משרד הביטחון ואגף התכנון פעלו בשנה וחצי האחרונות לא רק לזקק את לקחי המלחמה האופרטיביים והצבאיים, אלא גם לבחון אותם ברמת הביטחון הלאומי - כולל ניהול מלאים ושרידותם ברמת המדינה, והתבססות על ספקים מדינתיים למצבי חירום.
לצד זאת, צוותי משרד הביטחון, בראשות המנכ"ל האלוף במיל' אמיר ברעם, פועלים בהתאם למדיניות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ לשינוי מודל מזכר ההבנות על הסיוע הביטחוני האמריקני - מ"תמיכה" ל"שותפות".
מזכר ההבנות האמריקני נועד להעניק לישראל ודאות תקציבית ואסטרטגית, כאשר הוא קובע מראש את גובה הסיוע הכספי השנתי שארצות הברית מתחייבת להעביר לישראל לרכש ביטחוני, ומאפשר לצה"ל ולמערכת הביטחון לתכנן רכש רב-שנתי - למשל פרויקטים ארוכי טווח כמו רכש מטוסים, מערכות הגנה אווירית, מיירטים, חימושים, כלי רכב ועוד.
מזכר ההבנות הנוכחי שנחתם בשנת 2016, בתקופת נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, נכנס לתוקף בשנת 2019 - ואמור להסתיים ב-1 בספטמבר 2028. זהו המזכר הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב מול מדינה זרה, והיקף הסיוע במסגרתו עומד על כ-3.8 מיליארד דולר בשנה.
פיתוח מערכות לייזר ושימוש בבינה מלאכותית בשדה הקרב
הסיוע מורכב משני חלקים: רכיב FMF - Foreign Military Financing - בסך 33 מיליארד דולר לעשור, ורכיב BMD - Ballistic Missile Defense - בסך 3 מיליארד דולר לשותפות במימון מערכות קלע דוד, חץ וכיפת ברזל.
המזכר כולל גם רכיב רגיש של המרת חלק מדולרי הסיוע הביטחוני האמריקני לשקלים, שבאמצעותו מתבצע רכש מתוצרת ישראלית - רכיב שלפי הערכות מקורות באגף התכנון צפוי להימחק לחלוטין.
השיחות המקדימות בין שתי המדינות התמקדו לא רק בצמצום התקציב, אלא גם בשינוי המודל - כך שייטיב עם שתי המדינות. בין היתר נבחנים שיתופי פעולה טכנולוגיים - למשל בפיתוח מערכות לייזר, הגנה רב-שכבתית בתחום הרחפנים ובינה מלאכותית בשדה הקרב - במטרה להקטין את התלות במענקים אמריקניים ישירים ולחזק את התעשיות הביטחוניות בשתי המדינות.
השיח כולל גם אספקה במצבי חירום, בניגוד לאמברגו שהטיל ממשל ג'ו ביידן למשל בתחום החימושים והדחפורים, כאשר מנגד ישראל משמשת "מעבדה בזמן אמת" לטכנולוגיות אמריקניות בשדה הקרב, ומסייעת בפיתוח ובייצור.
לוואלה נודע כי האסטרטגיה הישראלית, שמביאה בחשבון ירידה הדרגתית בהיקף הסיוע הביטחוני האמריקני, תכלול דרישה לגישה טכנולוגית מועדפת לדור השישי, להסרת חסמי ייצוא לטכנולוגיות ולמערכות שפותחו ויוצרו במשותף עם ארה"ב, וכן ליציבות רב-שנתית במודל - כדי לאפשר המשכיות בתכנון בניין הכוח, המהווה נקודה קריטית עבור מערכת הביטחון בישראל.
בנוסף, בכירי מערכת הביטחון מבקשים להגדיל את השותפות הכוללת: השקעה דו-צדדית במערכות נשק, פיתוח וייצור משותף בארצות הברית ובישראל - בדומה לפיתוח מערכות ההגנה האווירית. לדברי גורמים בצה"ל, "אם רכיב הסיוע יקטן, יגדל רכיב השותפות".
עוד נודע לוואלה כי בשיחות המשותפות בין משרד הביטחון וצה"ל לבין מקביליהם האמריקניים, החלו הצדדים לדון בשותפות בתחומים חדשים שבהם יש לארה"ב אינטרס מובהק להשקיע בפיתוח ובייצור.
בנקודה זו, הגורמים הישראליים מעריכים כי האמריקנים יסיטו השקעות ממערכות הגנה אווירית כבדות לתחומים חדשים שבהם לישראל יש יתרון יחסי מובהק ו"נכסים טכנולוגיים", שבאו לידי ביטוי כבר במלחמה או בניסויים מתקדמים.
עוד נודע כי לאמריקנים יש אינטרס לקחת חלק בפיתוח ובייצור בתחומים אלה - לא רק באמצעי לחימה שונים ובלייזר, אלא גם במרחב הספקטרום, בסייבר, במיצוי יכולות בחלל ובתחומים מסווגים נוספים.
בחודש הקרוב יתקיימו פגישות נוספות של צוותי עבודה משותפים בין הצדדים, כדי להכריע מהם התחומים העיקריים שבהם תתמקד השותפות. ברקע עומדת הצעה שהועלתה בשבוע שעבר בקונגרס להפסיק לחלוטין את הסיוע הביטחוני הנוכחי, ולא באופן מדורג.
על פי ההערכות, סוגיה זו תעלה בשיחה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו.
גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם