צוותי החיפוש וההצלה ממשיכים במרוץ נגד הזמן לאורך החוף הצפוני של ונצואלה, לאחר שתי רעידות אדמה עוצמתיות בעוצמות 7.2 ו-7.5 שהתרחשו בהפרש של פחות מ-40 שניות והחריבו עשרות מבנים. מניין ההרוגים הרשמי עלה ל-589 בני אדם, 2,890 בני אדם נפצעו, וקיים חשש כי מספר ההרוגים האמיתי גבוה בהרבה, כאשר רבים עדיין נעדרים ועל פי ההערכות קבורים מתחת להריסות.
מוקד ההרס הקשה ביותר נמצא באזור החוף הסמוך לנמל התעופה הבינלאומי סימון בוליבר, שנפגע אף הוא קשות, סביב הערים לה גוואירה, קטיה לה מאר וקראבאלדה. באזור קרסו שורה של מגדלי מגורים, ותושבים מחפשים נואשות אחר קרוביהם הנעדרים. במקרים מסוימים נעלמו משפחות שלמות בנות ארבעה וחמישה בני אדם. גם הבירה קראקס ספגה נזק משמעותי, לאחר שמספר מבנים קרסו בשכונות אלטמירה ולוס פאלוס גרנדס.
עדותו של פרננדו מוניוז, תושב קראקס
פרננדו מוניוז, תושב שכונת לוס פאלוס גראנדס במזרח קראקס, בילה את הלילה האחרון במכוניתו עם אמו, שחנתה מול הבניין שלהם - הם חששו להיכנס פנימה. הפחד מרעידות משנה לאחר שתי הרעידות הגדולות נמשך, וכך גם החשש שהמבנה עלול לקרוס. "אותה תחושת פחד גרמה לנו להישאר לישון במכונית", הסביר מוניוז. הדירה שלו ושל אימו ניזוקה קשות. דלתות נתקעו, קירות נסדקו וכמה אזורים בפנים הבית נפגעו.
לא פרננדו ולא אמו היו בבית כאשר רעידת האדמה הראשונה התרחשה. כשהם ניסו לחזור, הם לא הצליחו להיכנס פנימה. מאוחר יותר, הוא הצליח להיכנס דרך חלון. מה שמצא בפנים שכנע אותו לא לבלות שם את הלילה שוב. "קשה... לראות את הדירה ככה זה בלתי ניתן לתיאור", אמר. "אני לא יכול להסביר את התחושה. זו תחושת רעידת האדמה, הפחד... זה לא נעלם".
למרות שהרשויות הצהירו שהמבנה אינו בסכנת קריסה, מוניוז ואמו - כמו שכנים רבים אחרים - בחרו שלא לחזור לביתם עד שתתבצע הערכה ברורה יותר.
כיצד השפיעה השחיתות על מימדי ההרס?
מתיו בלקט, פרופסור למפגעי טבע באוניברסיטת קובנטרי בבריטניה, העלה את ההשערה לפיה מספר המבנים שקרסו בעקבות רעידות האדמה הוא גבוה משום שהם לא תוחזקו או נובנו ללא היתר - מה שהפחית מיציבותם. לדבריו, עשרות שנים של משבר כלכלי ושחיתות נרחבת בוונצואלה הובילו לתחזוקה לקויה ובניה שלא לפי התקנות הפורמליות.
ונצואלה מדורגת במקום ה-180 מתוך 182 מדינות ברחבי העולם במדד השחיתות של Transparency International. הציון הנמוך שלה מצביע על כך שיש בה רמה גבוהה של שחיתות במגזר הציבורי. חוקי הבנייה הנוכחיים של המדינה הם סטנדרטיים בינלאומיים ומעודכנים, אולם בניינים שנבנו במאה הקודמת, לפני שהתקנות עודכנו, אינם עומדים בהן - והם מעולם לא שופצו בהתאם. בנו של נשיא ונצואלה לשעבר, מדורו, אמר שרוב הבניינים שקרסו בקראקס הם בניינים ישנים משנות ה-50 וה-60.
בלקט אמר גם כי בניינים ובתים רבים בוונצואלה נבנו במהלך פריחות הנפט של אותה תקופה וסביר להניח שהם "קיצצו פינות" במקרים רבים. קבוצות החברה האזרחית בוונצואלה הזהירו כי חלק מהאזורים שנפגעו באופן הכי קשה הם פרויקטים עצומים של דיור ציבורי כמו קטיה לה מאר, שם ממשלתו של הוגו צ'אבס בנתה מאות דירות כאשר אוכלוסיית ונצואלה גדלה במהירות - וייתכן שחוקי הבנייה לא נאכפו בקפדנות באותה תקופה.
גורם מפתח נוסף הוא שסביר להניח שמבנים רבים לא שודרגו בהתאם לתקנות רעידות אדמה מודרניות. "אם מסתכלים על מקום כמו סן פרנסיסקו, אחרי רעידות האדמה בסוף שנות ה-80, היו תמריצים ממשלתיים ומימון ממשלתי לשיפוץ הבניינים שלכם כדי לוודא שהם בטוחים. בניינים נבדקו, ונפסלו אם לא עמדו בתקנים אלה", אמר בלקט, והבהיר: "זה לא קרה בוונצואלה".
"אחרי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו, הבניינים מוגנו בהתאם. בונצואלה זה לא קרה"
הנשיאה בפועל של ונצואלה, דלסי רודריגס, תיארה את האירוע כ"טרגדיה נוראה", הכריזה על מחוז לה גוואירה כאזור אסון, ואף הגדירה אותו כשטח צבאי. בנאום טלוויזיוני אמרה כי מדובר ב"תופעה סייסמית חסרת תקדים", וציינה כי עשרות מבנים קרסו במחוז וכי כוחות ההצלה פועלים "בתקווה להציל את החיים שאלוהים יאפשר להציל". היא גם קראה לחברות פרטיות להעמיד ציוד הנדסי כבד לטובת פעולות החילוץ, והודיעה כי צוותי החילוץ הראשונים מהרפובליקה הדומיניקנית כבר עושים את דרכם למדינה, כשמשלחות נוספות צפויות להגיע בשעות הקרובות.
סיוע עולמי
ראש המשרד ההומניטרי של האו"ם (OCHA), טום פלטשר, אמר כי הארגון "מגויס באופן מלא" ויספק תגבור משמעותי של כוח אדם, סיוע ויכולות חיפוש והצלה. "זה הזמן לפעול", אמר. לפי נתוני האו"ם, יותר מ-100 מבנים קרסו במחוז לה גוואירה בלבד, בהם בניין המגורים "ריטאסול פאלאס" ומלון החוף "אדוארד'ס הוטל". בין הנעדרים גם ילדים בני חמש וקשישים.
רעידות האדמה היו כה עוצמתיות עד שהורגשו גם בעיר מנאוס שבברזיל, המרוחקת יותר מ-1,600 קילומטרים מקראקס, ואילצו תושבים לצאת מבתיהם. בעקבות האסון הודיעו ברזיל, מקסיקו, ספרד, פורטוגל, קנדה וקטאר כי ישלחו סיוע לוונצואלה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הודיע כי ארצו תשלח באופן מיידי צוות של 85 מחלצים מומחים, ואילו נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, הביע "דאגה עמוקה וצער" לנוכח האסון.
סיוע אמריקני
מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, הודיע כי משרד ההגנה האמריקני יסייע בפריסת צוותי חיפוש והצלה לאזור האסון. לדבריו, הצורך הדחוף ביותר הוא חילוץ לכודים מבין ההריסות. "בפעולות חיפוש והצלה המטרה היא להגיע לאנשים כל עוד עדיין ניתן להציל את חייהם - כשהם קבורים מתחת להריסות", אמר, והדגיש כי 72 השעות הראשונות לאחר האסון הן "שעות הזהב" הקריטיות ביותר להצלת חיים.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מסר כי "ארצות הברית מוכנה, רוצה ויכולה לעזור", והנחה את כלל סוכנויות הממשל להיערך למתן סיוע מהיר. במקביל הודיע משרד האוצר האמריקני על הקלה זמנית בחלק מהסנקציות על ונצואלה עד 23 באוקטובר, כדי לאפשר ביצוע עסקאות הקשורות למאמצי הסיוע בעקבות רעידת האדמה.
רודריגס הודתה על גל התמיכה הבינלאומי וכתבה כי "ונצואלה לעולם לא תשכח את היד המושטת לעמה ברגעים הקשים הללו", בעוד צילומי אוויר מהאזורים שנפגעו מציגים ערי חוף שלמות כשהן חרבות, עם מבנים רבים לאורך קו החוף שנהרסו לחלוטין.
בחירות 2026 - ענו על שאלון הבחירות וגלו מי המפלגה שמתאימה לכם