במערכת הביטחון נערכים לשינוי עמוק בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. עם קווי היסוד החדשים שמגבש משרד הביטחון, נכללת גם אסטרטגיה חדשה מול הממשל האמריקני בכל הנוגע למזכר ההבנות העתידי בין שתי המדינות.
בשיחת כתבים צבאיים אתמול (שני) עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, נחשפה תמונה ברורה יותר מבעבר: ישראל נפרדת מהתפיסה של תלות בסיוע האמריקאי לטובת מודל של "שותפות אסטרטגית".
לדברי השר כ"ץ, הקו המנחה את המגעים הנוכחיים הוא מעבר מתמיכה היסטורית שכללה העברת מיליארדי דולרים בשנה לרכש צבאי, לצד גמישות תקציבית כמו המרה לשקלים ורכש דלקים - לשותפות שוויונית יותר.
כל זאת מתוך הערכה בסיסית שכפי הנראה, מיליארדי הדולרים כבעבר לא יגיעו, זאת ברוח הכוונה של הבית הלבן לצמצם תמיכה כספית מחוץ לארה"ב בבעלות הברית שלה. הערכה זאת מחייבת את ישראל לשנות מסלול מחדש.
כחלק בלתי נפרד מהיערכות זו, הנחה שר הביטחון על תוכנית מואצת להגברת הייצור הביטחוני המקומי תוצרת "כחול לבן". בשטח כבר ניתן לראות את ניצני התוכנית: קווי ייצור לתחמושות מסוגים שונים פועלים בתפוקה מוגברת ברחבי הארץ, וקיימת תוכנית להרחבת פסי הייצור הקיימים.
כל זאת במטרה להבטיח עצמאות אסטרטגית וצמצום התלות בשרשראות האספקה החיצוניות בעת חירום.
מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר ברעם, שיתמודד בעתיד על תפקיד הרמטכ"ל הבא, הוא עומד עתה בראש צוות ייעודי לטיפול בנושא בהתאם למדיניות כ"ץ.
הצוות בראשותו של ברעם פועל בסינכרון הדוק מול אנשי שר החוץ האמריקני מרקו רוביו והשגריר בישראל מייק האקבי, זאת במטרה להגדיר מחדש את מסגרת היחסים. המטרה היא למנף את השותפות הטכנולוגית והתעשייתית, ולהפוך את ישראל מ"צרכנית סיוע" - לשותפה בפיתוח וייצור משותף, תוך הכרה ביכולות הטכנולוגיות פורצות הדרך בקנה המידה העולמי.
בעיה בטווח הקרוב, הזדמנות גדולה בטווח הארוך
לפי גורמי ביטחון המצויים בתוכנית, המהלך צפוי להשפיע על התקציב הביטחוני הישראלי, שיצטרך לספוג עלויות ייצור מקומיות גבוהות יותר. עם זאת, בטווח הארוך, הוא מעניק לישראל חופש פעולה מבצעי רחב יותר, שכן ייצור עצמי מאפשר עקיפת מגבלות מדיניות-אמריקאיות על שימוש בנשק.
הערכה שכבר בשנה הקרובה יחתום משרד הביטחון על הסכמים חדשים פורצי דרך עם מדינות ברחבי העולם להגברת הפיתוח והייצור המשותף מה שעשוי להקל על תקציב הביטחון הישראלי נוכח המדיניות המתהווה.
עוד טוענים גורמים במערכת הביטחון כי בהתאם למדיניות המתהווה מתכוונת ישראל לדרוש רכש מערכות נשק, חימושים מגוונים, ויכולות טכנולוגיות הכוללים שיתופי פעולה שטרם נחשפו בפניה או שלא היו עד כה על הפרק - זאת בתקווה שהאהדה של טראמפ לישראל תאפשר תהליכים מסוג זה. כל זאת כדי להעניק לישראל את היתרון הצבאי היחסי על צבאות ומדינות שונות במזרח התיכון.