בג"ץ קיבל היום (שני) פה אחד את העתירות שהוגשו נגד פעילות מבקר המדינה לגיבוש דוחות ביקורת על אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, וקבע כי בחלק מהליכי הביקורת חרג המבקר מסמכותו. פסק הדין ניתן על ידי השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
במישור האופרטיבי, נקבע כי על מבקר המדינה להימנע מהמשך פעילותו ביחס לארבעה הליכי ביקורת בלבד. בנוסף, ביחס לארבעה הליכים נוספים נקבע כי המבקר יוכל לקיים את הביקורת, אך לא על סמך הטיוטות שכבר הוכנו, מאחר שלא ניתנה בהן זכות טיעון מלאה. לצד זאת, פסק הדין לא עסק ביתר הדוחות שנגעו לאירועי ה-7 באוקטובר, שחלקם כבר הופצו וחלקם עדיין לא.
העתירה הראשונה עסקה בארבעה נושאי ביקורת: לוחמה כלכלית בטרור, לרבות "מדיניות ההסדרה" בעזה; הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס, הבקרה המודיעינית ושקיפות צה"ל לאויב, ומהלך האירועים ב-7 באוקטובר 2023 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.
ברק-ארז: "סמכותו של מבקר המדינה מוגבלת לביקורת ולא לחקירה"
"סמכותו של מבקר המדינה מוגבלת ל'ביקורת' ולא ל'חקירה'", הסבירה ברק-ארז. "ביקורת על הנושאים שביסוד העתירה כמכלול, מרובד המדיניות ועד רובד היישום בשטח בכל אחת מארבע ביקורות הליבה, חורגת מגדר סמכותו של מבקר המדינה. במקרה זה, סמכותו של מבקר המדינה לקיים הליכי ביקורת על כמה מן 'העצים', אין משמעותה סמכות אוטומטית לקיים ביקורת על 'היער' כולו. אשר על כן, אין מנוס מן הקביעה כי מבקר המדינה אינו רשאי להמשיך ולקיים את ארבע ביקורות הליבה, שעליהן נסבה עתירת הסנגוריה הצבאית, וכי עליו להימנע מלבצען".
בהמשך, השופטת התייחסה לטענות לפיהן "ביקורת המדינה צריכה לסגת במקרה זה אף מן הטעם שצפויה לקום ועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר". ברק-ארז כתבה כי "משהגענו למסקנה כי מבקר המדינה אינו מוסמך לעסוק בנושאים האמורים אף במנותק משאלה זו, איננו נדרשים עוד להכריע בה. עם זאת, אף מעבר לפן הפורמלי, חשוב להדגיש שארבע ביקורות הליבה שבהן בחר לעסוק מבקר המדינה נופלות לכאורה לגדר תחום הפעילות הצפוי של ועדת החקירה שתקום".
עוד אמרה כי "אכן, הקמתה מתמהמהת, אך בשלב זה כבר הובהר על-ידי כל הנוגעים בדבר כי ועדת חקירה היא דבר נדרש, וקביעה זו אף קיבלה תוקף של החלטה שניתנה בבית משפט זה בהרכב מורחב של שבעה שופטים. על כן, אין ספק שהתוצאה אשר אליה הגענו היא רצויה גם מבחינת התולדות של ניהול שני ההליכים בסמיכות זה לזה - גיבושן של קביעות עובדתיות שיקשו על עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית וחשש לזיהום עדויות".
העתירה השנייה עסקה בארבעה הליכי ביקורת נוספים: ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבין-לאומית, הטיפול בחללים האזרחיים של אירועי ה-7 באוקטובר, המסיבה בחניון רעים, "נובה" - הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה, וההיערכות ההגנתית על ערי הדרום בזיקה ל-7 באוקטובר.
