המשפטים, צוין בדוח, עלה כי בשנים 2021-2024 חל גידול ניכר במספר הבקשות שהועברו מגופי הביטחון ומשרדי ממשלה שונים למחלקת הסייבר בפרקליטות להסרת תכנים במסלול הוולונטרי, ברקע מלחמת חרבות ברזל: מכ-8,600 בקשות ליותר מ-106 אלף, וכי כ-15%-25% מהפניות שהועברו מהפרקליטות לפלטפורמות להסרת תכנים בשנים אלו לא נענו. הביקורת העלתה כי אין בידי המחלקה פילוח נתונים לפי הקטגוריה של ניסיונות להשפעה זרה, ואלה נספרו לעיתים במסגרת קטגוריה אחרת, ומחלקת סייבר ציינה כי אף לא ניתן לפלחם במאמץ סביר. בהיעדר נתונים פרטניים הנוגעים לבקשות להסרה בתחום השפעה זרה - לא ניתן לדעת מה הייתה מידת היענותן של הפלטפורמות להסרת תכנים בתחום זה.

בביקורת עלה כי משרד החינוך מציע מערכי שיעור הנוגעים לדיסאינפורמציה ולחשיבה ביקורתית. עם זאת, התכנים המוצעים הם בגדר רשות ונתונים לשיקול הדעת של בית הספר והצוות החינוכי. למשל, בתוכנית כישורי חיים "הכ"חות שבדרך", שהיא תכנית חובה, אחד מהפרקים עוסק בהתנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה. עם זאת, התכנים הפרטניים המועברים במסגרתה, לרבות הבחירה אם לעסוק בנושא הדיסאינפורמציה, אינם מוגדרים לבתי הספר, והם פועלים בהתאם לשיקול דעתם בנושא. עוד הועלה כי למיזם "Fake or Not" שהפעיל משרד החינוך בשיתוף גורמים שונים לנוכח החשיפה הגוברת למידע כוזב בעקבות מלחמת חרבות ברזל ובמטרה להציע מערכי שיעור ופעילויות, נרשמו בתקופה של כשנה וחצי רק כ-9,000 כניסות לאתר המיזם, וכ-45 אלף צפיות בתכניו.

נכון ליולי 2025 טרם החלה ההיערכות להתמודדות עם הנושא לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושש. סמוך לתקופת הבחירות גוברת האינטנסיביות של פעילות שב"כ בתחום ניטור השפעה זרה במרחב הדיגיטלי ובין היתר מבוצעות פעולות שונות, אך נכון ליולי 2025 שב"כ טרם החל בהיערכות לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושש. בינואר 2026 מסר שב"כ למשרד מבקר המדינה כי החל בפעילות ממוקדת לקראת בחירות 2026.

המבקר המליץ, בין השאר, כי מל"ל יציע לראש הממשלה מתווה לטיפול בנושא שישמש תשתית לקבלת החלטת ממשלה בנושא, תוך מתן הדעת על המדיניות, המשאבים והמענים הנדרשים להתמודדות עם רמת האיום המתפתחת. עוד המליץ על גיבוש מדדים להערכת האיום, ועל שילוב החברה האזרחית בהתמודדות עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. בנוסף לכך, המליץ כי מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה תפעל לפלח את הנתונים על מספר הבקשות שהועברו למחלקה בנוגע להשפעה זרה ברשת, לרבות על מספר הבקשות שהועברו ונענו ועל מספר הבקשות שסורבו, ובכלל זה תציין באילו פלטפורמות הן התקבלו או נדחו; וכי היא תעמוד על הנסיבות שבהן נקבע שאין די במידע שבפניות כדי להעבירן לפלטפורמות; ומה נדרש כדי לקדם את היענותן לבקשות.

"בהתחשב בהתעצמות האיום בתקופת בחירות ונוכח הנזק הפוטנציאלי החמור הגלום בכך, שעליו הצביעו גורמים שונים בארץ ובעולם, על ועדת הבחירות לפעול לתיקון הפער שהועלה. כמו כן, על הוועדה לגבש דרכי פעולה להתמודדות עם אירועים שונים ולבחון בהיוועצות עם הגורמים העוסקים בנושא בתקופת בחירות, ותוך קיום בחינה משפטית, אם וכיצד ניתן ליצור ערוץ לקבלת פניות מהציבור, על מנת שהמידע יועבר לידיעת האמונים על הטיפול בנושא ובמטרה לאפשר תגובה מהירה בעת הצורך", הוסיף.

"בשים לב לפוטנציאל הנזק הגבוה של השפעה זרה בתקופת בחירות, להתעצמות האיום בשנים האחרונות ובשים לב לפערים שעודם קיימים בתחום הניטור והסיכול, מומלץ כי שב"כ יבחן אם די בהיערכות בפרק הזמן שקבע לפני מועד הבחירות", הדגיש. "הדברים תקפים ביתר שאת לנוכח ניסיון העבר המלמד כי הבחירות הוקדמו לא פעם, ולא התקיימו במועד שנקבע לכך מלכתחילה, ולנוכח הקמפיינים שכבר זוהו ברחבי העולם ובפרט בישראל", פירט.

