"ישראל לא תלויה באמריקה": חבר הקונגרס שקידם את המהלך לסיום הסיוע הביטחוני חושף את השיחה עם נתניהו

הרעיון נשמע עד לא מזמן כמעט בלתי נתפס בפוליטיקה האמריקנית: סיום הסיוע הביטחוני השנתי שמעניקה ארצות הברית לישראל. אלא שכעת, לאחר חודשים שבהן בנימין נתניהו רמז כי ישראל צריכה לצמצם את תלותה בסיוע האמריקני, הנושא מגיע בימים אלה רשמית לגבעת הקפיטול.

חבר הקונגרס הרפובליקני מרלין סטצמן, שנפגש בשבוע שעבר עם נתניהו בירושלים, הגיש הצעת החלטה (כלומר הצהרה שהיא קריאה פומבית למהלך) הקוראת להתחיל בהיערכות למודל חדש ביחסי ישראל-ארצות הברית לאחר פקיעת מזכר ההבנות הנוכחי ב-2028. המהלך מגיע לאחר שבחודשים האחרונים הביע נתניהו בפומבי תמיכה במעבר ממודל של סיוע ישיר למודל של שותפות אסטרטגית רחבה יותר.

בריאיון לוואלה אמר סטוצמן כי עיתוי המהלך אינו מקרי: "התזמון מושלם", אמר. "ראש הממשלה נתניהו דיבר לאחרונה על שינויים במזכר ההבנות הבא בין ישראל לארצות הברית. הוא אמר שהוא היה רוצה לבצע את השינוי כבר בקונגרס הנוכחי, ובזמן שהנשיא טראמפ מכהן בבית הלבן. הרגשנו שזה הזמן הנכון להגיש את ההחלטה ולהתחיל לבנות מומנטום ותמיכה בקונגרס".

לדבריו, המהלך אינו נועד להחליש את הקשרים בין המדינות, אלא דווקא להעמיק אותם: "אני רוצה לראות את השותפות והיחסים בין ארצות הברית לישראל ממשיכים לצמוח. אנחנו כבר שותפים מצוינים", אמר.

סטוצמן סיפר כי במהלך פגישתו עם נתניהו שמע מסר ברור: ישראל אינה רוצה להיתפס כמדינה התלויה בארצות הברית: "מה שנתניהו הסביר הוא שהוא לא רוצה שהעולם יראה את ישראל כתלויה בארצות הברית", אמר. "ישראל צמחה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים. האוכלוסייה שלה מתקרבת לעשרה מיליון בני אדם והכלכלה שלה מתקרבת לתוצר של טריליון דולר".

לדבריו, הסיוע השנתי בסך 3.8 מיליארד דולר הפך בשנים האחרונות גם לכלי בידי מבקרי ישראל: "יש אנשים שטוענים שישראל תלויה בארצות הברית, או שארצות הברית שולטת בישראל, או להפך. הסיוע הזה הפך למכשול שמאפשר לטענות האלה להמשיך להתקיים".

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בריאיון היה השינוי שעובר על הציבור האמריקני, כולל בחלקים מהימין הרפובליקני. בשנים האחרונות גוברת הביקורת על סיוע חוץ בכלל, ובמקביל מתפתחת בקרב חלק מהדור הצעיר של הרפובליקנים גישה ביקורתית יותר כלפי ישראל.

סטוצמן אינו מתעלם מהמציאות הזאת: "יש לי בוחרים צעירים שלא אוהבים סיוע חוץ שאמריקה מעניקה למדינות אחרות. מבחינתם ישראל נכללת באותה קטגוריה", אמר. "אם אתה תומך בקיצוץ תקציבי, זו הצעת חוק שאתה צריך לתמוך בה. ואם אתה תומך בישראל, אתה צריך לרצות לראות את השותפות בין המדינות ממשיכה לצמוח".

כשנשאל כיצד ניתן לשמור על התמיכה בישראל בעידן שבו חלק מהקולות בימין האמריקני מאמצים מסרים ביקורתיים כלפיה, הפנה סטוצמן אצבע מאשימה לעולם הרשתות החברתיות: "הרבה אנשים מאמינים לתעמולה שהם רואים ברשתות החברתיות ולעיתים גם בתקשורת המרכזית", אמר. "יש מי שמנסים לנצל את המלחמה בעזה כדי לקדם את הטענה השקרית שישראל מבצעת רצח עם. זה פשוט לא נכון".

הוא דחה גם את הטענות שלפיהן ישראל דחפה את ארצות הברית לעימות מול איראן: "אם מישהו מכיר את הנשיא טראמפ, הוא יודע שהוא מקבל את ההחלטות בעצמו", אמר. "טראמפ הוא המנהיג ו-'המו"מיסט' (הנושא והנותן) החזק ביותר שהיה לארצות הברית מאז רונלד רייגן".

סטוצמן חזר שוב ושוב על המסר שלפיו היחסים בין המדינות לא ייפגעו כתוצאה מהמהלך, אלא להפך: "אנחנו נעבור מהסכמי סיוע להסכמי סחר ולהסכמי הגנה", אמר. "יש לנו ערכים משותפים. אנחנו תומכים בחירות, בדמוקרטיה, בכלכלה חופשית ובקדושת חיי אדם. בגלל הערכים המשותפים האלה, היחסים בינינו רק ימשיכו להתחזק".

לדבריו, גם המאבק המשותף מול איראן ממשיך להיות נדבך מרכזי ביחסים בין ירושלים לוושינגטון: "השותפות שלנו בהתמודדות עם איראן ועם משמרות המהפכה נותרה יעד מרכזי של שתי המדינות", אמר. "יש עוד עבודה בעזה, יש עוד עבודה בלבנון, ויש עוד עבודה כדי להביא ביטחון ושגשוג לא רק לישראל אלא למזרח התיכון כולו".

אם אכן תאומץ ההצעה, היא עשויה לסמן את אחד השינויים הגדולים ביותר ביחסי ישראל-ארצות הברית מזה עשורים: מעבר ממערכת יחסים המבוססת בחלקה על סיוע כספי ישיר, למודל שבו שתי המדינות מציגות את עצמן כשותפות אסטרטגיות שוות יותר. מבחינת סטוצמן, זהו בדיוק המסר: "ישראל היא בעלת הברית החזקה ביותר שיש לאמריקה כיום", הוא מסכם. "ואני רוצה לראות את היחסים האלה ממשיכים לצמוח."