בהליכים אלה כבר גובשו טיוטות דוחות שהופצו להתייחסות. בית המשפט קבע כי בהליכי ביקורת שיש להם השלכה אישית על הנבדקים, ובמיוחד כאשר מבקר המדינה ציין כי תוטל אחריות אישית, יש לתת זכות טיעון מלאה. לכן, נקבע כי אין מקום לממש את זכות הטיעון רק לאחר שהטיוטות כבר גובשו.
מועצת אוקטובר: "כבר אלף ימים שהאמת נדחית"
בתגובה, מועצת אוקטובר - השותפה לעתירה, מסרה: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, שקובעת באופן חד וברור כי לא ניתן להחליף ועדת חקירה ממלכתית באמצעות הליכי ביקורת של מבקר המדינה. כבר אלף ימים שהאמת נדחית, מטויחת וממתינה. היום קיבלנו תזכורת נוספת לכך שהדרך היחידה להגיע לחקר האמת היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית, בלתי תלויה ובעלת סמכויות מלאות לחקור את כל הדרגים".
"ביום חמישי, יום ה-1,000 למחדל, נצא לרחובות בכל רחבי הארץ כדי להזכיר שלא ניתן לקבור את האמת ולא ניתן למחוק את ההפקרה. אנו קוראים לכל אזרח ואזרחית שמבינים שאין תקומה בלי אמת להצטרף אלינו ולהשמיע קול ברור: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו", נמסר.
יו"ר סיעת הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן מסרה: "בית המשפט מאשר את מה שברור לרוב רובם של הישראלים: יש רק דרך אחת לחקור את מחדל טבח ה-7 באוקטובר - ועדת חקירה ממלכתית. לא משנה כמה הם ינסו לטייח, וכמה טריקים ושטיקים ישלוף הנאשם נתניהו מהכובע, באוקטובר הקרוב ננצח בבחירות ונקים מיד ועדת חקירה כהלכתה. זאת התחייבות".
מהתנועה לאיכות השלטון, נמסר: "בית המשפט אימץ את הטענה שעמדנו עליה לאורך כל הדרך - שאסור לגבש מסקנות אישיות כלפי בכירים בלי לשמוע אותם תחילה, וכי טיוטה שמטילה אחריות אישית יוצרת נרטיב ונקודת ייחוס שפוגעים בחקר האמת ובהגינות ההליך. צדקנו לאורך כל הדרך: חקירה של האסון הגדול בתולדות המדינה חייבת להיעשות כמו שצריך, באופן יסודי, הוגן ומקצועי. פסק הדין מחזק את העמדה העקבית של התנועה לאיכות השלטון שהמנגנון היחיד שיכול לחקור את האירועים בצורה מקיפה ובלתי תלויה הוא ועדת חקירה ממלכתית. נמשיך לעמוד על המשמר עד להקמתה".
מהסנגוריה הצבאית, שהייתה בין העותרים, נמסר כי "פסק הדין מעגן שני עקרונות יסוד: הראשון - גבולות סמכותו של מבקר המדינה, והשני - ההכרה בכך שגם בהליכי ביקורת יש להבטיח הליך הוגן כאשר ישנה אפשרות לפגיעה אישית משמעותית. שמירה על זכויות דיוניות אינה מכשול לחקר האמת, היא תנאי הכרחי לחקר האמת ולהגעה למסקנות אמינות והוגנות". עוד הצהירו כי "הסנגוריה הצבאית רואה בפסק הדין חיזוק חשוב לעקרון שלטון החוק ולהבחנה בין ביקורת מנהלית לבין הליכי חקירה, וכן להבטחת זכויות היסוד של כל אדם העלול להיפגע מהליך בעל אופי חקירתי".
את הסנגוריה הצבאית ייצגו בהליך עו"ד רס"ן (במיל') דורי קלגסבלד, עו"ד אל"ם (במיל') אופירה אלקבץ-רוטשטיין, עו"ד אל"ם (במיל') אבי חלבי ועו"ד רס"ן אריאל הראל.
בחירות 2026 - ענו על שאלון הבחירות וגלו מי המפלגה שמתאימה לכם