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "ועדת הבחירות המרכזית מברכת על הביקורת המעמיקה שנערכה בנושא חשוב זה, ורואה בדוח המבקר תרומה משמעותית לחיזוק ההיערכות הלאומית להתמודדות עם ניסיונות השפעה זרה במרחב הדיגיטלי".

דובר הוועדה ציין כי "כפי שמצוין בדוח, השפעה זרה אינה תופעה ייחודית לתקופת בחירות, אלא אתגר מתמשך המתקיים גם בשגרה. עם זאת, תקופת בחירות היא תקופה רגישה במיוחד, שבה ניסיונות השפעה זרה עלולים לפגוע לא רק בדפוסי ההצבעה, אלא גם באמון הציבור בטוהר הבחירות, בתקינות ההליך הדמוקרטי ובלגיטימיות התוצאות".

דובר הוועדה הוסיף כי הדו"ח נקרא בעיון על ידי גורמי המקצוע בוועדה, וההמלצות הנוגעות לעבודת הוועדה נבחנו ומיושמות במסגרת ההיערכות למערכת הבחירות הקרובה. לצד זאת, הוועדה נוקטת צעדים נוספים לחיזוק ההיערכות, בשים לב לריבוי האיומים, להתפתחות הטכנולוגית המואצת ולשימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית.

עוד הדגיש כי הוועדה הקימה צוות פעולה ייעודי, הפועל זה מספר חודשים לקידום ההיערכות לאיומי השפעה זרה ודיסאינפורמציה - הן בתחומי האחריות והסמכות של הוועדה לפי דין, הנוגעים להגנה על טוהר הבחירות ועל תקינות תהליך הבחירות, והן בקידום תהליכי עבודה וממשקים עם הגורמים הרלוונטיים, ובהם גופי הביטחון והפלטפורמות הטכנולוגיות.

במסגרת זו גובש איום ייחוס, גובשו תרחישי ייחוס מתוקפים, מקודם תיקון חקיקה ממוקד שעניינו סימון תוכן סינתטי בתעמולת בחירות, מתקיימות פגישות עבודה שוטפות עם גופי הביטחון והפלטפורמות, וכן מתקיים שיח עם גורמים מגוונים מהמגזר האזרחי והציבורי.

עוד נמסר כי "מהלכים אלה נועדו לחזק את ההיערכות המקדימה, את תמונת המצב השוטפת ואת יכולת התגובה המהירה לאירועים העלולים לפגוע בטוהר הבחירות או באמון הציבור בהליך הבחירות". לצד שיפור יכולות התגובה, ובהתאם לחשיבות שמייחס הדוח לחוסן ולאוריינות הציבורית כמרכיב מרכזי בצמצום הנזק מאיומי השפעה זרה ודיסאינפורמציה, הוועדה מקדמת מהלכי הסברה ואוריינות ציבורית, לרבות קמפיין ייעודי לקראת הבחירות.

באשר להמלצה בדבר הקמת "קו חם" לקבלת פניות מהציבור, יודגש כי האחריות לטיפול בהשפעה זרה היא של גופי הביטחון וכי במערכת הביטחון ננקטו צעדים כדי לקדם מענה בפער זה. תפקיד הוועדה הוא לפעול, במסגרת סמכויותיה לפי דין, להגנה על טוהר הבחירות ועל תקינות תהליך הבחירות, ולקיים את הממשקים הנדרשים עם הגופים הרלוונטיים.

עוד צוין כי בהקשר זה, הוועדה בוחנת בימים אלה מתווה מתאים לקבלת מידע מגופים אזרחיים בעלי מומחיות בתחום, על בסיס תבחינים בתחומי האחריות והסמכות של הוועדה, תוך שמירה על חופש הביטוי והתעמולה והמנעות שבו הוועדה הופכת לצנזור או בוררת אמת. לצד זאת, כל גורם הרואה עצמו נפגע מהשפעה פסולה רשאי להגיש עתירה לוועדת הבחירות, שתידון כמקובל ובלוח זמנים מהיר.

לצד ההיערכות למערכת הבחירות הקרובה, הוועדה סבורה כי התמודדות אפקטיבית עם השפעה זרה מחייבת מהלך מדינתי רחב ומתמשך, שאינו מתמצה בתקופת בחירות. נדרשת תפיסה לאומית סדורה להתמודדות עם התופעה בשגרה, הכוללת הסדרה רגולטורית, מנגנוני תיאום ותהליכי עבודה בין הגופים המעורבים, וכן השקעה מתמשכת באוריינות ובחוסן ציבורי.

השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?